שיחה:בבלי/ברכות/ז/א

מנין שהקב"ה מתפלל וכו'

מנין שהקב"ה מתפלל וכו'. כמובן שאין הדברים כפשוטו, ורחוקים מהשגת בן אנוש. ועי' מצפה איתן והגהות ר"ב רנשבורג. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

פעם אחת נכנסתי וכו' לפני ולפנים וראיתי וכו'

פעם אחת נכנסתי וכו' לפני ולפנים וראיתי וכו'. כמובן דאינו כפשוטו דהא כתיב ולא יראני האדם וחי, ואף גבי משה היה רק בחינת אחוריים "וראית את אחורי". וע"ע הגהות היעב"ץ דהך ראיה דר' ישמעאל בן אלישע הוי באספקלריא שאינה מאירה. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך

וקמ"ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך. לא אמרו דקמ"ל דשייך ברכה כלפי מעלה כביכול, אלא שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך בעלמא, היינו גם בין בני אדם. והנה אמרו זה כלפי קדוש ה' הנכנס לפני ולפנים רבי ישמעאל בן אלישע ובוודאי אינו נחשב הדיוט, אלא שכלפי ברכה הו"א שהעניין הוא יחסי, דהיינו דברכה היא המשכת שפע וזה הו"א דשייך רק ממקום גבוה לנמוך ולכן תהא ברכת הדיוט - לגדול ממנו - קלה. ועל זה קמ"ל דאין הדבר כן וענין המשכת השפע בברכה אינו תלוי בזה כלל ובעצם הברכה נתהווה סיבה להמשכת השפע. ובזה יובן ג"כ ענין הברכה שלפי פשוטו אנו מברכים כביכול להקב"ה על ההנאה ועל המצוות וכו' אבל תוכן הברכה הוא הכרה במקור הברכות כנודע (וכמבו' בנפש החיים) ולהנתבאר אין אלו אלא דבר אחד והברכה עצמה היא סיבת השפע כד"א 'המברך מתברך'. על שפת הים (שיחה) 01:06, 30 במרץ 2021 (IDT)

דתניא ואל זועם בכל יום

דתניא ואל זועם בכל יום. יש גורסין דכתיב וכו' דהלא קרא קמייתי. ולגירסא שלפנינו צ"ל דהך קרא הוא התחלת ברייתא המבארת דזעם דהך קרא הוא רגע וכו'. ועי' צל"ח ומהר"ץ חיות. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה

ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה. ואף דאיתא לקמן בסמוך דאפשר לידע הך רגע ע"י התבוננות בתרנגול, צ"ל דסוף סוף אדם מעצמו אינו יכול לכוין אלא דהטביע הבורא טבע בתרנגול דכרבלתו משתנית באותו רגע, משא"כ בלעם ידע מעצמו לכוין אותה שעה. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

שאלמלי כעסתי לא נשתייר וכו'

שאלמלי כעסתי לא נשתייר וכו'. חזינן מהכא דלא שייך שקללה שמקללין בעת הך "רגע" לא תתקיים, והוצרכו כביכול לשנות סדרו של עולם, שבאותם ימים לא יהא בחינת כעס בשמיא, דאי הוי כעס ודאי היתה מתקיימת קללת אותו רשע. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

בתוד"ה שאלמלי כעסתי וכו' מאחר שהיה מתחיל קללתו באותה שעה וכו'.

עי' ערוה"ש סי' ק"י ס"ה דמוכיח מהכא דאם מתחיל תפילת שמו"ע בזמן תפילה שפיר דמי אף אם מסיים אחר זמנו, וע"ע מאי דהרחיב בזה בשו"ת יביע אומר ח"ז סי' ל"ד אות ד'. אך כמובן דלכתחילה יש לראות שכל התפילה מתחילתה ועד סופה יהא בתוך זמן תפילה ולא לאחריה. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

וכמה רגע וכו' רגע כמימריה

וכמה רגע וכו' רגע כמימריה. לכאורה פליג אהא דאמרינן לעיל וכמה רגע אחד מחמשת רבוא וכו'. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

בשעה שכל מלכי מזרח ומערב וכו' מיד כועס

בשעה שכל מלכי מזרח ומערב וכו' מיד כועס. לכאורה הוי בהנך תלת שעי קמייתא כדלעיל בסוגיין אלא אי נימא דפליגי. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו

מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו. הנה אם לכל הצדיקים היה טוב ולכל הרשעים רע היה מובן דצדיק מקבל שכרו ורשע ענשו, ואם היה איפכא שלכל הצדיקים היה רע ח"ו ולכל הרשעים טוב היה נמי מובן דצדיק מקבל עונשו בזה על מיעוט עוונותיו ורשע מקבל שכרו על מיעוט מצוותיו, אך אחר דיש צדיקים שטוב להם ויש שרע להם וכמו"כ יש רשעים שרע להם ויש שטוב להם, ונראה כאילו שכר ועונש בעוה"ז אין תלוי כלל במעשי האדם ובזה נתקשה משה רבינו. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

אלא הכי קאמר ליה צדיק וטוב לו צדיק גמור וכו'

אלא הכי קאמר ליה צדיק וטוב לו צדיק גמור וכו'. כמדומה דיש אומרים בשם האריז"ל דאף תירוצא קמייתא "צדיק בן צדיק" וכו' היינו על דרך זה דמי שהיה צדיק אף בגלגולו הקודם חשיב צדיק בן צדיק ולכן טוב לו משא"כ צדיק בן רשע היינו דבגלגולו הקודם היה רשע. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)

צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור

צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור. והיינו דצדיק שיש לו אף מעט עבירות מקבל ענשו בעוה"ז ורשע שיש לו מעט מצוות מקבל שכרו בעוה"ז. וכבר נתקשו דקודשא בריך הוא משפטו אמת וא"כ אמאי צדיק זוכה לקבל כל שכרו בעולם הבא ואילו רשע נענש לקבל כל ענשו בעוה"ב, ואינו משוה דינו דכולהו יקבלו עונשם בזה ושכרם בבא. פניני משה (שיחה) 08:53, 4 במרץ 2021 (IST)