בני בנימין/עבודה זרה/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== א == | == א == | ||
'''מ"ע | '''מ"ע לאבד ע"ז ומשמשיה כו' ובא"י מצוה לרדוף כו' ''' והעוקרו בא"י מברך אקבו"צ לעקור ע"ז מארצנו כמו שמברך על כל המצות. כ"כ הרש"א בח"א בברכות נ"ז ב' והעתיקו אחריו הגרע"א ז"ל בתוספותיו פ"ט דברכות. ולפלא שלא זכרו אדירי התורה אלו דברי ת' הרשב"א סי' י"ח שכ' להשיב כו' דה"ט דאין מברכין על השבת הגזל והריבית לפי שאין מברכין על מצוה הבאה מתוך העבירה שלא ציונו להשיב כו'. וכ"כ בס' אבודרהם בשם ר' יוסף בן פלאט. ואייתי טובי דכוותייהו. וא"כ ודאי ל"ש כלל ברכה על עקירת ע"ז שבאה ע"י עבירה כמו השבת הגזל והריבית דמה נ"מ בין זה לזה. כ"כ אאמו"ר הגז"ל בחיבורו הנחמד על המשניות. ואני בעניותי נ"ל לדון דדבריהם נכונים די"ל דבמצוה הבאה ע"י עבירה שעבד עע"ג ל"ש לקרותה מה"ב כלל. ובזה א"ש קושית הגרע"א ז"ל בתוספותיו ובהגהותיו על רפ"ג דסוכה מ"ט לא הקשו התוס' מנרבע ונעבד דלל"ק לפוסלן מקרבן ת"ל משום מה"ב. דודאי משכ"ל שהיו נו"נ מעע"ג רק הוא דבר חידוש מהגרע"א דלס"ל סברא זו. ואפ"ל עפמ"ש במק"א בס"ד. דהעיקר כהסוברים דב"נ לא נצטוו על ע"ז בשיתוף ובודאי מצות עיקור ע"ז היא על כל ע"ז אף שנעבדה בשיתוף וא"כ ל"ש כלל משום מה"ב דאינה עבירה כלל ממנו כנ"ל ברור: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''עכו"ם | '''עכו"ם וכו' וכל הנעשה בשבילה כו'. וכל הנהנה לוקה כו' משום לא ידבק כו'. ''' אף יי"נ בכלל. ע' מש"כ במנין המצות ל"ת כ"ה בס"ד ואולם מקור ד' רבינו בירושלמי פ"ה דע"ז הי"ב וידוע שכל ד' רבינו הם ע"פ הירושלמי. והנה לא נתבאר בד' רבינו אם המביא ע"ז לתוך ביתו אם עובר בלאו דלא תביא תועבה. [וע' בשו"ת בית הלוי להגאב"ד דבריסק ז"ל] מש"כ בזה: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''בהמה | '''בהמה שהקריבוה כולה לע"ז.''' אולי בא לשלול אם הקצוה לע"ז ונחתכו רגליה מחיים דלא נאסרו דאין הקדש לע"ז {{ממ|ועי' זבחים פ"ז א' כה"ג}} ועי' בכ"מ שחידש בזה דין אחר מלשון כולה. ובקונט' תשובה ע"י יסורים שבחבורי שו"ת אה"ד ח"א הארכתי בדבריו בס"ד: | ||
== ז == | == ז == | ||
גרסה מ־14:25, 9 במרץ 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
מ"ע לאבד ע"ז ומשמשיה כו' ובא"י מצוה לרדוף כו' והעוקרו בא"י מברך אקבו"צ לעקור ע"ז מארצנו כמו שמברך על כל המצות. כ"כ הרש"א בח"א בברכות נ"ז ב' והעתיקו אחריו הגרע"א ז"ל בתוספותיו פ"ט דברכות. ולפלא שלא זכרו אדירי התורה אלו דברי ת' הרשב"א סי' י"ח שכ' להשיב כו' דה"ט דאין מברכין על השבת הגזל והריבית לפי שאין מברכין על מצוה הבאה מתוך העבירה שלא ציונו להשיב כו'. וכ"כ בס' אבודרהם בשם ר' יוסף בן פלאט. ואייתי טובי דכוותייהו. וא"כ ודאי ל"ש כלל ברכה על עקירת ע"ז שבאה ע"י עבירה כמו השבת הגזל והריבית דמה נ"מ בין זה לזה. כ"כ אאמו"ר הגז"ל בחיבורו הנחמד על המשניות. ואני בעניותי נ"ל לדון דדבריהם נכונים די"ל דבמצוה הבאה ע"י עבירה שעבד עע"ג ל"ש לקרותה מה"ב כלל. ובזה א"ש קושית הגרע"א ז"ל בתוספותיו ובהגהותיו על רפ"ג דסוכה מ"ט לא הקשו התוס' מנרבע ונעבד דלל"ק לפוסלן מקרבן ת"ל משום מה"ב. דודאי משכ"ל שהיו נו"נ מעע"ג רק הוא דבר חידוש מהגרע"א דלס"ל סברא זו. ואפ"ל עפמ"ש במק"א בס"ד. דהעיקר כהסוברים דב"נ לא נצטוו על ע"ז בשיתוף ובודאי מצות עיקור ע"ז היא על כל ע"ז אף שנעבדה בשיתוף וא"כ ל"ש כלל משום מה"ב דאינה עבירה כלל ממנו כנ"ל ברור:
ב
עכו"ם וכו' וכל הנעשה בשבילה כו'. וכל הנהנה לוקה כו' משום לא ידבק כו'. אף יי"נ בכלל. ע' מש"כ במנין המצות ל"ת כ"ה בס"ד ואולם מקור ד' רבינו בירושלמי פ"ה דע"ז הי"ב וידוע שכל ד' רבינו הם ע"פ הירושלמי. והנה לא נתבאר בד' רבינו אם המביא ע"ז לתוך ביתו אם עובר בלאו דלא תביא תועבה. [וע' בשו"ת בית הלוי להגאב"ד דבריסק ז"ל] מש"כ בזה:
ג
בהמה שהקריבוה כולה לע"ז. אולי בא לשלול אם הקצוה לע"ז ונחתכו רגליה מחיים דלא נאסרו דאין הקדש לע"ז (ועי' זבחים פ"ז א' כה"ג) ועי' בכ"מ שחידש בזה דין אחר מלשון כולה. ובקונט' תשובה ע"י יסורים שבחבורי שו"ת אה"ד ח"א הארכתי בדבריו בס"ד:
ז
בהגמ"י אות ב' מש"ש בשם ס' חסידים. העירותי במשנת חסידים שלי בס"ד מד' הירושלמי רפ"ג דסוכה ופי"ב דיבמות ה"ב בשופר של ע"ז עש"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |