רש"י/ויקרא/יח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נסיון העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא')
 
(תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות, אולי בעתיד נעלה [[רש"י מנוקד/{{כאן}}]] לצד הרש"י הרגיל)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:


{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
 
== ב ==
== ב ==


''''''אני ה' אלהיכם.''''''  אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי בְסִינַי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וְקִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם מַלְכוּתִי, מֵעַתָּה קַבְּלוּ גְזֵרוֹתָי; רַבִּי אוֹמֵר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לִנָּתֵק בַּעֲרָיוֹת בִּימֵי עֶזְרָא, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם בִּגְזֵרָה ''' אני ה' אלהיכם''' — דְּעוּ מִי גוֹזֵר עֲלֵיכֶם, דַּיָּן לִפָּרַע וְנֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (עי' ספרא):
'''אני ה' אלהיכם.'''  אני הוא שאמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך וקבלתם עליכם מלכותי, מעתה קבלו גזרותי. רבי אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא, לפיכך בא עליהם בגזרה ''' אני ה' אלהיכם''' , דעו מי גוזר עליכם, דין לפרע ונאמן לשלם שכר {{ממ|עי' ספרא}}:


== ג ==
== ג ==


''''''כמעשה ארץ מצרים.''''''  מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל:
'''כמעשה ארץ מצרים.'''  מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקלקלים מכל האמות, ואותו מקום שישבו בו ישראל מקלקל מן הכל:


''''''אשר אני מביא אתכם שמה.''''''  מַגִּיד שֶׁאוֹתָן עֲמָמִין שֶׁכִּבְּשׁוּ יִשְֹרָאֵל מְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם (שם):
'''אשר אני מביא אתכם שמה.'''  מגיד שאותן עממין שכבשו ישראל מקלקלים מכלם {{ממ|שם}}:


''''''ובחקתיהם לא תלכו.''''''  מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִימוֹסוֹת שֶׁלָּהֶן — דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם — כְּגוֹן טַרְטִיָּאוֹת וְאִצְטַדִיָּאוֹת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים (שם):
'''ובחקתיהם לא תלכו.'''  מה הניח הכתוב שלא אמר, אלא אלו נימוסות שלהן, דברים החקוקין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות, רבי מאיר אומר, אלו דרכי האמורי שמנו חכמים {{ממ|שם}}:


== ד ==
== ד ==


''''''את משפטי תעשו.''''''  אֵלּוּ דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפָּט, שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ הָיוּ כְדַאי לְאָמְרָן:
'''את משפטי תעשו.'''  אלו דברים האמורים בתורה במשפט, שאלו לא נאמרו היו כדאי לאמרן:


''''''ואת חקתי תשמרו.''''''  דְּבָרִים שֶׁהֵן גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם לָמָּה לָנוּ לְשָׁמְרָן? וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת, לְכָךְ נֶאֱמַר ''' אני ה'''' , גָּזַרְתִּי עֲלֵיכֶם, אֵי אַתָּה רַשַּׁאי לִפָּטֵר (יומא ס"ז):
'''ואת חקתי תשמרו.'''  דברים שהן גזרת המלך, שיצר הרע משיב עליהם למה לנו לשמרן, ואמות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת, לכך נאמר ''' אני ה'''' , גזרתי עליכם, אי אתה רשאי לפטר {{ממ|יומא ס"ז}}:


''''''ללכת בהם.''''''  אַל תִּפָּטֵר מִתּוֹכָם, שֶׁלֹּא תֹאמַר לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת (ספרא):
'''ללכת בהם.'''  אל תפטר מתוכם, שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האמות {{ממ|ספרא}}:


== ה ==
== ה ==


''''''ושמרתם את חקתי וגו'.''''''  לְרַבּוֹת שְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַפָּרָשָׁה, שֶׁלֹּא פֵּרֵט הַכָּתוּב בָּהֶם; דָּבָר אַחֵר לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַחֻקִּים וּשְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמִירָה לַחֻקִּים (ספרא):
'''ושמרתם את חקתי וגו'.'''  לרבות שאר דקדוקי הפרשה, שלא פרט הכתוב בהם. דבר אחר לתן שמירה ועשיה לחקים ושמירה ועשיה למשפטים, לפי שלא נתן אלא עשיה למשפטים ושמירה לחקים {{ממ|ספרא}}:


''''''וחי בהם.''''''  לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה וַהֲלֹא סוֹפוֹ הוּא מֵת (שם):
'''וחי בהם.'''  לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה והלא סופו הוא מת {{ממ|שם}}:


''''''אני ה'.''''''  נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (שם):
'''אני ה'.'''  נאמן לשלם שכר {{ממ|שם}}:


== ו ==
== ו ==


''''''לא תקרבו.''''''  לְהַזְהִיר הַנְּקֵבָה כַּזָּכָר, לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן רַבִּים:
'''לא תקרבו.'''  להזהיר הנקבה כזכר, לכך נאמר לשון רבים:


''''''אני ה'.''''''  נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר:
'''אני ה'.'''  נאמן לשלם שכר:


== ז ==
== ז ==


''''''ערות אביך.''''''  זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן עֶרְוַת אָבִיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו (סנהדרין נ"ד):
'''ערות אביך.'''  זו אשת אביך, או אינו אלא כמשמעו, נאמר כאן ערות אביך ונאמר להלן ערות אביו גלה, מה להלן אשת אביו אף כאן אשת אביו {{ממ|סנהדרין נ"ד}}:


''''''וערות אמך.''''''  לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו (שם):
'''וערות אמך.'''  להביא אמו שאינה אשת אביו {{ממ|שם}}:


== ח ==
== ח ==


''''''ערות אשת אביך.''''''  לְרַבּוֹת אַחַר מִיתָה (שם):
'''ערות אשת אביך.'''  לרבות אחר מיתה {{ממ|שם}}:


== ט ==
== ט ==


''''''בת אביך.''''''  אַף בַּת אֲנוּסָה בְמַשְׁמָע:
'''בת אביך.'''  אף בת אנוסה במשמע:


''''''מולדת בית או מולדת חוץ.''''''  בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה (יבמות כ"ג):
'''מולדת בית או מולדת חוץ.'''  בין שאומרים לו לאביך קים את אמה, ובין שאומרים לו הוצא את אמה, כגון ממזרת או נתינה {{ממ|יבמות כ"ג}}:


== י ==
== י ==


''''''ערות בת בנך וגו'.''''''  בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ", שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "לֹא תְגַלֵּה", בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר (שם כב):
'''ערות בת בנך וגו'.'''  בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר, ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מ"ערות אשה ובתה", שנאמר בהן "לא תגלה", בין שהיא ממנו ובין שהיא מאיש אחר {{ממ|שם כב}}:


''''''ערות בת בנך.''''''  קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דף ג'):
'''ערות בת בנך.'''  קל וחמר לבתך, אלא לפי שאין מזהירין מן הדין, למדוה מגזרה שוה במסכת יבמות {{ממ|דף ג'}}:


== יא ==
== יא ==


''''''ערות בת אשת אביך.''''''  לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" — בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):
'''ערות בת אשת אביך.'''  למד שאינו חיב על אחותו משפחה ונכרית, לכך נאמר "בת אשת אביך", בראויה לקדושין {{ממ|שם כ"ג}}:


== יד ==
== יד ==


''''''ערות אחי אביך לא תגלה.''''''  וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? ''' אל אשתו לא תקרב''' :
'''ערות אחי אביך לא תגלה.'''  ומה היא ערותו, ''' אל אשתו לא תקרב''' :


== טו ==
== טו ==


''''''אשת בנך.''''''  לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְבִנְךָ אִישׁוּת בָּהּ, פְּרָט לַאֲנוּסָה וְשִׁפְחָה וְנָכְרִית (עי' ספרא):
'''אשת בנך.'''  לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה, פרט לאנוסה ושפחה ונכרית {{ממ|עי' ספרא}}:


== יז ==
== יז ==


''''''ערות אשה ובתה.''''''  לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא "תִקַּח" — לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיַן הָעֹנֶשׁ, אֲשֶׁר "יִקַּח" אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּה — לְשׁוֹן קִיחָה, אֲבָל אָנַס אִשָּׁה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ (יבמות צ"ז):
'''ערות אשה ובתה.'''  לא אסר הכתוב אלא על ידי נשואי הראשונה, לכך נאמר לא "תקח", לשון קיחה, וכן לענין הענש, אשר "יקח" את אשה ואת אמה, לשון קיחה, אבל אנס אשה מתר לשא בתה {{ממ|יבמות צ"ז}}:


''''''שארה הנה.''''''  קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ:
'''שארה הנה.'''  קרובות זו לזו:


''''''זמה.''''''  עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ עֲצַת חֶטְאִין, שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא:
'''זמה.'''  עצה, כתרגומו עצת חטאין, שיצרך יועצך לחטא:


== יח ==
== יח ==


''''''אל אחתה.''''''  שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת (קידושין נ'):
'''אל אחתה.'''  שתיהן כאחת {{ממ|קידושין נ'}}:


''''''לצרר.''''''  לְשׁוֹן צָרָה — לַעֲשׂוֹת אֶת זוֹ צָרָה לָזוֹ:
'''לצרר.'''  לשון צרה, לעשות את זו צרה לזו:


''''''בחייה.''''''  לִמֶּדְךָ שֶׁאִם גֵרְשָׁהּ לֹא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַחַיִּים (יבמות ח'):
'''בחייה.'''  למדך שאם גרשה לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים {{ממ|יבמות ח'}}:


== כא ==
== כא ==


''''''למלך.''''''  עֲ"זָ הִיא שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמְרִים וְעוֹשִׂין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ (סנהדרין ס"ד):
'''למלך.'''  ע"ז היא ששמה מלך, וזו היא עבודתה, שמוסר בנו לכומרים ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש {{ממ|סנהדרין ס"ד}}:


''''''לא תתן.''''''  זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמְרִים:
'''לא תתן.'''  זו היא מסירתו לכומרים:


''''''להעביר למלך.''''''  זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ:
'''להעביר למלך.'''  זו העברת האש:


== כג ==
== כג ==


''''''תבל הוא.''''''  לְשׁוֹן קָדֵשׁ וְעֶרְוָה וְנִאוּף, וְכֵן וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם (ישעיהו י'); דָּבָר אַחֵר תֶּבֶל הוּא לְשׁוֹן בְּלִילָה וְעִרְבּוּב זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה:
'''תבל הוא.'''  לשון קדש וערוה ונאוף, וכן ואפי על תבליתם {{ממ|ישעיהו י'}}. דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב זרע אדם וזרע בהמה:


== כח ==
== כח ==


''''''ולא תקיא הארץ אתכם.''''''  מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (ספרא סוף קדושים), וְתַרְגּוּמוֹ וְלָא תְרוֹקֵן, לְשׁוֹן רִקּוּן — מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם:
'''ולא תקיא הארץ אתכם.'''  משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקימת עוברי עברה {{ממ|ספרא סוף קדושים}}, ותרגומו ולא תרוקן, לשון רקון, מריקה עצמה מהם:


== כט ==
== כט ==


''''''הנפשות העשת.''''''  הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְמַשְׁמָע (ספרא):
'''הנפשות העשת.'''  הזכר והנקבה במשמע {{ממ|ספרא}}:


== ל ==
== ל ==


''''''ושמרתם את משמרתי.''''''  לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ (שם):
'''ושמרתם את משמרתי.'''  להזהיר בית דין על כך {{ממ|שם}}:


''''''ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם.''''''  הָא אִם תִּטַּמְּאוּ אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מֵאַחֲרַי, וּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם):
'''ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם.'''  הא אם תטמאו איני אלהיכם, ואתם נפסלים מאחרי, ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחיבים כליה, לכך נאמר אני ה' אלהיכם {{ממ|שם}}:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־23:00, 13 באפריל 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

תנ"ך

תרגום אונקלוס

רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות

אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"

דפים מקושרים

רש"י ‏TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יח

ב[עריכה]

אני ה' אלהיכם. אני הוא שאמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך וקבלתם עליכם מלכותי, מעתה קבלו גזרותי. רבי אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא, לפיכך בא עליהם בגזרה אני ה' אלהיכם , דעו מי גוזר עליכם, דין לפרע ונאמן לשלם שכר (עי' ספרא):

ג[עריכה]

כמעשה ארץ מצרים. מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקלקלים מכל האמות, ואותו מקום שישבו בו ישראל מקלקל מן הכל:

אשר אני מביא אתכם שמה. מגיד שאותן עממין שכבשו ישראל מקלקלים מכלם (שם):

ובחקתיהם לא תלכו. מה הניח הכתוב שלא אמר, אלא אלו נימוסות שלהן, דברים החקוקין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות, רבי מאיר אומר, אלו דרכי האמורי שמנו חכמים (שם):

ד[עריכה]

את משפטי תעשו. אלו דברים האמורים בתורה במשפט, שאלו לא נאמרו היו כדאי לאמרן:

ואת חקתי תשמרו. דברים שהן גזרת המלך, שיצר הרע משיב עליהם למה לנו לשמרן, ואמות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת, לכך נאמר אני ה' , גזרתי עליכם, אי אתה רשאי לפטר (יומא ס"ז):

ללכת בהם. אל תפטר מתוכם, שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האמות (ספרא):

ה[עריכה]

ושמרתם את חקתי וגו'. לרבות שאר דקדוקי הפרשה, שלא פרט הכתוב בהם. דבר אחר לתן שמירה ועשיה לחקים ושמירה ועשיה למשפטים, לפי שלא נתן אלא עשיה למשפטים ושמירה לחקים (ספרא):

וחי בהם. לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה והלא סופו הוא מת (שם):

אני ה'. נאמן לשלם שכר (שם):

ו[עריכה]

לא תקרבו. להזהיר הנקבה כזכר, לכך נאמר לשון רבים:

אני ה'. נאמן לשלם שכר:

ז[עריכה]

ערות אביך. זו אשת אביך, או אינו אלא כמשמעו, נאמר כאן ערות אביך ונאמר להלן ערות אביו גלה, מה להלן אשת אביו אף כאן אשת אביו (סנהדרין נ"ד):

וערות אמך. להביא אמו שאינה אשת אביו (שם):

ח[עריכה]

ערות אשת אביך. לרבות אחר מיתה (שם):

ט[עריכה]

בת אביך. אף בת אנוסה במשמע:

מולדת בית או מולדת חוץ. בין שאומרים לו לאביך קים את אמה, ובין שאומרים לו הוצא את אמה, כגון ממזרת או נתינה (יבמות כ"ג):

י[עריכה]

ערות בת בנך וגו'. בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר, ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מ"ערות אשה ובתה", שנאמר בהן "לא תגלה", בין שהיא ממנו ובין שהיא מאיש אחר (שם כב):

ערות בת בנך. קל וחמר לבתך, אלא לפי שאין מזהירין מן הדין, למדוה מגזרה שוה במסכת יבמות (דף ג'):

יא[עריכה]

ערות בת אשת אביך. למד שאינו חיב על אחותו משפחה ונכרית, לכך נאמר "בת אשת אביך", בראויה לקדושין (שם כ"ג):

יד[עריכה]

ערות אחי אביך לא תגלה. ומה היא ערותו, אל אשתו לא תקרב :

טו[עריכה]

אשת בנך. לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה, פרט לאנוסה ושפחה ונכרית (עי' ספרא):

יז[עריכה]

ערות אשה ובתה. לא אסר הכתוב אלא על ידי נשואי הראשונה, לכך נאמר לא "תקח", לשון קיחה, וכן לענין הענש, אשר "יקח" את אשה ואת אמה, לשון קיחה, אבל אנס אשה מתר לשא בתה (יבמות צ"ז):

שארה הנה. קרובות זו לזו:

זמה. עצה, כתרגומו עצת חטאין, שיצרך יועצך לחטא:

יח[עריכה]

אל אחתה. שתיהן כאחת (קידושין נ'):

לצרר. לשון צרה, לעשות את זו צרה לזו:

בחייה. למדך שאם גרשה לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים (יבמות ח'):

כא[עריכה]

למלך. ע"ז היא ששמה מלך, וזו היא עבודתה, שמוסר בנו לכומרים ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש (סנהדרין ס"ד):

לא תתן. זו היא מסירתו לכומרים:

להעביר למלך. זו העברת האש:

כג[עריכה]

תבל הוא. לשון קדש וערוה ונאוף, וכן ואפי על תבליתם (ישעיהו י'). דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב זרע אדם וזרע בהמה:

כח[עריכה]

ולא תקיא הארץ אתכם. משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקימת עוברי עברה (ספרא סוף קדושים), ותרגומו ולא תרוקן, לשון רקון, מריקה עצמה מהם:

כט[עריכה]

הנפשות העשת. הזכר והנקבה במשמע (ספרא):

ל[עריכה]

ושמרתם את משמרתי. להזהיר בית דין על כך (שם):

ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם. הא אם תטמאו איני אלהיכם, ואתם נפסלים מאחרי, ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחיבים כליה, לכך נאמר אני ה' אלהיכם (שם):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

אוחזר מתוך "http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=רש%22י/ויקרא/יח&oldid=121737"