תוספות/ברכות/ח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
ע"פ עיון מחדש |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
[{{הערה|קודם ד"ה רב ששת צ"ל ד"ה שיעור שני פתחים [א"ה כמו שהוספנו בפנים ע"פ דפוס ראשון. וכן ד"ה בזמן ליתא בדפוסים אחרונים ונוסף כאן ע"פ דפו"ר] {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}'''שיעור שני | [{{הערה|קודם ד"ה רב ששת צ"ל ד"ה שיעור שני פתחים [א"ה כמו שהוספנו בפנים ע"פ דפוס ראשון. וכן ד"ה בזמן ליתא בדפוסים אחרונים ונוסף כאן ע"פ דפו"ר] {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}'''שיעור שני פתחים'''. פירש בקונטרס<ref>'''הקונטרס''' {{ממ|דפו"ר}}. בתר"פ '''יש מפרשים'''.</ref> שיעור ב' פתחים ממש צריך להכנס לבית הכנסת שיעור רוחב ב' פתחים שהם ח' אמות<ref>בארחות חיים {{ממ|סי' סח}} המובא בב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/צ|סי' צ]]}} כתוב ח' '''טפחים''', וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/צ#כ|סי' צ ס"כ]]}}.</ref> אבל זה אינו דמאחר שהוא יושב בב"ה<ref>בתר"פ להכנס '''בב"ה''', '''וקשה''' מה לי וכו', והשאר ליתא (לכאו' בטעות).</ref> מה לי סמוך לפתח מה לי אינו סמוך וכן אם היה בית הכנסת צר והיה שם רוב עם בע"כ צריך לישב קרוב וסמוך לפתח<ref>בתר"פ מה לי אינו סמוך '''לפתח''', והשאר ליתא, לכאו' בטעות הדומות.</ref> אלא הכי פי' שלא ימהר להתפלל מיד כשבא בבית הכנסת<ref>בתר"פ '''כשיבא לב"ה'''.</ref> אלא ישב מעט כדי שתתיישב<ref>'''שיתיישב''' {{ממ|דפו"ר}}. ובתר"פ ישב מעט '''עד שתישב''' דעתו עליו.</ref> דעתו עליו שגם זה אין<ref>'''וגם אין זה''' {{ממ|דפו"ר, וכ"ה בתר"פ}}.</ref> דבר הגון להתחיל מיד שנראה עליו כמשאוי: | ||
'''בזמן שהצבור מתפללין''', ואפי'<ref>בתר"פ '''מכאן משמע דאפילו'''.</ref> יחיד המתפלל בביתו טוב לו להמתין תפלתו<ref>בתר"פ ליתא.</ref> עד שיתפללו הצבור שאז<ref>בתר"פ שאז '''הוא''' עת רצון.</ref> עת רצון:] | '''בזמן שהצבור מתפללין''', ואפי'<ref>בתר"פ '''מכאן משמע דאפילו'''.</ref> יחיד המתפלל בביתו טוב לו להמתין תפלתו<ref>בתר"פ ליתא.</ref> עד שיתפללו הצבור שאז<ref>בתר"פ שאז '''הוא''' עת רצון.</ref> עת רצון:] | ||
'''{{עוגן1|רב}} ששת מהדר אפיה וגריס.''' וא"ת והא אמרינן בסוטה {{ממ|פ"ז [[בבלי/סוטה/לט/א|ד' לט.]]}} מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח|נחמיה ח]]}} כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע אע"ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס {{ממ|מגילה פ"ד}} כתב דה"ג מפרשי דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא.{{הערה|אומנתו הוא '''וכתב''' ואנן {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא: | '''{{עוגן1|רב}} ששת מהדר אפיה וגריס.''' וא"ת והא אמרינן בסוטה {{ממ|פ"ז [[בבלי/סוטה/לט/א|ד' לט.]]}} מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ח|נחמיה ח]]}} כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת<ref>בתר"פ והכא מיירי '''בלחש'''.</ref>. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע<ref>'''אשמועינן''' {{ממ|תר"פ}}.</ref> אע"ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס {{ממ|מגילה פ"ד}} כתב דה"ג מפרשי<ref>בדפו"ר ורב אלפס '''מפרש ודוקא''', ובתר"פ ורב אלפסי '''כתב''' ודוקא, וכלפנינו ע"פ {{ממק|מהרש"ל}} שהגיה '''והלכות גדולות מפרשי דוקא''' וכו'.</ref> דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי<ref>בדפו"ר '''ותירץ''' האלפסי '''במגילה''' שאני. ובתר"פ '''ועוד''' (הרב) [צ"ל '''כתב'''] '''רבינו אלפסי במגילה דשני'''. ובדפוס ויניציאה "תירץ", וה{{ממק|מהרש"ל}} הגיה "ועוד תירץ" וע"פ זה גי' דלפנינו.</ref> שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא.{{הערה|אומנתו הוא '''וכתב''' ואנן {{ממ|הגהות הב"ח}} וכ"ה במהרש"ל דפו"ר {{ממ|שם בטעות "כותב אנן"}} אבל בדפו"ר ותר"פ ליתא, ולגי' תר"פ לעיל "ועוד כתב" א"צ לזה דגם ההמשך הוא מהרי"ף.}} ואנן<ref>בדפו"ר ותר"פ '''ואנו'''.</ref> מסתבר לן כי האי תירוצא: | ||
'''{{עוגן1|שנים}} מקרא ואחד תרגום.''' יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע"ז שלהן הוי כמו{{ | '''{{עוגן1|שנים}} מקרא ואחד תרגום.'''<ref>בדפו"ר ותר"פ '''ואפילו עטרות ודיבון וכו'''', וקאי גם על קטע הבא.</ref> יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע"ז שלהן הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים<ref>"הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים" ליתא בדפו"ר ותר"פ {{ממ|ובדפו"ר "שלהן" ליתא ובתר"פ "בלע"ז" ליתא. ובדפו"ר בהמשך הגי' בטעות "כמו שתרגום", ובדפוס ויניציא תוקן אבל בטעות הוכפל הגי' המוטעת "וה"ה ללועזות בלעז כמו תרגום שמפרש לפעמים [א"ה צ"ל לעמי הארצות, ומכאן הגי' המתוקנת] '''כי''' כמו '''שהתרגום מפרש'''" וכו'.}}.</ref>. כי כמו שהתרגום מפרש לע"ה כך הם מבינים מתוך הלע"ז. ולא נהירא שהרי התרגום מפרש במה שאין ללמוד מן העברי כדאשכחן בכמה דוכתי דאמר רב יוסף {{ממ|[[בבלי/מגילה/ג/א|מגילה ד' ג.]]}} אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר ע"כ אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום: | ||
{{שומר דף בבלי|ואפילו}} | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־07:43, 14 בינואר 2026
[[1]שיעור שני פתחים. פירש בקונטרס[2] שיעור ב' פתחים ממש צריך להכנס לבית הכנסת שיעור רוחב ב' פתחים שהם ח' אמות[3] אבל זה אינו דמאחר שהוא יושב בב"ה[4] מה לי סמוך לפתח מה לי אינו סמוך וכן אם היה בית הכנסת צר והיה שם רוב עם בע"כ צריך לישב קרוב וסמוך לפתח[5] אלא הכי פי' שלא ימהר להתפלל מיד כשבא בבית הכנסת[6] אלא ישב מעט כדי שתתיישב[7] דעתו עליו שגם זה אין[8] דבר הגון להתחיל מיד שנראה עליו כמשאוי:
בזמן שהצבור מתפללין, ואפי'[9] יחיד המתפלל בביתו טוב לו להמתין תפלתו[10] עד שיתפללו הצבור שאז[11] עת רצון:]
רב ששת מהדר אפיה וגריס. וא"ת והא אמרינן בסוטה (פ"ז ד' לט.) מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם (נחמיה ח) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת[12]. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע[13] אע"ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס (מגילה פ"ד) כתב דה"ג מפרשי[14] דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי[15] שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא.[16] ואנן[17] מסתבר לן כי האי תירוצא:
שנים מקרא ואחד תרגום.[18] יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע"ז שלהן הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים[19]. כי כמו שהתרגום מפרש לע"ה כך הם מבינים מתוך הלע"ז. ולא נהירא שהרי התרגום מפרש במה שאין ללמוד מן העברי כדאשכחן בכמה דוכתי דאמר רב יוסף (מגילה ד' ג.) אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר ע"כ אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום:
שולי הגליון
- ↑ קודם ד"ה רב ששת צ"ל ד"ה שיעור שני פתחים [א"ה כמו שהוספנו בפנים ע"פ דפוס ראשון. וכן ד"ה בזמן ליתא בדפוסים אחרונים ונוסף כאן ע"פ דפו"ר] (הגהות הב"ח).
- ↑ הקונטרס (דפו"ר). בתר"פ יש מפרשים.
- ↑ בארחות חיים (סי' סח) המובא בב"י (סי' צ) כתוב ח' טפחים, וכן נפסק בשו"ע (סי' צ ס"כ).
- ↑ בתר"פ להכנס בב"ה, וקשה מה לי וכו', והשאר ליתא (לכאו' בטעות).
- ↑ בתר"פ מה לי אינו סמוך לפתח, והשאר ליתא, לכאו' בטעות הדומות.
- ↑ בתר"פ כשיבא לב"ה.
- ↑ שיתיישב (דפו"ר). ובתר"פ ישב מעט עד שתישב דעתו עליו.
- ↑ וגם אין זה (דפו"ר, וכ"ה בתר"פ).
- ↑ בתר"פ מכאן משמע דאפילו.
- ↑ בתר"פ ליתא.
- ↑ בתר"פ שאז הוא עת רצון.
- ↑ בתר"פ והכא מיירי בלחש.
- ↑ אשמועינן (תר"פ).
- ↑ בדפו"ר ורב אלפס מפרש ודוקא, ובתר"פ ורב אלפסי כתב ודוקא, וכלפנינו ע"פ מהרש"ל שהגיה והלכות גדולות מפרשי דוקא וכו'.
- ↑ בדפו"ר ותירץ האלפסי במגילה שאני. ובתר"פ ועוד (הרב) [צ"ל כתב] רבינו אלפסי במגילה דשני. ובדפוס ויניציאה "תירץ", והמהרש"ל הגיה "ועוד תירץ" וע"פ זה גי' דלפנינו.
- ↑ אומנתו הוא וכתב ואנן (הגהות הב"ח) וכ"ה במהרש"ל דפו"ר (שם בטעות "כותב אנן") אבל בדפו"ר ותר"פ ליתא, ולגי' תר"פ לעיל "ועוד כתב" א"צ לזה דגם ההמשך הוא מהרי"ף.
- ↑ בדפו"ר ותר"פ ואנו.
- ↑ בדפו"ר ותר"פ ואפילו עטרות ודיבון וכו', וקאי גם על קטע הבא.
- ↑ "הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים" ליתא בדפו"ר ותר"פ (ובדפו"ר "שלהן" ליתא ובתר"פ "בלע"ז" ליתא. ובדפו"ר בהמשך הגי' בטעות "כמו שתרגום", ובדפוס ויניציא תוקן אבל בטעות הוכפל הגי' המוטעת "וה"ה ללועזות בלעז כמו תרגום שמפרש לפעמים [א"ה צ"ל לעמי הארצות, ומכאן הגי' המתוקנת] כי כמו שהתרגום מפרש" וכו'.).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |