שולחן ערוך/אורח חיים/צ

שולחן ערוך ‏ אורח חיים צ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סימן צ מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הציבור ודין ההולך בדרך ובו כז סעיפים:

א המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ואפי' אינן גבוהין ג' [ב"י בשם מהרי"א] ולא על גבי מקום גבוה אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור:

ב שיעור מקום גבוה שאמרו ג' טפחים היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו שאין גבהו ניכר כיון שחלק רשות:

ג האומנין שעושין מלאכה לבעל הבית יכולין להתפלל בראש הזית ובראש התאנה ואין בזה משום לא יעמוד על גבי מקום גבוה ויתפלל דכיון שעלו לעשות מלאכתם הוי כמו שעלה לעלייה ובשאר אילנות צריכים לירד והטעם שנשתנה הזית משאר אילנות מפני שיש להם ענפים הרבה יותר משאר אילנות ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ויתבטלו ממלאכתם ולפיכך אמרו שיתפלל שם אבל שאר אילנות דליכא ביטול ירדו ובעל הבית אפילו מראש הזית והתאנה צריך לירד להתפלל דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו ואם הקילו אצל פועלים מפני ביטול מלאכה לא הקילו אצל בעל הבית:

ד צריך לפתוח פתחים או חלונו' כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיו בב"ה י"ב חלונות:

ה לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:

ו ולא בחורבה מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים:

ז ולא אחורי ב"ה אם אינו מחזיר פניו לב"ה ואחורי ב"ה הוא הצד שפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים וי"מ בהפך וראוי לחוש לדברי שניהם וגם כשמתפלל בשאר צדדים חוץ לב"ה יש להחמי' שיחזי' פניו לב"ה וכל זה כשניכר שמחזיר אחוריו לב"ה אבל אם הוא מתפלל בבית הסמוך לב"ה ופניו כנגד א"י כראוי ואחוריו לכותל ביתו שהוא כותל ב"ה מותר שאינו ניכר שמחזיר פניו מב"ה:

ח אסור לעבו' חוץ לב"ה בצד שהפתח פתוח בו בשעה שהצבור מתפללים מפני שנראה ככופר כיון שאינו נכנס להתפלל ואם נושא משאוי או שלבוש תפילין או שיש ב"ה אחר בעיר או שיש לב"ה זה פתח אחר [ או שרוכב על הבהמה] מותר [ב"י בשם רי"ו]:

ט ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור ואם הוא אנוס שאינו יכול לבא לב"ה יכוין להתפלל בשעה שהציבו' מתפללין [וה"ה בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהצבור מתפללים סמ"ג] וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבו' והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בב"ה:

י כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור אא"כ השעה עוברת ואין הציבור מתפללים לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת: [אבל בלא שעה עוברת יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפי' לעסוק בדברי תורה וע"ל סי' ס"ח]:

יא מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו:

יב מצוה לרוץ כשהולך לב"ה וכן לכל דבר מצוה אפי' בשבת שאסו' לפסוע פסיעה גסה אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ:

יג מותר לרוק בבית הכנסת ודורסו ברגלו או מכסהו בגמי:

יד ישכים אדם לב"ה כדי שימנה עם הי' הראשונים:

טו אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבה"כ שבשדות או אפילו בב"ה שבעיר אם היא תפלת ערבית (שמתפללין בלילה) חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים תפלתו כדי שלא יתבלבל בתפלתו (ויש מחמירין אפי' ביום ובב"ה שלנו שהם בעיר) (הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פ"ק דברכות) ואם מאריך בבקשות ותחנונים אינו חייב להמתין לו:

טז ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים בי' צריך לילך שם ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בי':

יז יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בי' אם יכול לבא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפל':

יח בית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת והוא שיתפלל בי': [הגה וי"א דאפילו בלא י' עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו ודוקא מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל בלאו הכי] [תר"י פרק קמא דברכות] ואפי' הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מב"ה [תשובת הרא"ש כלל ד' והטור] וכ"ש שלא יעסוק בתורה בב"ה בזמן שהצבור אומרים סליחות ותחינות [הגהות אלפסי החדשים]:

יט יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע:

כ יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. י"מ שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאו ישיבת ב"ה ולפי זה אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח אין בכך כלום וי"מ שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום וי"מ שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים ונכון לחוש לכל הפירושים:

כא צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים ולא חשיב חציצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשיב הפסק [אבודרהם ואורחות חיים בשם הראב"ד] וכן בעלי חיים אינם חוצצים אפי' אדם אינו חוצץ: הגה ולי נראה דבעלי חיים חוצצים ואדם אינו חוצץ וכן נראה סברת הפוסקים ואפשר נפל טעות בספרים:

כב ויש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם וטוב לחוש לדבריו:

כג הבגדים המצויירים אע"פ שאינ' בולטת אין נכון להתפלל כנגדם ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו: הגה ולכן אסור גם כן לצור ציורים בספרים שמתפללים בהם שלא תתבטל הכוונה [מרדכי ריש פרק כל הצלמים] אבל בגדים שמצוייר עליהם דברי תפלות אפי' לישב עליהם בב"ה אסור [תשובת הרא"ש סימן ב' כלל ה']:

כד לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו [יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו אין לחוש אם מתפלל לפניו או אחוריו [ב"י בשם מהרי"א ואוהל מועד] ואע"פ שטוב להחמיר המנהג להקל אם הרחיק ד' אמות מותר ועיין ביורה דעה סימן רמ"ב סעיף ט"ז:

כה תלמיד חבר מותר להתפלל אחורי רבו:

כו כל מקום שאין קורין בו קריאת שמע אין מתפללים בו וכשם שמרחיקים מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיות הערוה לק"ש כך מרחיקין לתפלה:

כז היה עומד בתפלה והשתין תינוק בב"ה ישתוק עד שיביאו מים להטיל על המי רגלים או יהלך לפניו ד' אמות או לצדדיו או יצא מב"ה ויגמור תפלתו: הגה ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק שמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש [ב"י בשם רוקח סימן רכ"ד ועיין לעיל סימן ע"ט]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף