רש"י/ברכות/ח/א
עת רצון. אלמא יש שעה שהיא של רצון:
כביר לא ימאס[1]. תפלת הרבים לא ימאס:
מקרב לי. ממלחמות הבאות עלי:
כי ברבים היו עמדי. שהתפללו עמי:
פדה בשלום. זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום (משלי ג) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום[2]:[3]
הנני נותשם מעל אדמתם. סיפיה דקרא הוא:
מקדמי. שחרית:
מחשכי. ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת:[4]
שיעור של שני פתחים. רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת:
יתפלל לעת מצא. יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך:
לעת מצא זו מיתה. שימות במיתה יפה ונחה:
אסכרא. אישטר"אנגולמנט בלע"ז שבתוך הגוף:
כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא. כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה[5] ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה:
כפיטורי בפי ושט. ים אוקיינוס יש בו מקומות[6] שאינו מקבל ברזל[7] ומחברין לוחי הספינה ע"י חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב:
פיטורי. חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים (מלכים א ו) אטונין:
בפי ושט. הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט:
כמשחל בניתא מחלבא. כמושך נימת שער מתוך החלב:
זיבולא בתרייתא שלמא. שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו:
זיבולא. פלא"דא בלע"ז:
לעת מצא זה בית הכסא. שיהא דר במקום שיש[8] בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד:
המצויינים. ציון ואסיפת צבור:[9]
ביני עמודי. שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה:
שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו'. דסמוך למיתת שמעי כתיב[10] ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג):
הא דכייף ליה. אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו. ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד:
מהדר אפיה וגריס. משנתו כשקורין בספר תורה:
ישלים פרשיותיו. של כל שבת ושבת[11]:
- ↑ לא ימאס תם (דפו"י), ועי' מהרש"א. ובע"י ליתא וכלפנינו. ובדפוס ספרד "כביר לא ימאס וגו'. לא מאס הרבים". בכת"י [לונדון ופרמה] "כביר לא ימאס. מקרב לי" וכו' והשאר ליתא.
- ↑ ובא עמו לידי אהבה ושלום ומתפלל עם הצבור כדכתיב כי ברבים (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ על כל שכיני הרעים, והיאך אפשר להיות שכן רע להקב"ה אלא זהו שאינו בא להיראות בבית שכינתו (הובא גם בנמוק"י רש"י שברי"ף ובשט"מ בשם רש"י, תשלום פירוש רש"י).
- ↑ עי' בית נתן.
- ↑ כענפי הקוצים הנסבכין בגיזי הצמר שאדם נותקו בחזקה (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ מקום שאינו מקבל ברזל. וושט נקב עגול כפי הוושט (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ ראה רש"ש שפירש שהוא בגלל אבני מגנט הנמצאים בקרקעית הים.
- ↑ במקום יישוב ישראל שיהא בה"כ סמוך לו (תשלום פירוש רש"י) כ"ה בכת"י [לונדון ופרמה] אבל ליתא בע"י ודפוס ספרד.
- ↑ בדפו"ר שם ציון ואסיפה צבור (ועפ"ז הגיה הב"ח בגמ', ובדפוס ונציא ואסופי צבור), וכ"ה בדפוס ספרד וע"י ורש"י כת"י [לונדון ופרמה], אלא דתיבת "שם" ליתא. ובע"י וכת"י הגי' ציון ואסיפה וצבור, וכן הוגה בדפוס ספרד. ונ' דצ"ל כמו שהוא בדפוס ספרד "ציון ואסיפה, צבור" ור"ל דהפי' של מצויינים הוא צבור.
בספר הנר הובאה בשם רש"י לשון אחרת: פי' שערים המצויינים בהלכה שערין הידועים בפסיקת ההלכה כמו שהיו [שערי ציון שהיו] בהן הסנהדרין שמהם יוצא פסיקת הדין שנאמר ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ובתי מדרשות סתם אין בהם אלא גירסא בלבד וזה הפרש שביניהם, ע"כ (חומת אש). - ↑ כתיב בתריה (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ של כל שבת ושבת ואומרים הגאונים דוקא רב ששת שתורתו אומנותו או משום דהוה סגי נהור אבל איניש אחרינא לא (תשלום פירוש רש"י).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |