רש"י/ברכות/י/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(השוואה מול דפוס ישן) |
(מס' תשלום פירוש רש"י) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
'''חטאים כתיב.''' קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע: | '''חטאים כתיב.''' קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע: | ||
'''שפיל.''' השפיל עצמך לסוף המקרא כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר: | '''שפיל.''' השפיל עצמך לסוף<ref>השפל עצמך '''לראות סוף''' המקרא {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref> המקרא כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר: | ||
'''סמוכים לעד לעולם.''' בדברי תורה כתיב [אחרי] נאמנים כל פקודיו סמוכים סמיכת כל פקודיו עשוים באמת וישר ולצורך ולא דבר רק: | '''סמוכים לעד לעולם.''' בדברי תורה כתיב [אחרי] נאמנים כל פקודיו סמוכים{{הערה|סמוכים '''לעד''' סמיכת כל {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} סמיכת כל פקודיו עשוים<ref>'''עשוייה''' {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref> באמת וישר ולצורך ולא דבר רק: | ||
'''כלום יש עבד שמורד ברבו.''' ויבא להכחיש את דברי הנביא: | '''כלום יש עבד שמורד ברבו.''' ויבא להכחיש את דברי הנביא: | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
'''אמור לו כלום יש בן כו'.''' והא חזינן הכא דהוה: | '''אמור לו כלום יש בן כו'.''' והא חזינן הכא דהוה: | ||
'''הכא נמי הוה.''' סופיה להיות: | '''הכא נמי הוה.''' סופיה להיות<ref>והא חזינן '''דהוה אבשלום הכא נמי סופו להיות''' {{ממ|ול"ג ד"ה בפנ"ע ה"נ, תשלום פירוש רש"י}}.</ref>: | ||
'''ואמר שירה.''' כנגד כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו: | '''ואמר שירה.''' כנגד כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו: | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
'''חמשה ברכי נפשי.''' לעיל חשיב להו: | '''חמשה ברכי נפשי.''' לעיל חשיב להו: | ||
'''מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר.''' משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה: | '''מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר.''' משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה<ref>נקט ליה '''הכא''' {{ממ|תשלום פירוש רש"י}}.</ref>: | ||
'''דאשכחן דאזל אליהו לגבי אחאב.''' דכתיב וילך אליהו להראות אל אחאב: | '''דאשכחן דאזל אליהו לגבי אחאב.''' דכתיב וילך אליהו להראות אל אחאב: |
גרסה אחרונה מ־08:45, 10 באפריל 2022
פתח באשרי וסיים באשרי. אלמא חדא היא דאשרי כל חוסי בו סיומא דלמה רגשו גוים הוא:
בריוני. פריצים:
חטאים כתיב. קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע:
שפיל. השפיל עצמך לסוף[1] המקרא כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר:
סמוכים לעד לעולם. בדברי תורה כתיב [אחרי] נאמנים כל פקודיו סמוכים[2] סמיכת כל פקודיו עשוים[3] באמת וישר ולצורך ולא דבר רק:
כלום יש עבד שמורד ברבו. ויבא להכחיש את דברי הנביא:
אמור לו כלום יש בן כו'. והא חזינן הכא דהוה:
הכא נמי הוה. סופיה להיות[4]:
ואמר שירה. כנגד כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו:
וכל קרבי. על שם קרבי אמו שדר בתוכן:
מאי משמע. דעל יום המיתה נאמר:
בא וראה וכו'. הוא סבר דהכי בעי מאי שנא קרבים דנקט:
חמשה ברכי נפשי. לעיל חשיב להו:
מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה[5]:
דאשכחן דאזל אליהו לגבי אחאב. דכתיב וילך אליהו להראות אל אחאב:
יהורם אזל לגבי אלישע. כשהלכו על מואב הוא ויהושפט (במלכים ב ג) דמתוך שלא היו הולכים זה אצל זה לא היה מוכיחו על שלא נשא אשה:
כבשי דרחמנא. סתרים דהקב"ה כמו רישא בכבשא (חולין ד' צג:) בהטמנת האפר:
נגזרה גזרה. שתמות:
מקובלני מבית אבי אבא. דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל (ב כד) ולא מנע עצמו מן הרחמים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |