פתח עינים/ברכות/י/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
משום דלא ילדה רני. יש לדקדק דהול"ל משום דעקרה רני ושמעתי ממורינו הרב מהר"י הכהן זלה"ה במשז"ל מפני מה היו אמותנו עקרות לפי שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים ומשום הכי לא פריך משום דעקרה רני דאה"נ דמשכחת לה דמשום היותה עקרה תרון גילת ורנן שהקב"ה מתאוה לתפלתה אך דא עקא השתא דלא ילדה קשה משום דלא ילדה רני:
ראה במפלתן של רשעים וכו' עמ"ש בעניותי בספר הקטן ראש דוד דף נ"ד ע"ג בס"ד:
מאי כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפריה ורביה וכו' כתבו בשם הגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ זלה"ה דלכאורה שאלת חזקיהו המלך ע"ה אינה מדוקדקת דשאל מאי כולי האי והול"ל מאיזה טעם אלא דאיתא דעד חזקיה המלך ע"ה לא הוה חולה דאיתפח והשתא א"ש דאמר מאי כולי האי כלומר מה לך שפת יתר לומר מת אתה ולא תחיה ללמד דקאי אף לעה"ב הא אי אמרת מת אתה מוכרח דהוי לעה"ב דאי בעה"ז נודע דליכא חולה דאתפח והשיב לו ישעיה הנביא אי אמרתי מת אתה לחוד לא נשמע דקאי לעוה"ב רק משום דלא עסקת בפו"ר והוא חשוב כמת מי שאין לו בנים כמשז"ל לכך צ"ל הכפל דקאי לעוה"ב עכ"ד. ועדיין יש להעיר דס"ס מוכרח דקאי לעוה"ב דאי משום דמי שאין לו בנים קרוי מת מודעת זאת בכל הארץ ומאי למימרא בדבר ה' אלא מוכח דלעוה"ב קאמר. ותו חזקיה המלך ע"ה דלא נשא משום דחזא דהוו לי' בני דלא מעלו וסבר דכדין עבד אמאי לא שאל תיכף מהטעם לגזרה זו והניח העיקר וזו שאלה שאל על הכפל לפי דרך הרב הנז'. ותו להבין לשון בן אמוץ כלה נבואתך וכו':
ואפשר דחזקיה המלך ע"ה הבין דיש תקנה שלא למות ואם ישוב אל ה' ירחמהו אע"ג דאכתי לא שמיע חולה דאתפח אין מעצור לה' להושיע וזה רמז בכפל כי מת אתה ולא תחיה כלומר כי מת אתה אם לא תחיה כלומר שתשובה נקראת חיים כמש"ה בשובו מדרכיו וחיה וכן כתיב והשיבו וחיו וכן כמה כתובים וכן צדיקים נקראים חיים ורשעים נקראים מתים והיינו דקאמר ולא תחיה כלומר אם לא תחיה שתשוב ותהיה צדיק ומצינו וי"ו במקום אם בכמה כתובים כמ"ש הרא"ם פ' תזריע. זה הבין חזקיה המלך ע"ה. ומשו"ה שאל לישעיה אם גם הוא הבין כך. וישעיה הנביא ע"ה הבין דק"ל הכפל דפשיטא דימות כיון דחלה וגם נודע דמי שאין לו בנים חשוב מת. ולזה השיב משום דלא עסקת בפו"ר כלומר דאם עסקת ולא הי"ל (לך) בנים אף דבעלמא מי שאין לו בנים חשוב כמת אתה מכיון שלמדת תורה הרבה תלמידיך הם בניך כמ"ש כל המלמד בן חבירו כאלו ילדו וכתיב אלה תולדות אהרן ומשה. אבל עתה דלא איעסקת אף דיש לך תלמידים דלמד ולימד כמ"ש סוף פ"ק דקמא מ"מ אתה חשוב כמת בעון דלא איעסקת והיינו דאצטריך לומר כי מת אתה אף דיש לך תלמידים. וחזקיהו לא נכנסו דבריו באזניו ושאל בתו דסבר דהפירוש מת אתה אם לא תחיה כלומר שישוב. וכשא"ל ישעיה כבר נגזרה גזרה אמר לו בן אמוץ כלה נבואתך וצא כלומר דבענין סברא לפרש מאמר ה' איני חש לדעתך כמו שאמר הרמב"ם בהקדמת פירוש המשנה דיהושע ורב אשי שקולים בדבר הנוגע לסברא כמ"ש אי אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה וז"ש כלה נבואתך וצא כלומר אין כחך גדול אלא לומר הנבואה אבל להבין פירוש הדברים גם אני כמוך יכולני לפתו"ר דבר ה' כפי סברתי ואיני חש לפירושך:
וראיתי בספר יערות דבש ח"ב דף פ"ג שדקדק במאמר זה בתחילתו דחזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי וכו' וישעיה אמר ליתי חזקיהו גבאי וכו' דאיה איפה ענוה של ישעיה להקפיד דמלך כשר וצדיק כחזקיהו ליתי גביה דבשלמא חזקיהו סבר דמלך אסור למחול על כבודו אבל ישעיה הרי אמרו סוף הוריות מלך קודם לכה"ג וכה"ג קודם לנביא. ותירץ דישעיה ראה שכלו ימי חזקיה ובקש לתת לו חיים ולכך נתחכם דחזקיהו יעביר על מדותיו ואז נתונים המה לו שני נספה בלא משפט כמ"ש פ"ק דחגיגה. וחזקיה היה בן ל"ט ונכנס למ' וימי שנותינו ע' בציר ליה ל' ותפלה עושה מחצה הוסיפו לו ט"ו וזהו פשר דבר פשרה בשנים חציו גרעו וחציו נתן לו עכ"ד. ואפשר דחזקיהו לא אזל ולא אשגח ביהורם שהלך אל אלישע דסבר דילפינן מאליהו כי ה' אמר אליו לך הראה אל אחאב ומדאמר רחמנא אית לן למילף. וישעיה סבר דשאני התם דנצטוה מפי ה' אבל בלא ציווי ילפינן מיהורם וכיון דאשכחן ליהורם תו לא הוי בזיון למלך. וז"ש הנה לשלום מר שא"ל ט"ו שנים לבד אבל לי מר כלומר עלי שאני גרמתי שלא העברתי על מדותי ולא הלכתי אצל ישעיה ע"ד מ"ש הרב הנז'. ומ"ש חזקיה המלך ע"ה כלה נבואתך וצא כלומר אתה שהיית רוצה שאלך אצלך ועתה בדבר ה' באת אם כן כלה נבואתך וצא דאין זה כבודך לבא לביתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |