רש"י/בראשית/מד: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה מחודשת - מקווה שעכשיו זה בסדר: הגירסא הראשונית של הטקטס פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
(←לג) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''גביעי.''' | '''גביעי.''' כוס ארך, וקורין לו מדיר"נש בלעז: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''חלילה לעבדיך.''' | '''חלילה לעבדיך.''' חלין הוא לנו, לשון גנאי, ותרגום חס לעבדיך, חס מאת הקדוש ברוך הוא יהי עלינו מעשות זאת, והרבה יש בתלמוד "חס ושלום": | ||
== ח == | == ח == | ||
'''הן כסף אשר מצאנו.''' | '''הן כסף אשר מצאנו.''' זה אחד מעשרה קל וחמר האמורים בתורה, וכלן מנויין בב"ר: | ||
== י == | == י == | ||
'''גם עתה כדבריכם.''' | '''גם עתה כדבריכם.''' אף זו מן הדין אמת כדבריכם כן הוא, שכלכם חיבין בדבר, י' שנמצאת גנבה ביד א' מהם כלם נתפשים, אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין, אשר ימצא אתו יהיה לי עבד: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''בגדול החל.''' | '''בגדול החל.''' שלא ירגישו שהיה יודע היכן הוא: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''ויעמס איש על חמרו.''' | '''ויעמס איש על חמרו.''' בעלי זרוע היו, ולא הצרכו לסיע זה את זה לטען: | ||
'''וישובו העירה.''' | '''וישובו העירה.''' מטרופולין היתה, והוא אומר העירה, העיר כל שהוא אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של י' בני אדם לענין המלחמה: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''עודנו שם.''' | '''עודנו שם.''' שהיה ממתין להם: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''הלא ידעתם כי נחש ינחש וגו'.''' | '''הלא ידעתם כי נחש ינחש וגו'.''' הלא ידעתם כי איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה, כי אתם גנבתם הגביע: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''האלהים מצא.''' | '''האלהים מצא.''' יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת המקום נהיתה להביא לנו זאת, מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו: | ||
'''מה נצטדק.''' | '''מה נצטדק.''' לשון צדק, וכן כל תבה שתחלת יסודה צד"י והיא באה לדבר בלשון מתפעל או נתפעל, נותן טי"ת במקום תי"ו, ואינו נותנה לפני אות ראשונה של יסוד התבה אלא באמצע אותיות העקר, כגון נצטדק מגזרת צדק, ויצטבע מגזרת צבע, ויצטירו מגזרת וציר אמונים, הצטידנו מגזרת צדה לדרך. ותבה שתחלתה סמ"ך או שי"ן, כשהיא מתפעלת, התי"ו מפרדת את אותיות העקר, כגון ויסתבל החגב {{ממ|קהלת י"ב}}, מגזרת סבל. משתכל הוית בקרניא {{ממ|דניאל ז'}}, וישתמר חקות עמרי {{ממ|מיכה ו'}} מגזרת שמר. וסר מרע משתולל {{ממ|ישעיהו נ"ט}}, מגזרת מוליך יועצים שולל {{ממ|איוב י"ב}}, מסתולל בעמי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#|שמות טו]]}}, מגזרת דרך לא סלולה {{ממ|ירמיהו י"ח}}: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''ויגש אליו וגומר | '''ויגש אליו וגומר, דבר באזני אדני.''' יכנסו דברי באזניך: | ||
'''ואל יחר אפך.''' | '''ואל יחר אפך.''' מכאן אתה למד שדבר אליו קשות: | ||
'''כי כמוך כפרעה.''' | '''כי כמוך כפרעה.''' חשוב אתה בעיני כמלך, זהו פשוטו. ומדרשו סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה {{ממ|בראשית רבה}}. דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן. וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו, דבר אחר, כי כמוך כפרעה, אם תקניטני אהרג אותך ואת אדונך {{ממ|בראשית רבה}}: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''שאל את עבדיו.''' | '''שאל את עבדיו.''' מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאל כל אלה, בתך היינו מבקשים, או אחותנו{{הערה|שאם היה מבקש אחותם בדין הוא, 'הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה' {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קי/א|בבא בתרא קי.]]}} ושפיר היה לו לשאול 'היש לכם אח'. עפ"ד הח"ר גומפרעכט אנדרנך ז"ל המובא בפירושי מהרי"ל עפרש"י (הובא בליקוט 'ארזי לבנון'), וכעי"ז בביאורי מהרא"י איסרלן כאן ועי' גם דברי נגידים כאן.}} אתה מבקש, ואף על פי כן: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ונאמר אל אדוני''' , | '''ונאמר אל אדוני''' , לא כחדנו ממך דבר {{ממ|בראשית רבה}}: | ||
'''ואחיו מת.''' | '''ואחיו מת.''' מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר אם אומר לו שהוא קים, יאמר הביאוהו אצלי: | ||
'''לבדו לאמו.''' | '''לבדו לאמו.''' מאותו האם אין לו עוד אח: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''ועזב את אביו ומת.''' | '''ועזב את אביו ומת.''' אם יעזב את אביו, דואגים אנו שמא ימות בדרך, שהרי אמו בדרך מתה: | ||
== כט == | == כט == | ||
'''וקרהו אסון.''' | '''וקרהו אסון.''' שהשטן מקטרג בשעת הסכנה {{ממ|בראשית רבה}}: | ||
'''והורדתם את שיבתי וגו'.''' | '''והורדתם את שיבתי וגו'.''' עכשו כשהוא אצלי, אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה, דומה עלי ששלשתן מתו ביום אחד: | ||
== לא == | == לא == | ||
'''והיה כראותו כי אין הנער ומת.''' | '''והיה כראותו כי אין הנער ומת.''' אביו מצרתו: | ||
== לב == | == לב == | ||
'''כי עבדך ערב את הנער.''' | '''כי עבדך ערב את הנער.''' ואם תאמר, למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי, הם כלם מבחוץ ואני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנדה בב' עולמות: | ||
== לג == | == לג == | ||
'''ישב נא עבדך וגו'.''' | '''ישב נא עבדך וגו'.''' לכל דבר אני מעלה ממנו, לגבורה ולמלחמה ולשמש {{ממ|בראשית רבה}}: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{ | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־23:18, 13 בדצמבר 2021
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
גביעי. כוס ארך, וקורין לו מדיר"נש בלעז:
ז[עריכה]
חלילה לעבדיך. חלין הוא לנו, לשון גנאי, ותרגום חס לעבדיך, חס מאת הקדוש ברוך הוא יהי עלינו מעשות זאת, והרבה יש בתלמוד "חס ושלום":
ח[עריכה]
הן כסף אשר מצאנו. זה אחד מעשרה קל וחמר האמורים בתורה, וכלן מנויין בב"ר:
י[עריכה]
גם עתה כדבריכם. אף זו מן הדין אמת כדבריכם כן הוא, שכלכם חיבין בדבר, י' שנמצאת גנבה ביד א' מהם כלם נתפשים, אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין, אשר ימצא אתו יהיה לי עבד:
יב[עריכה]
בגדול החל. שלא ירגישו שהיה יודע היכן הוא:
יג[עריכה]
ויעמס איש על חמרו. בעלי זרוע היו, ולא הצרכו לסיע זה את זה לטען:
וישובו העירה. מטרופולין היתה, והוא אומר העירה, העיר כל שהוא אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של י' בני אדם לענין המלחמה:
יד[עריכה]
עודנו שם. שהיה ממתין להם:
טו[עריכה]
הלא ידעתם כי נחש ינחש וגו'. הלא ידעתם כי איש חשוב כמוני יודע לנחש ולדעת מדעת ומסברא ובינה, כי אתם גנבתם הגביע:
טז[עריכה]
האלהים מצא. יודעים אנו שלא סרחנו, אבל מאת המקום נהיתה להביא לנו זאת, מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו:
מה נצטדק. לשון צדק, וכן כל תבה שתחלת יסודה צד"י והיא באה לדבר בלשון מתפעל או נתפעל, נותן טי"ת במקום תי"ו, ואינו נותנה לפני אות ראשונה של יסוד התבה אלא באמצע אותיות העקר, כגון נצטדק מגזרת צדק, ויצטבע מגזרת צבע, ויצטירו מגזרת וציר אמונים, הצטידנו מגזרת צדה לדרך. ותבה שתחלתה סמ"ך או שי"ן, כשהיא מתפעלת, התי"ו מפרדת את אותיות העקר, כגון ויסתבל החגב (קהלת י"ב), מגזרת סבל. משתכל הוית בקרניא (דניאל ז'), וישתמר חקות עמרי (מיכה ו') מגזרת שמר. וסר מרע משתולל (ישעיהו נ"ט), מגזרת מוליך יועצים שולל (איוב י"ב), מסתולל בעמי (שמות טו), מגזרת דרך לא סלולה (ירמיהו י"ח):
יח[עריכה]
ויגש אליו וגומר, דבר באזני אדני. יכנסו דברי באזניך:
ואל יחר אפך. מכאן אתה למד שדבר אליו קשות:
כי כמוך כפרעה. חשוב אתה בעיני כמלך, זהו פשוטו. ומדרשו סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה (בראשית רבה). דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן. וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו, דבר אחר, כי כמוך כפרעה, אם תקניטני אהרג אותך ואת אדונך (בראשית רבה):
יט[עריכה]
שאל את עבדיו. מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאל כל אלה, בתך היינו מבקשים, או אחותנו[1] אתה מבקש, ואף על פי כן:
כ[עריכה]
ונאמר אל אדוני , לא כחדנו ממך דבר (בראשית רבה):
ואחיו מת. מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר אם אומר לו שהוא קים, יאמר הביאוהו אצלי:
לבדו לאמו. מאותו האם אין לו עוד אח:
כב[עריכה]
ועזב את אביו ומת. אם יעזב את אביו, דואגים אנו שמא ימות בדרך, שהרי אמו בדרך מתה:
כט[עריכה]
וקרהו אסון. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה (בראשית רבה):
והורדתם את שיבתי וגו'. עכשו כשהוא אצלי, אני מתנחם בו על אמו ועל אחיו, ואם ימות זה, דומה עלי ששלשתן מתו ביום אחד:
לא[עריכה]
והיה כראותו כי אין הנער ומת. אביו מצרתו:
לב[עריכה]
כי עבדך ערב את הנער. ואם תאמר, למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי, הם כלם מבחוץ ואני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנדה בב' עולמות:
לג[עריכה]
ישב נא עבדך וגו'. לכל דבר אני מעלה ממנו, לגבורה ולמלחמה ולשמש (בראשית רבה):
- ↑ שאם היה מבקש אחותם בדין הוא, 'הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה' (בבא בתרא קי.) ושפיר היה לו לשאול 'היש לכם אח'. עפ"ד הח"ר גומפרעכט אנדרנך ז"ל המובא בפירושי מהרי"ל עפרש"י (הובא בליקוט 'ארזי לבנון'), וכעי"ז בביאורי מהרא"י איסרלן כאן ועי' גם דברי נגידים כאן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |