רש"י/בראשית/מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית מג

ב

כאשר כלו לאכל. יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית (בראשית רבה):

כאשר כלו. כד שציאו, והמתרגם כד ספיקו טועה. כאשר כלו הגמלים לשתות מתרגם כד ספיקו, כששתו די ספוקם הוא גמר שתיתם. אבל זה כאשר כלו לאכל, כאשר תם האכל הוא, ומתרגמינן כד שציאו:

ג

העד העד. לשון התראה שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן העדתי באבותיכם (ירמיהו י"א). רד העד בעם (שמות יט):

לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. לא תראוני בלא אחיכם אתכם. ואנקלוס תרגם אלהן כד אחוכון עמכון, ישב הדבר על אפנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא:

ז

לנו ולמולדתנו. למשפחותנו. ומדרשו אפלו עצי עריסותנו גלה לנו:

ונגד לו. שיש לנו אב ואח:

על פי הדברים האלה. על פי שאלותיו אשר שאל, הזקקנו להגיד:

כי יאמר. אשר יאמר, כי משמש בלשון אם ואם משמש בלשון אשר. הרי זה שמוש אחד מארבע לשונותיו שמשמש כי, והוא אם, שהרי כי זה כמו אם, כמו עד אם דברתי דברי (בראשית כ״ד:ל״ג):

ח

ונחיה. נצנצה בו רוח הקדש, על ידי הליכה זו תחי רוחך, שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מה):

ולא נמות. ברעב. בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש, ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך, מוטב שתניח את הספק ותתפש את הודאי:

ט

והצגתיו לפניך. שלא אביאנו אליך מת, כי אם חי:

וחטאתי לך כל הימים. לעולם הבא:

י

לולא התמהמנו על ידך, כּבר היינוּ שׁבים עם שׁמעוֹן ולא נצטערתּ כּל היּמים הלּלוּ:

יא

אפוא. לשון יתר הוא, לתקן מלה בלשון עברי, אם כן אזדקק לעשות, שאשלחנו עמכם, צריך אני לחזר ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו :

מזמרת הארץ. מדמשבח בארעא, שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם:

נכאת. שעוה:

בטנים. לא ידעתי מה הם, ובפרושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פשט"ציאס ודומה לי שהם אפרסקין:

יב

וכסף משנה. פי שנים כראשון:

קחו בידכם. לשבר אכל, שמא הוקר השער:

אולי משגה הוא. שמא הממנה על הבית שכחו שוגג:

יד

ואל שדי. מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם:

אל שדי. שדי בנתינת רחמיו וכדי היכלת בידו לתן, יתן לכם רחמים, זהו פשוטו. ומדרשו מי שאמר לעולם די, יאמר די לצרותי, שלא שקטתי מנעורי, צרת לבן, צרת עשו, צרת רחל, צרת דינה, צרת יוסף, צרת שמעון, צרת בנימין:

ושלח לכם. ויפטר לכון כתרגומו, יפטרנו מאסוריו, לשון לחפשי ישלחנו (שמות כא), ואינו נופל בתרגום לשון וישלח, שהרי לשם הם הולכים אצלו:

את אחיכם. זה שמעון:

אחר. רוח הקדש נזרקה בו, לרבות יוסף (בראשית רבה):

ואני. עד שובכם אהיה שכול מספק:

כאשר שכלתי. מיוסף ומשמעון:

שכלתי. מבנימין:

טו

ואת בנימין. מתרגמינן ודברו ית בנימין, לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי. בדבר הנקח ביד מתרגמינן ונסיב, ודבר הנקח בהנהגת דברים, מתרגמינן ודבר:

טז

וטבח טבח והכן. כמו ולטבח טבח ולהכין, ואין טבח לשון צווי, שהיה לו לומר וטבח:

בצהרים. זה מתרגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלעז דיזנ"ר, ויש הרבה בתלמוד, שדא לכלבא שירותה. בצע אכולא שירותא, אבל כל תרגום של צהרים טיהרא:

יח

וייראו האנשים. כתוב הוא בשני יוד"ין, ותרגומו ודחילו:

כי הובאו בית יוסף. ואין דרך שאר הבאים לשבר בר ללון בבית יוסף, כי אם בפנדקאות שבעיר: וייראו. שאין זה אלא לאספם אל משמר:

אנחנו מובאים. אל תוך הבית הזה:

להתגלל. להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו. ואנקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל, כדמתרגמינן עלילת דברים, תסקופי מלין, ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא, הוא לשון גלת הזהב (קהלת י"ב), והצב גלתה העלתה (נחום ב'), שהוא לשון מלכות:

כ

בי אדני. לשון בעיא ותחנונים הוא, בלשון ארמי ביא ביא (יבמות צ"ז, סנהדרין ס"ד):

ירד ירדנו. ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשו אנו צריכים לך (בראשית רבה):

כג

אלהיכם. בזכותכם, ואם אין זכותכם כדאי, ואלהי אביכם , בזכות אביכם נתן לכם מטמון :

כד

ויבא האיש. הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו לחוץ עד שדברו אליו פתח הבית. ומשאמר להם שלום לכם, נמשכו ובאו אחריו:

כה

ויכינו. הזמינו, עטרוה בכלים נאים:

כו

הביתה. מפרוזדור לטרקלין:

כח

ויקדו וישתחוו. על שאלת שלום קידה, כפיפת קדקד. השתחואה, משתטח לארץ:

כט

אלהים יחנך בני. בשאר שבטים שמענו חנינה אשר חנן אלהים את עבדך (בראשית לג), ובנימין עדין לא נולד, לכך ברכו יוסף בחנינה:

ל

כי נכמרו רחמיו. שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי, ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים, אמר לו יש לי י', אמר לו מה שמם, אמר לו בלע ובכר וגו'. אמר מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כלם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע שנבלע בין האמות, בכר שהיה בכור לאמי, אשבאל ששבאו אל, גרא שגר באכסניא, ונעמן שהיה נעים ביותר, אחי וראש, אחי היה וראשי היה, מפים, מפי אבי למד, וחפים, שלא ראה חפתי ולא ראיתי אני חפתו, וארד, שירד לבין האמות, כדאיתא במסכת סוטה, מיד נכמרו רחמיו:

נכמרו. נתחממו, ובלשון משנה על הכמר של זתים, ובלשון ארמי במכמר בשרא. ובמקרא עורנו כתנור נכמרו (איכה ה'), נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונכוץ:

לא

ויתאפק. נתאמץ. והוא לשון אפיקי מגנים (איוב מ"א), חזק, וכן ומזיח אפיקים רפה (שם י"ב):

לב

כי תועבה הוא. דבר שנאוי הוא למצרים לאכל את העברים, ואנקלוס נתן טעם לדבר:

לג

הבכור כבכרתו. מכה בגביע וקורא ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, וזבולן, בני אם אחת, הסבו כסדר הזה, שהיא סדר תולדותיכם, וכן כלם. כיון שהגיע לבנימין, אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם, ישב אצלי:

לד

משאת. מנות:

חמש ידות. חלקו עם אחיו, ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:

וישכרו עמו. ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו (בראשית רבה):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.