נקודות הכסף/יורה דעה/קב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 4: שורה 4:




{{ממ|סי' ק"ב בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#י|ס"ק י']]}} '''זה מפני שתקפה עליו משנתו.''' כבר קדמוהו כל האחרונים בזה כמ"ש בש"ך בס"ק י' ומ"ש אבל בגוף הדין יפה כתב ע"פ או"ה כו' ליתא כמ"ש בשפתי כהן [[ש"ך/{{כאן}}#ט|ס"ק ט']] דגם דעת האו"ה כן. ומ"ש לא מיקרי דבר שיש לו מתירין לאסור כולם עד שיגעילם מאחר שאין איסורם מגופן כו' כבר כתבתי בספרי דשאני התם שהדבר הנבלע בכלי הוי מין בשאינו מינו לגבי הכלים האחרים והלכך אע"ג דהכלי גופו הוי מין במינו לגבי שאר הכלים מ"מ מאחר שאין איסורו מגופו לא חמור מגוף האיסור דהוי בטיל כיון דלא הוי מינו כמו בריה וחה"ל דבטלי' אע"ג שבלועי' מאיסור כיון שאין הבלוע בהם בריה או חה"ל דלא כהב"ח שהשיג על הא"ו הארוך מהרמב"ם דיין דהרי הא"ו הארוך גופי' פסק כהרמב"ם דיין וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ט|ס"ק ט']] אבל מדברי רמ"א משמע דאין חילוק דאפילו נאסרה החתיכה מפני שבלע דבר שהוא מינו בשאר החתיכות בטיל והכי מוכח מדבריו בדרכי משה ובת"ח כלל מ' דאל"כ הו"ל למימר דמהרא"י חולק על הר"ן. (גם הר"ן שהביא בת"ח שם צריך עיון דלא נמצא כן בהר"ן) דהא שפיר יש להשוותם בחילוק זה ע"ש ודו"ק. ומ"מ מדברי מהרא"י בת"ה סי' ק"ע ובהגהת ש"ד מדברי מהרש"ל שם נראה להדיא דאפילו אינו מינו של החתיכות כיון דהחתיכות שנבלע בה האיסור הוא מינו דהחתיכות לא בטל דמאחר דיהא מותר לאחר זמן אין חילוק: ''' (הגה"ה) מצאתי כתוב בגליון או"ה בכ"י של אבי זקני מהרמ"א על הא דכתב האו"ה חתיכה שנאסרה מחמת תיקו לא אמרינן שיש לו מתירין כשיבוא אליה לא נקרא דבר שיל"מ לפי שאז איגלאי מלתא שלא נאסרה מעולם ול"ד לביצה שנאסרה ויש לו מתירין ע"כ. וכתב רמ"א עליו בגליון ולא אמרי' שתתקלקל דאליה יכול לבוא בכל שעה ולא אמרי' הטעם דאינו בודאי שיבא לידי היתר כדאמרי' גבי ביצה ספק טרפ' דשאני התם דהוי האיסור ברור כל ימי הספק לכן צריך שגם ההיתר יהיה אחריו ודאי אבל כאן שהאיסור אינו ברור דהא אליה יכול לבא בכל שעה מיד והתם לא נוכל לומר טעם דהכא דהא ע"כ הוצרכנו לאסרו שם פעם אחת מכח ספק כל י"ב חודש וא"כ אפי' איגלאי מלתא למפרע דלא הוי טרפה איקרי שפיר דבר שיש לו מתירין אי לאו טעמא דהתם. וכן נראה לי עכ"ל:
{{ממ|סי' ק"ב בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#י|ס"ק י']]}} '''זה מפני שתקפה עליו משנתו.''' כבר קדמוהו כל האחרונים בזה כמ"ש בש"ך בס"ק י' ומ"ש אבל בגוף הדין יפה כתב ע"פ או"ה כו' ליתא כמ"ש בשפתי כהן [[ש"ך/{{כאן}}#ט|ס"ק ט']] דגם דעת האו"ה כן. ומ"ש לא מיקרי דבר שיש לו מתירין לאסור כולם עד שיגעילם מאחר שאין איסורם מגופן כו' כבר כתבתי בספרי דשאני התם שהדבר הנבלע בכלי הוי מין בשאינו מינו לגבי הכלים האחרים והלכך אע"ג דהכלי גופו הוי מין במינו לגבי שאר הכלים מ"מ מאחר שאין איסורו מגופו לא חמור מגוף האיסור דהוי בטיל כיון דלא הוי מינו כמו בריה וחה"ל דבטלי' אע"ג שבלועי' מאיסור כיון שאין הבלוע בהם בריה או חה"ל דלא כהב"ח שהשיג על הא"ו הארוך מהרמב"ם דיין דהרי הא"ו הארוך גופי' פסק כהרמב"ם דיין וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ט|ס"ק ט']] אבל מדברי רמ"א משמע דאין חילוק דאפילו נאסרה החתיכה מפני שבלע דבר שהוא מינו בשאר החתיכות בטיל והכי מוכח מדבריו בדרכי משה ובת"ח כלל מ' דאל"כ הו"ל למימר דמהרא"י חולק על הר"ן. (גם הר"ן שהביא בת"ח שם צריך עיון דלא נמצא כן בהר"ן) דהא שפיר יש להשוותם בחילוק זה ע"ש ודו"ק. ומ"מ מדברי מהרא"י בת"ה סי' ק"ע ובהגהת ש"ד מדברי מהרש"ל שם נראה להדיא דאפילו אינו מינו של החתיכות כיון דהחתיכות שנבלע בה האיסור הוא מינו דהחתיכות לא בטל דמאחר דיהא מותר לאחר זמן אין חילוק: ''' (הגה"ה) מצאתי כתוב בגליון או"ה בכ"י של אבי זקני מהרמ"א על הא דכתב האו"ה חתיכה שנאסרה מחמת תיקו לא אמרינן שיש לו מתירין כשיבוא אליה לא נקרא דבר שיל"מ לפי שאז איגלאי מלתא שלא נאסרה מעולם ול"ד לביצה שנאסרה ויש לו מתירין ע"כ. וכתב רמ"א עליו בגליון ולא אמרי' שתתקלקל דאליה יכול לבוא בכל שעה ולא אמרי' הטעם דאינו בודאי שיבא לידי היתר כדאמרי' גבי ביצה ספק טרפ' דשאני התם דהוי האיסור ברור כל ימי הספק לכן צריך שגם ההיתר יהיה אחריו ודאי אבל כאן שהאיסור אינו ברור דהא אליה יכול לבא בכל שעה מיד והתם לא נוכל לומר טעם דהכא דהא ע"כ הוצרכנו לאסרו שם פעם אחת מכח ספק כל י"ב חודש וא"כ אפי' איגלאי מלתא למפרע דלא הוי טרפה איקרי שפיר דבר שיש לו מתירין אי לאו טעמא דהתם. וכן נראה לי עכ"ל:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־09:10, 19 ביולי 2020

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סי' ק"ב בט"ז ס"ק י') זה מפני שתקפה עליו משנתו. כבר קדמוהו כל האחרונים בזה כמ"ש בש"ך בס"ק י' ומ"ש אבל בגוף הדין יפה כתב ע"פ או"ה כו' ליתא כמ"ש בשפתי כהן ס"ק ט' דגם דעת האו"ה כן. ומ"ש לא מיקרי דבר שיש לו מתירין לאסור כולם עד שיגעילם מאחר שאין איסורם מגופן כו' כבר כתבתי בספרי דשאני התם שהדבר הנבלע בכלי הוי מין בשאינו מינו לגבי הכלים האחרים והלכך אע"ג דהכלי גופו הוי מין במינו לגבי שאר הכלים מ"מ מאחר שאין איסורו מגופו לא חמור מגוף האיסור דהוי בטיל כיון דלא הוי מינו כמו בריה וחה"ל דבטלי' אע"ג שבלועי' מאיסור כיון שאין הבלוע בהם בריה או חה"ל דלא כהב"ח שהשיג על הא"ו הארוך מהרמב"ם דיין דהרי הא"ו הארוך גופי' פסק כהרמב"ם דיין וכמ"ש בש"ך ס"ק ט' אבל מדברי רמ"א משמע דאין חילוק דאפילו נאסרה החתיכה מפני שבלע דבר שהוא מינו בשאר החתיכות בטיל והכי מוכח מדבריו בדרכי משה ובת"ח כלל מ' דאל"כ הו"ל למימר דמהרא"י חולק על הר"ן. (גם הר"ן שהביא בת"ח שם צריך עיון דלא נמצא כן בהר"ן) דהא שפיר יש להשוותם בחילוק זה ע"ש ודו"ק. ומ"מ מדברי מהרא"י בת"ה סי' ק"ע ובהגהת ש"ד מדברי מהרש"ל שם נראה להדיא דאפילו אינו מינו של החתיכות כיון דהחתיכות שנבלע בה האיסור הוא מינו דהחתיכות לא בטל דמאחר דיהא מותר לאחר זמן אין חילוק: (הגה"ה) מצאתי כתוב בגליון או"ה בכ"י של אבי זקני מהרמ"א על הא דכתב האו"ה חתיכה שנאסרה מחמת תיקו לא אמרינן שיש לו מתירין כשיבוא אליה לא נקרא דבר שיל"מ לפי שאז איגלאי מלתא שלא נאסרה מעולם ול"ד לביצה שנאסרה ויש לו מתירין ע"כ. וכתב רמ"א עליו בגליון ולא אמרי' שתתקלקל דאליה יכול לבוא בכל שעה ולא אמרי' הטעם דאינו בודאי שיבא לידי היתר כדאמרי' גבי ביצה ספק טרפ' דשאני התם דהוי האיסור ברור כל ימי הספק לכן צריך שגם ההיתר יהיה אחריו ודאי אבל כאן שהאיסור אינו ברור דהא אליה יכול לבא בכל שעה מיד והתם לא נוכל לומר טעם דהכא דהא ע"כ הוצרכנו לאסרו שם פעם אחת מכח ספק כל י"ב חודש וא"כ אפי' איגלאי מלתא למפרע דלא הוי טרפה איקרי שפיר דבר שיש לו מתירין אי לאו טעמא דהתם. וכן נראה לי עכ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.