כרתי/יורה דעה/קב

כרתי ‏ יורה דעה קב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) דבר שיש לו מתירין עמ"ש פלתי למה ס"ד להקל בספק חדש בט"ז ניסן ע"ש

(ב) אפילו ספק וכו' היינו בביצה שנולדה ביו"ט אחר שבת דבי' איסור דאורייתא אז לא מהני ס"ס דאיכא ספק בגופו וס' בתערובות אבל בנולדה ביו"ט דעלמא דהוא רק איסור דרבנן גזרה יו"ט אחר שבת לא מחמירין בס"ס כן דעת המ"א ועמ"ש פלתי בישוב הגמ'

(ג) בשאינה מינה בדשל"מ כ"ע מודים דוקא מינה והטעם עמ"ש פלתי בשם הר"ן

(ד) בטל בס' ולכ"ע אזלי' בתר שמא כיון דאסור במשהו בלי נ"ט:

(ה) אם לבנו והפר"ח חולק דחזותא במילתא דרבנן אין בו ממש ועמ"ש פלתי דאין דבריו נכונים דלכ"ע כיון דאתא לחזותא הוי כמינו:

(ו) יש מי שאומר כתבו בלשון יש מי שאומר אף דלא מצינו בפוסקים להדיא חולקים מ"מ הואיל והא"ז נתן טעם דלכך לא הוי תיקו דבר שיש לו מתירין כשיבא אליהו דהמאכל מאקלקל ש"מ דלא ס"ל הך סברא דמי יודע דאליהו יתירו ומ"ש הש"ך ופר"ח דכן מוכח מגמ' עמ"ש פלתי דלא מוכח מידי:

(ז) לפיכך ביצה וכו' ולא הוי ס"ס דאיכא חד בגופי' וחד בתערובות לא הוי ס"ס:

(ח) לפי שאין המתיר ומה שהקשה הצ"צ בממ"נ אם יהיה מותר גם עכשיו מותר ואי אסור מ"מ מותר דנתבטל ועמ"ש פלתי:

(ט) לפי שצריך וכו' ומהרי"ל חולק דבהוצאה מועטת מיקרי דשיל"מ ונתן גדול אם הוצאה שוה כפי האיסור אף שכל התערובות שוה יותר מיקרי הוצאה מרובה אבל בפחות מיקרי הוצאה מועטת והוא בכלל דשיל"מ ועמ"ש פלתי ויש לחוש למהרי"ל:

(י) להגעילו וללבנו אפשר דהכלי נפחת ע"י ליבון באש והוי כמו מאכל מתקלקל:

(יא) וכל כיוצא בזה ודעת הש"ך להמתין מעל"ע דאז שב להתירו ד"ת ואף דמ"מ מדרבנן אסור ועמ"ש פלתי:

(יב) היכי שמאכל מתקלקל ואם אינו משובח כמו עכשיו לית לן בה כיון שאינו מקולקל דהא ביצה שנולדה ביו"ט הוה דשיל"מ שיכול להמתין עד למחר והדבר ידוע כי יותר משובח ביצה בת יומא:

(יג) אבל טעמו בטל והיינו שאין בו ממשות כלל כגון נתן ביצה לתוך התבשיל וחזר והוציאו שלם ואין בקדירה רק טעמו בעלמא וזהו מותר אבל אם נמוח ביצה אסור ועמ"ש פלתי

(יד) אם אין איסורו מחמת עצמו פי' כי הבליעה בעצמו א"א לאסור דהוי מין בשאינו מינו רק ה"א חנ"נ והוא הוי מין במינו. קמ"ל דלא כדעת ר"י דחתיכא גופיה נקראת בשם על שם בלוע האוסרה והוי מין באינו מינו

(טו) הואיל ומותרת לצלי ואע"ג דאמרינן להדיא בפרק הערל דתרומה אף דיכול ליתנו לכהן מ"מ לא הוי דבר שיש לו מתירין משום דנכהן לא נאסר מעולם וה"נ לצלי לא נאסר מעולם דהתם בתרי גבר' לכהן לא נאסר ולזר לא היה מותר מעולם מה שאין כאן הכא בחד גברא דאסור בבישול ומותר בצלי שפיר י"ל דהוי דבר שיש לו מתירין כי אמרינן לי' עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר ודו"ק

(טז) שלא היה ניכר כגון גיגת המלאה ענבים בעוטי' והרבה יין זב ממנה כבר קודם שבת וגם בשבת נוטף יין מהם והוא מועט ונתבטל רק דה"א דהוא דשיל"מ קמ"ל דלא כיון דיין הזב בשבת לא היה ניכר ועמ"ש פלתי דיש לומר בלא"ה ראשון ראשון בטל:

(יז) דהא אפשר ותרומה שאני דלאו מצוה לשאול אבל נדרים מצוה לשאול דכל הנודר כבונה במה

(יח) חוזר ונאסר היינו אותו דבר ולא שהאיסור חוזר כמו חדש דגוף הדבר אין חוזר רק האיסור ועמ"ש פלתי ריש סימן זה

(יט) ויש חולקין אע"ג דאנו אוסרין בחמץ אפי' טעמא בעלמא בחמץ החמירו כמו דהחמירו באינו מינו

(כ) המבשל בשבת במזיד דאסור לו לעולם ולאחרים מותר למ"ש כיון דאינו מותר לו לא מיקרי דשיל"מ ועמ"ש פלתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.