בכור שור/בראשית/יז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) ((יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''התהלך לפני.''' | '''התהלך לפני.''' לקיים מצוה זו: | ||
'''והיה תמים.''' | '''והיה תמים.''' לא תחשוב בלבך שתהא בעל מום על זאת כאדם שנקטע מקצת ידו או מקצת רגלו שהוא בעל מום מזו לא תהיה חשוב בעל מום אלא תמים ושלם כמו תמים זכר וכן כל תמים שבמקרא כל דבר שאין בו חסירות קורא אותו תמים וכן תמים היה בדורותיו כלו' תמים היה בצדקותו שלא היה בו חסירות: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ואתנה בריתי ביני וביניך.''' | '''ואתנה בריתי ביני וביניך.''' שאשים חותם בבשרך להיות לסימן שאתה עבד לי וכן בריתי כדרך העבדים שיש להם חותם בבגדיהם להראות שם עבדים וכפופין לאדוניהם כדמוכח בשבת לא יצא העבד לא בחותם שבצאורו ולא בחותם שבכסותו וכו' אף כאן חתם הק' בבשרינו שאנו עבדים לו במקום שאין אדם יכול להפשיט ולהשליך מעליו: | ||
'''וארבה אותך במאד מאד.''' | '''וארבה אותך במאד מאד.''' שלא תאמר שמא יעכב אותי מלהזריע לא די שלא יעכב אלא יסייע שפעמים שהערלה מעכבת השכבת זרע שאינה יורד כחץ ועכשיו לא יהיה שם שום עיכוב ובכך ארבה זרעך מאד: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם.''' | '''ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם.''' תיקן את השם והשביחו ולא זהו שם אחר אלא אותו שם עצמו שהיה לו קודם אלא שהשביחו ולפיכך לא מצינו שנקרא עוד אברם שלא היה כי אם שם אחד אבל יעקב שאמר לו הק' לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך אין השני שייך בראשון כלל אלא שם אחר שם לו ולפיכך שני שמות היו לו ונקרא בה ובזה ולא יקרא שמך עוד יעקב הכי קאמר לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי אם ישראל יהיה שמך כמו כן: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''והיה לאות ברית ביני וביניכם.''' | '''והיה לאות ברית ביני וביניכם.''' סימן ואות שאני אדון ואתם עבדי וחותם אות הברית במקום צנוע שאינו נראה שלא יאמרו אומות העולם על ישראל בעלי מומין הם ומשצוה הק"ב לזכרים ולא לנקבות שמעינן דבמקום הזכרות צוה הק"ב לחתום הברית ודם נדות שהנשים משמרות ומגידות פתחיהן לבעליהן הוא להם דם ברית: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''ונכרתה הנפש.''' | '''ונכרתה הנפש.''' לפי הפשט יהא כרות ונפסק מן האחרים שחתומים לעבדים לי והוא אינו חתום ואינו נמנה עבד לי: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''כי שרה שמה.''' | '''כי שרה שמה.''' גם זה תיקון השם, ומשום הכי לא נקראת שוב שרי: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''ויפל אברהם על פניו ויצחק.''' | '''ויפל אברהם על פניו ויצחק.''' נפילתו והשתחווייתו מוכיחים שהאמין כי דרך הודאה הוא שמח וצחק והודה והשתחווה ואמר כמה נס גדול וכמה טובה בכללה שמשנה סדרו של עולם עלי לטובה כדמפ' ''' הלבן מאה וגו'''' הנעשה טובה כזאת לבן איש כמו השמע עם קול אלהים חיים וגו': | ||
== יח == | == יח == | ||
'''לו ישמעאל וגו'.''' | '''לו ישמעאל וגו'.''' כלו די היה לי אם ישמעאל יחיה וכ"ש עכשיו ואמר לו הק"ב אבל זה וזה יהיה לך שיצחק יולד וישמעאל יחיה: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''וקראת שמו יצחק.''' | '''וקראת שמו יצחק.''' על שצחקת ושמחת ולפי דרך אחרת יש לפרש שלא רצה הק"ב להוכיח על פניו שיתבייש יותר מדאי אבל כשהוכיח את שרה לא הוכיחה על פניה אלא אמר לאברהם לומר לה למה זה צחקה שרה ולא נתביישה כ"כ שאדם נתבייש יותר מאותו שפשע לו מאחרים ומ"מ רמז לו שאמר לו וקראת את שמו יצחק כלו' ידעתי את אשר עשית וגם כשהוכיח אברהם את שרה ממילא ידע שלא טוב כיון הוא אלא שחלק לו כבוד להבדיל כאשה שמייסרת בתה לפני כלתה כדי שתייסר גם היא ויש ללמוד מכאן ענוותנתו של הק"ה שהוכיח על דברי הנביא ולא על דברי עצמו [הג"ה]: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''בעצם היום הזה.''' | '''בעצם היום הזה.''' אשר דברה עמו שכינה לימד זריזתו של אברהם אבינו: | ||
'''ואברהם בן תשעים ותשע וגו'.''' | '''ואברהם בן תשעים ותשע וגו'.''' מנה שנותם ללמד שאם לא מל בשמנה ימים שיכול למול אפי' בן מאה כאברהם וישמעאל ומדכתב וערל זכר אשר לא ימול וגו' שאדם נענש ע"י עצמו כמו כן יש ללמוד שבן ח' אינו בן עונש והמקום ימול לבבינו ליראתו: | ||
'''חמול עלי חלכה, וקבץ לעירך חיליך, ובאור ה' נלכה, בסיימי סדר לך לך.''' | '''חמול עלי חלכה, וקבץ לעירך חיליך, ובאור ה' נלכה, בסיימי סדר לך לך.''' | ||
גרסה אחרונה מ־08:17, 15 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
התהלך לפני. לקיים מצוה זו:
והיה תמים. לא תחשוב בלבך שתהא בעל מום על זאת כאדם שנקטע מקצת ידו או מקצת רגלו שהוא בעל מום מזו לא תהיה חשוב בעל מום אלא תמים ושלם כמו תמים זכר וכן כל תמים שבמקרא כל דבר שאין בו חסירות קורא אותו תמים וכן תמים היה בדורותיו כלו' תמים היה בצדקותו שלא היה בו חסירות:
ב[עריכה]
ואתנה בריתי ביני וביניך. שאשים חותם בבשרך להיות לסימן שאתה עבד לי וכן בריתי כדרך העבדים שיש להם חותם בבגדיהם להראות שם עבדים וכפופין לאדוניהם כדמוכח בשבת לא יצא העבד לא בחותם שבצאורו ולא בחותם שבכסותו וכו' אף כאן חתם הק' בבשרינו שאנו עבדים לו במקום שאין אדם יכול להפשיט ולהשליך מעליו:
וארבה אותך במאד מאד. שלא תאמר שמא יעכב אותי מלהזריע לא די שלא יעכב אלא יסייע שפעמים שהערלה מעכבת השכבת זרע שאינה יורד כחץ ועכשיו לא יהיה שם שום עיכוב ובכך ארבה זרעך מאד:
ה[עריכה]
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם. תיקן את השם והשביחו ולא זהו שם אחר אלא אותו שם עצמו שהיה לו קודם אלא שהשביחו ולפיכך לא מצינו שנקרא עוד אברם שלא היה כי אם שם אחד אבל יעקב שאמר לו הק' לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך אין השני שייך בראשון כלל אלא שם אחר שם לו ולפיכך שני שמות היו לו ונקרא בה ובזה ולא יקרא שמך עוד יעקב הכי קאמר לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי אם ישראל יהיה שמך כמו כן:
יא[עריכה]
והיה לאות ברית ביני וביניכם. סימן ואות שאני אדון ואתם עבדי וחותם אות הברית במקום צנוע שאינו נראה שלא יאמרו אומות העולם על ישראל בעלי מומין הם ומשצוה הק"ב לזכרים ולא לנקבות שמעינן דבמקום הזכרות צוה הק"ב לחתום הברית ודם נדות שהנשים משמרות ומגידות פתחיהן לבעליהן הוא להם דם ברית:
יד[עריכה]
ונכרתה הנפש. לפי הפשט יהא כרות ונפסק מן האחרים שחתומים לעבדים לי והוא אינו חתום ואינו נמנה עבד לי:
טו[עריכה]
כי שרה שמה. גם זה תיקון השם, ומשום הכי לא נקראת שוב שרי:
יז[עריכה]
ויפל אברהם על פניו ויצחק. נפילתו והשתחווייתו מוכיחים שהאמין כי דרך הודאה הוא שמח וצחק והודה והשתחווה ואמר כמה נס גדול וכמה טובה בכללה שמשנה סדרו של עולם עלי לטובה כדמפ' הלבן מאה וגו' הנעשה טובה כזאת לבן איש כמו השמע עם קול אלהים חיים וגו':
יח[עריכה]
לו ישמעאל וגו'. כלו די היה לי אם ישמעאל יחיה וכ"ש עכשיו ואמר לו הק"ב אבל זה וזה יהיה לך שיצחק יולד וישמעאל יחיה:
יט[עריכה]
וקראת שמו יצחק. על שצחקת ושמחת ולפי דרך אחרת יש לפרש שלא רצה הק"ב להוכיח על פניו שיתבייש יותר מדאי אבל כשהוכיח את שרה לא הוכיחה על פניה אלא אמר לאברהם לומר לה למה זה צחקה שרה ולא נתביישה כ"כ שאדם נתבייש יותר מאותו שפשע לו מאחרים ומ"מ רמז לו שאמר לו וקראת את שמו יצחק כלו' ידעתי את אשר עשית וגם כשהוכיח אברהם את שרה ממילא ידע שלא טוב כיון הוא אלא שחלק לו כבוד להבדיל כאשה שמייסרת בתה לפני כלתה כדי שתייסר גם היא ויש ללמוד מכאן ענוותנתו של הק"ה שהוכיח על דברי הנביא ולא על דברי עצמו [הג"ה]:
כו[עריכה]
בעצם היום הזה. אשר דברה עמו שכינה לימד זריזתו של אברהם אבינו:
ואברהם בן תשעים ותשע וגו'. מנה שנותם ללמד שאם לא מל בשמנה ימים שיכול למול אפי' בן מאה כאברהם וישמעאל ומדכתב וערל זכר אשר לא ימול וגו' שאדם נענש ע"י עצמו כמו כן יש ללמוד שבן ח' אינו בן עונש והמקום ימול לבבינו ליראתו:
חמול עלי חלכה, וקבץ לעירך חיליך, ובאור ה' נלכה, בסיימי סדר לך לך.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |