חזקוני/בראשית/יז

חזקוני בראשית יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

התהלך לפני לקיים מצות מילה.

והיה תמים שלא תהיה בה מחוסר אבר.

ג

ויפל אברם על פניו השתחוה על שמחת הבשורה [ויפל מרצונו].

ה

ולא יקרא עוד את שמך אברם הקורא לאברהם אברם עובר בעשה לפי שנתלוה עמו בגיות ואין לפרוך מאשר בחרת באברם דהתם קרא הוא דקא מסדר שבחיה דאברהם מאי דהוה מעיקרא ופירוש אשר בחרת בהיות שמו אברם, ושמת שמו אברהם. אבל יעקב חוזר וקוראו יעקב לפי ששמו נתלוה עמו ביהדות ועל ידי שבני אדם קראו שמות לשנים אלו נשתנו שמותיהם אבל יצחק שהקב״‎ה קראו לו שם כדכתיב וקראת את שמו יצחק שמו לא נשתנה.

והיה שמך אברהם מנהג הוא לשנות שם לאדם כשהוא עולה לגדולה וכן גבי שרה ביעקב ביצחק ביהושע בחנניה מישאל ועזריה. אברם, אברהם אביר המון גוים.

יא

ונמלתם להביא מי שלא מלוהו בקטנותו שימול עצמו.

והיה לאות ברית. בדבר הזה יהיו ניכרים עבדי.

יג

המול ימול מילה ופריעה.

טו

שרי כי שרה שמה אמר רבי יהושע בן קרחה יו״‎ד שנטל הקב״‎ה משרי נחלק לשניים חציו לאברהם וחציו לשרה.

יז

ויאמר בלבו. ברשעים נאמר בלבו : ״‎ויאמר עשו בלבו״‎, ״‎ויאמר המן בלבו״‎, ובצדיקים נאמר על לבו : ״‎וישם דניאל על לבו״‎, ״‎וישת דוד את הדבר על לבו״‎, ללמדך שלבם של צדיקים מסור בידם אבל הרשעים מסורים ביד לבם. ומה שכתוב כאן בלבו לפי שבדבר הזה היה מתמה בלבו. ויאמר הלבן מאה שנה יולד ונראה כאלו לא האמין הבשורה.

יט

והקמתי את בריתי אתו. כי הוא יהיה ראשון נמול לשמונה לקיים מילה בזמנה.

כ

ולישמעאל שמעתיך שאברכנו אבל לא אכרות בריתי עמו, אבל בריתי אקים את יצחק שכרתי ברית בין הבתרים לתת לזרעו את ארץ כנען. בפ׳‎ של מילה נזכרת ברית שלש עשרה פעמים בריתות ללמדך שהם כנגד בן שלש עשרה שנה כשעדיין לא מל ואינו מל את עצמו מחייב כרת.

כא

למועד הזה בשנה האחרת אמר רב הונא בשם רב אידי אותה שנה מעוברת היתה פי׳‎ ממועד למועד הוי שנה אחת והוא קורא אותה שנה אחרת מפני חודש העבור שנתוסף בה.

כה

וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וגו׳‎ מקרא זה בא ללמדנו שבאותו יום שנמול אברהם נמול ישמעאל ודמבעצם היום הזה נפקא. וממקרא בעצם היום הזה הוה נמי ידעינן שישמעאל היה בן י״‎ג שנה כשנימול שהרי כתיב ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל וכתיב ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמולו וביום אחד נמולו כדאמרינן. אם כן ממילא ידעינן שהיה בן י״‎ג שנה כשנימול וקרא ד וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו למה לי, אלא ש״‎מ האי קרא כי אתא ללמדך מה אברם לא עיכב אף ישמעאל לא עיכב הוא דאתא.

את בשר ערלתו פרש״‎י ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך הערלה ולפרוע המילה לכך נאמר בו את, ואע״‎ג דאמרינן ביבמות עדיין לא נתנה פריעה מ״‎מ קיימה אברהם אבינו וכן ערובי תבשילין.

כו

בעצם היום הזה שדבר הקב״‎ה עמו על כך.

נמול אברהם יום הכפורים היה גזירה שוה דעצם עצם ומפני מה לא נמול משעה שהכיר את בוראו כדי שלא תנעול דלת בפני גרים שלא יאמרו מיד שבא אצלו ציערו, ומפני מה מברית בין הבתרים כדי שיצא יצחק מטפה כשרה וקדושה.

כז

וכל אנשי ביתו קרא דלעיל איירי בשל אברהם והאי איירי בכל אנשי ביתו ויליד בית ומקנת כסף של ישמעאל.

נמלו אתו מלו אתו אין כתיב כאן אלא נמלו - ברצונם, שלא הכריחם. חסלת פרשת לך לך

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.