הטור הארוך/בראשית/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אל שדי. פי' אל תקיף. פירש"י שדי באלקותו לכל ברי'. ור' אברהם פי' בשם הנגיד מגזירת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים:

התהלך לפני והיה תמים. פי' רש"י והיה תמים בכל נסיונות. ור' אברהם פי' שלא ישאל למה המילה. והרמ"בן פי' כמו אחרי ה' אלהיכם תלכו פי' התהלך לפני בדרך אשר אורה אותך והמצוה לאחוז את דרכו קודם שיורנו אומר התהלך לפני והכי אחרי הצואה אומר אחרי ה' אלהיכם תלכו:

והיה תמים. מצוה אחרת בענין הזה כמו תמים תהיה עם ה' אלהיך האמור אחרי אזהרת לא ימצא בך קוסם קסמים ומעונן ומנחש. והענין בשני הצואות שיאמין שהב"ה יש לו היכולת תחלה וסוף ולא ישמע אל מעוננים ואל קוסמים ולא יאמין שדבריהם יבואו על כל פנים אלא יחשוב בלבו שהכל ביד הב"ה ועושה טובה אע"פ שלא היה במזל שתבא ומביא רעה אף בהיות המזל טוב וזהו שאמרו צא מאצטגנינות שלך:

ג[עריכה]

ויפול אברם על פניו. לכוון לנבואה וכאשר השלים לו נבואות המילה קם ובא אליו הדבור שנית מן השמים שרי אשתך וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו להתפלל על ישמעאל כדרך ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר:

ד[עריכה]

אני הנה בריתי אתך. על ברית המילה קאמר וצוהו לבא בבריתו להמול קודם שתהר שרה לילד זרע הקודש:

ו[עריכה]

ונתתיך לגוים. פירש"י ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר נולד. וכתב הרמ"בן זה אינו נכון שיבשרו בשעת המילה על עשו ואינו מקיים אותה ולא נצטוה עליה. ופי' כי ישמעאל ועשו נקראים גוים וישראל נקראו עמים שנאמר אף חובב עמים. עמים הר יקראו:

יד[עריכה]

וערל זכר. פירש"י למדך שהמילה היא באותו מקום. ור' אברהם כתב ערלתו ידועה שהיה בערוה ואין כן ערלת לב ושפה ואוזן כי כלם סמוכים. והרמ"בן כתב לפי דעתי הדבר מפורש בפסוק כי לא אמר ונמלתם את ערלתכם שיהיה הדבר בספק וכן לא אמר וערלת בשרכם כמו ערלת לבבכם וערלת שפתיכם אלא אמר בשר ערלתכם שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם כלומר הבשר האוטם בכם ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר שיתכסה הבשר ההוא וישאר בלי ערלה זולת בשר החופה את העטרה:

יז[עריכה]

ויצחק. תרגם אונקלוס וחדי כאדם הרואה דבר נפלא לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו ויאמר בלבבו שראוי לשמוח עליו כי הוא דבר נפלא מאוד:

הלבן מאה שנה יולד. בתימה וזה לא היה פלא להוליד בן מאה שנה שאף בדורות האלה אינו פלא כל כך וגם אחרי כן הוליד בנים רבים מקטורה אלא אמר הלבן מאה שנה שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יולד ממנה עתה אחר מאה שנה ואחרי צ' שנה שפסק ממנה אורח כנשים:

יח[עריכה]

לו ישמעאל. פי' הרמ"בן כמו אם ישמעאל יחי' לפניך ארצה בברכה שברכתני בזרע כי הבטחתני מתחלה אשר יצא ממעיך הוא יירשך הנה אמר לו כי היורש אותו יחיד וחשב כי הוא ישמעאל ועכשיו שאמר לו כי משרה יוליד והבין כי הוא היורש פחד פן ימות ישמעאל ועל כן אמר לו יחיה לפניך. פירש"י יחיה ביראתך ואינו נכון לפי התשובה שהשיב ולישמעאל שמעתיך אלא פי' יתקיים לפניך כל ימי עולם:

יט[עריכה]

אבל שרה אשתך. פי' רק כמו אבל בן אין לה. אמר לו רק הבן אשר אני מבשרך עליו שרה אשתך תוליד אותו ובו אני מקיים בריתי לעולם ובזרעו אחריו וישמעאל אברך להרבות זרעו אבל לא מבריתי:

כו[עריכה]

בעצם היום הזה. פירש"י בעצם היום שמלאו לאברהם צ"ט נמול. והקשה הרמ"בן דקיימ' לן כר' אליעזר דבתשרי נולדו האבו' וזה היה בפסח שבו בפעם נתבשר על לידת יצחק ובפסח נולד ונאמר בבשורה למועד הזה בשנה האחרת אם כן היה מילת אברהם בפסח. ופי' הוא בעצם היום הזה שנצטוה נימול הוא וישמעאל ויליד ביתו וכל מקנת כספו וסיפר הכתוב מעלתו כמה היה זריז במצות השם ולא איחר הדבר לעשותו ומה שאמר נימול אברהם וגו' ויליד בית וגו' לא שנימול הוא תחלה אלא ישמעאל והם נימולו תחלה כדכתיב ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת ילידי ביתו אחר כך ואברהם בן תשעים שנה בהמולו והטעם שאלו מל הוא תחלה לא היה יכול להשתדל במילתם ונזדרז במילה שלהם תחלה ומל אותם או שזימן להם מוהלי' הרבה והוה עומד עליהם ואחר כך מל עצמו. אע"ג דאברהם קיים כל התורה כולה ולמה לא מל יש אומרים שלא קיימה עד אחר שנימול אבל קודם לכן לא היה בו דעת לקיים המצות כדאמרינן בנדרים ה' דברים היה חסר ראיית עינים ב' שמיעת אזנים ד' הבנת הלב הרי ה' ולא נהירא שהרי בן ג' שנים הכיר בוראו אלא היינו טעמא שידע ברוח הקודש שהיה עתיד להצטוות עליה ולא רצה לעשותה עד שיצטוה להיות מצווה ועושה אבל על שאר התורה לא היה עתיד להצטוות ואחרי הציווי יעשנה בציווי אבל המילה אלו עשאה בלא ציווי שוב לא היה יכול לעשותה בציווי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.