נקודות הכסף/יורה דעה/לו

נקודות הכסף ‏ יורה דעה לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סימן ל"ו ט"ז ס"ק א') אלא אם שניהם מרוח אחת כו'. ז"א דהא איכא טעמא אחרינא במילתא משום דלפעמים הרוח נכנס בזה ויוצא בזה וכמ"ש המטריפים והבאתים בש"ך:

(שם) ורש"ל פסק וכו'. לא הוי ליה להביא דעת מהרש"ל דפסק כיחידאי להקל דדעת הגהת אשר"י ורבינו ירוחם נט"ו אות ו' דטריפה וכן מסקנת שלטי גבורים וכ"ד האו"ה כלל נ"א וכ"כ בד"מ בשם מהרא"ק וכ"ד הרא"ה בב"ה דף ל"א ובס' ב"ח וכ"כ בס' מח"ב בהלכות נקובה סי' ו' שכן נוהגין וכן נמצא בבדיקות האחרונים:

(שם ס"ק ב') ועמ"ש בסי' ל"ט כו'. עי' בש"ך ס"ק ה' שז"א:

(שם ס"ק ג') אבל מ"מ כדבריו כו'. עי' בש"ך ס"ק ה' ישוב דברי הרמ"א:

(ס"ק י"א) כל דבריו רחוקים כידוע למבין. ואין כאן תימה על הטור:

(שם ס"ק י"ד) מה שהקשה אמאי לא משני תלמודא הכי בפא"ט דף מ"ז. וכמו שהקשו התוס' כו' לא קשה מידי דודאי החו' מקשים שפיר דלישני שחסרה ולא ניקבה אבל דלישני שחסר' יותר מרביעית זה אינו עולה על הדעת דהא מתני' סתמא קתני או שחסרה משמע אפילו כל שהוא וגם דומיא דניקבה קתני דהא תנן הריאה שניקבה או שנחסר' ועי"ל דהא בנשפכ' באמת אפילו נשפכה כולה כשרה וכמו שכתבתי בש"ך ס"ק כ' בשם הפוסקים והאחרונים דדוקא בנימוקה טרפה ביתר מרביעית וא"כ יש לומר דנימוקה לאו מטעם חסרה אתינן עלה דהא חסרון מבפנים לא שמיה חסרון אלא מטעם דסופו הקרום גם כן לימק כיון דנימוקה כולי האי וא"כ בש"ס דפריך ממתניתין אנשפכה שפיר פריך דאי נימא דמתני' מיירי בחסרה מבפנים וטרפה משום חסרון מבפנים ע"כ מיירי בנשפכ' ולא בנימוק דהא מתני' קתני או שחסרה אלמא משום חסר הוא דטרפה וא"כ אין חילוק בין רביעית או יותר. ומה שהקשה מדלא פירש רב נחמן דבריו כו' כהאי גוונא אשכחן טובי בש"ס. ומה שהקשה מדלא כתבו הכא הפוסקים בפירוש דיתר מרביעית טריפה כמ"ש גבי טרפא דאסא דפחות מכאן כשר לא קשה מידי דהיתר צריך לפרש אבל איסורא אין צריך לפרש. ועוד יש לומר דהתם כתבו כן לפי שידעו שיש מי שפירש דאפילו פחות מט"ד טרפה כמ"ש הר"ן שיש מי שפירש כן משא"כ הכא הילכך חלילה לנו להקל באיסורא דאורייתא נגד דעת הרא"ה בבדק הבית ואהל מועד וב"י ומהרש"ל ורמ"א ובית חדש ושאר אחרונים:

(בט"ז ס"ק ט"ז) ובספרי כתבתי דנ"ל פשוט שדעת הטור כדעת הרשב"א ומהר"י וויי"ל דקורעים הקרום לבד סמוך ממש למקום האטום שאם ינקוב גם הבשר ודאי יצא הרוח ושמא משם ולמטה נטמטם ומ"ש הטור קורעין מקום האטום פירוש מקום הקרום שהוא אטום ודלא כמהרש"ל (פרק אלו טריפות סימן מ') ע"ש.

(ס"ק י"ח) עיין בש"ך שטרפות זה יש לו מקור מן הש"ס לפיו הערוך שפירש כן דפחיזה כאופתא ועיין פירושו בש"ך:

(ס"ק כ"א) אלא דדעת רמ"א צ"ע כו'. לא קשה מידי דלא כתב אם הדבר ספק כו' אלא להורות דאפי' בספק לא מהני בדיקה לדידן ובודאי שבא לה בידי אדם לא מהני בדיקה אפילו להמחבר אבל בודאי שבא לה בידי שמים בזה סמך אמ"ש אחר כך ולא רצה להכשיר לגמרי בלא בדיקה כדעת הרבי' נסים כיון שהרשב"א חולק אלא דמ"מ סבירא ליה להקל ע"י בדיקה וק"ל:

(הגה"ה) עיין בב"י שהשיג על הג"א בדף כ"ה ע"א במה שהצריך לבדוק אם אינה נפרכת בציפורן וב"ח ומהרש"ל האריכו ליישב הג"א הנ"ל ולפע"ד נראה דהג"א בשם ה"ג חושש משום אטום לכך מצריך בדיקה זו ובש"ס לא מיירי משום אטום אלא משום צמקה ולכך לא מהני בדיקה זו וצריך בדיקה מע"ל וגם הג"א מודה דבעינן צמקה כולה לענין בדיקה מע"ל אלא דקאמר אפילו במקצת היכא דיבשה קצת צריכה בדיקה זו דאטום ועיין בה"ג דף קכ"ח ריש ע"ג ותמצא כדברי עכ"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.