חכמת אדם/י

חכמת אדם ‏ י

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין נקובת הריאה (סי' ל"ו)

א הריאה יש לה ב' קרומים. ניקבו שניהם זה כנגד זה טרפה לכ"ע ואם נקבו שניהם זה שלא כנגד זה הב"י סתם בש"ע דכשר לפי ששני הקרומים הם דבוקי' יחד והרוח לא יבא ביניה' על הרוב ואת"ל שנכנס הרוח בזה ויצא בזה מ"מ כיון שהם זה שלא כנגד זה לא אתרמי אהדדי ואנו נוהגין אחר הכרעת רמ"א דאפי' בזה שלא כנגד זה טרפה. דלפעמים יכנס בזה ויצא בזה ואפילו בב' רוחות טרפה (כן משמע בש"ך). אבל הט"ז ופרי חדש מכשירין כשהם בב' רוחות:

ב אפי' נגלד (פי' נקלף) קרום העליון כולו כשרה אלא שצריכה בדיקה ר"ל בנפיחה והת"ש כתב דצריך בדיקה בפושרין ואפילו לדידן דאין אנו בקיאין ובכל דבר שצריך בדיקה מטרפינן הכא סמכינן אבדיקה זו דאי איתא דיש נקב כיון שנגלד היה מבצבץ הרבה וניכר לעין כל ובזה אנו בקיאין (ש"ך ס"ק ט' דלא כט"ז) ואם לא בדק טרפה (ט"ז סי' ל"ט ס"ק א') ואם שמוה פ"א במים חמים או קרים שוב אין מועיל לה בדיקה ודוקא נגלד דהיינו כולו או רובו אבל בניקב עור עליון לבד אין צריך שום בדיקה. ומ"מ אפי' נגלד מקצתה מקרי ריעותא (ת"ש):

ג אם נפחו הריאה ונקרע הקרום מחמת הנפיחה אם אין בו ריעותא אחרת אמרי' שמא מחמת חוזק הנפיחה נקרע אבל אם יש בריאה איזה יובש ונקרע הקרום סביב היובש טרה דבודאי נקרע מחמת היובש וכן אם היה בה מראה כדלקמן כלל י"ב ונפחוהו וע"י נפיחה נקרע הקרום ונתבטל המראה טרפה דממ"נ אי דיינינן לה כקודם הנפיחה טרפה מחמת המראה אי כלאחר הנפיחה הרי היא נקובה (ש"ך ס"ק ה') ונ"ל אפי' נקרע רחוק מן המראה:

ד נקבה ועלה בו קרום ונסתם טרפה דכל נקובי טרפות לא מהני להו סתימא ואפי' סתימא מעליותא (ועיין בש"ך ס"ק ו' ובט"ז ס"ק ד' ובכלל י"ד סי' י"ז) ולכן אע"ג דנגלד כשר בסי' ב' אם נמצא בועה אפי' של מים זכים על מקום שנקלף העור העליון טרפה דהוי קרום התחתון כקרום שעלה מחמת מכה (סעיף ב' ובש"ך שם) וענוניתא דורדא שניקבה והכיס סותם לא מהני סתימה וטרפה (פרי חדש ס"ק ח'):

ה ריאה דאוושא ר"ל שנשמע בה הברה כשנופחין אותה אם ניכר המקו' שממנו נשמע ההברה מושיבין עליו רוק או תבן וכיוצא בו אם מתנדנד בידוע שהיא נקובה וטרפה ואם לא ניכר המקום מושיבין אותה במים פושרין והם כחמימות הרוק אבל לא בחמין דמכווצי וסותם הנקב ובקרירי לא דמטרשי ר"ל מקשים אותה וסותמין הנקב ולכן צריך דוקא פושרין ונופחין אותה אם בצבץ טריפ' ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד ניקב והרוח מהלך בין ב' הקרומים ומפני זה נשמע בה קול הברה בשעת נפיחה וכשרה (וענין הכלי עיין בש"ך ס"ק ז' ובפ"ח סי' ל"ז ס"ק ל"ו ולכן נ"ל דאין אנו בקיאין בבדיקה וכמש"כ הש"ך בשם אגודה ואפ"ה בי"ד סי' קפ"ח לא הגיה רמ"א דאין אנו בקיאין וע"כ צ"ל דסמך על מה שכתב הרבה פעמים דבכל דבר שצריך מדינא בדיקה אין אנו בקיאין וא"כ הכא נמי) והת"ש כ' דאפי' ידעינן מקום דאוושא כיון דמדינא צריך בדיקה אין אנו סומכין על בדיקתינו:

ו נמצאת נקובה במקום שיש לתלות שנעשה אחר שחיטה כגון במיצר החזה והיינו מהחוט ולמעלה וידע הטבח שהכניס ידו ומשמש במקום הנקב שמתוך שהמקום צר צריך לדחוק ידו שם תלינן דנקב בצפרנו או שלקחה זאב והתזירה נקובה כיון דדרך זאב וכלב לעשות נקבים תלינן להקל וכשרה. ואפי' נמצא בועה במקום הנקב תלינן להקל (ש"ך וט"ז ס"ס ל"ז סעיף ו' ופרי חדש סי' ל"ו סעיף ה') ודוקא נקב בבועה תלינן וה"ה בשאר ריעותא שא"צ בדיקה כגון גבשושית וכיוצא בו שאילו לא היה שם נקב א"צ בדיקה כלל אבל אם נמצא במקום סרכה אפילו עוברת ע"י מיעוך ומשמוש או סמוך לו במקום שצריך בדיקה טרפה דהא א"א לבדוק במקום הנקב. ונ"ל דזה תלוי בדעת המורה אם מסתפק שמא הגיע הסרכא עד שם שהרי הטעם כתב התב"ש דכיון דסרכא שלא בכסדרן לא מחזקינן לכשרה עד שיעבור הסרכא ויבדוק ברוק וכ"ז שלא בדק בפושרין או רוק היא בחזקת טרפה וכיון דא"א לבדוק הסרכא מחמת הנקב לא יצתה מחזקת טרפה וזה שייך דוקא כשיש להסתפק שמא היה שם הסרכא אבל ברחוק קצת שלפי ראות עינינו לא היה שם הסרכא הרי יש לה בדיקה אבל בסרכה כסדרן או תלויה תלינן במקום שיש לתלות במקום צורך גדול (תב"ש בשם הב"ח) ודוקא אם הנקב משוך אבל עגול אין דרך שתהיה כן ע"י טבח. וכן כל נקב שהוא פתוח או שהושחר או אדום סביב הנקב או סביב הצלעות שכנגד הנקב או שסביב הנקב לבן וקשה כעין שומן דכל זה הוא ודאי נקב ישן וטרפה ואפי' אם ספק אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה אלא שאין דבר לתלות בו אע"ג דמהני בדיקה מדינא אנו אין בקיאין בבדיקה וטרפה (סעי' ה') ואם לא תלש בכח או שלא היה המקום דחוק כמיצר החזה לא תלינן אא"כ ידוע שהעביר הטבח ידו שם ויכול לתלות שנקבה בסכין ולצורך גדול יש להתיר אם ידוע שהעביר ידו בכח באותו שטח אע"פ שא"י בבירור שהיתה ידו במקום הנקב (עיין תב"ש סי' ל"ו סעיף ט) ואע"ג דתלינן צריך לבדוק כנגד הנקב בצלעות שאם ימצא שם אדום או שחור בידוע שנקב מחמת מכה (תב"ש בשם ד"מ) ולענין אם תלינן בגלוי (ע' בב"א סי' י"א):

ז תולעים שנמצאו על הריאה שניקבוה ואין ידוע אם קודם שחיטה פירש או לאחר שחיטה קי"ל דודאי לאחר שחיטה פירש וכשרה וא"צ לדקדק שיהיו התולעים נמצאים דוקא על הנקב או בסמוך לו או שימצאו כ"כ הרבה תולעים כמספר הנקבים אלא כיון שאנו רואין התולעים על הריאה יש הוכחה גלויה שהנקבים באו ע"י המורנא וקי"ל לאחר שחיטה פירש אבל אם נמצא נקבים בריאה ולא נמצא על הריאה שום מורנא (ר"ל תולעת) אין להקל ולומר שבאו ע"י מורנא אפי' אמרו הבודקים שהם מכירים הנקבים שעל ידי מורנא אין לסמוך עליהם (ש"ך ס"ק ט"ו):

ח ואם ניכר שהם מנקבי מורנא ואין מוצאין תולעים על הריאה מבחוץ מניחין אותה בשמש ובתורף כגד התנור אם מתחממים ויוצאין לחוץ כשרה דאמרי' דכי היכי דהשתא פרשו לחום השמש לבקש חמימות ה"נ לאחר שחיטה כשהרגישו שחום הטבעי אפס במות הבהמה דחקו לצאת ונקבוה לבקש חמימות (וע' בש"ך ס"ק י"ח) וכו"פ מחמיר בזה שאין לסמוך על בדיקות השמש וע' תב"ש שגם דעתו להחמיר):

ט ניקב אחד מהסמפונות (פי' קנים החללים שבתוך הריאה) שבפנים לחבירו כגון במקום שמתפצלים זה מזה ואין בשר ביניהם טרפה שחבירו קשה ואין מגין עליו אבל ניקב לבשר הריאה הבשר מגין עליו וכשרה:

י הריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב אם הסמפונות עומדים במקומה ולא נמוחו כשרה ואם נימוק אפי' סימפון אחד טרפה מדינא מי שבקי לבדוק מהני הבדיקה המבואר בש"ע סימן ל"ו סעי' ז'. אך נ"ל דא"א בקיאין בזה וכעין זה כ' תב"ש אבל אם לא נשפכה כקיתון אלא שלאחר הנפיחה נראה שנחסר מבפנים מבשר הריאה עד רביעי' הלוג כשר דחסרון מבפנים אינו חסרון אבל אם מחזיק יותר מרביעית טרפה דסופו לינקב (שם) ונ"ל דמ"מ מקרי ריעותא שהרי רש"י הביא גרסא דכ"ע שמיה חסרון והתב"ש כתב דהרמב"ם פסק ג"כ דשמיה חסרון ולכן כתב סתם חסר גוף ריאה משמע בין בפנים ובין מבחוץ ובש"ך סי' ל"ז סק"ה מוכח דחסרון מבפנים אינו ריעותא כלל:

יא ריאה שכשהיא נפוחה נראה בה חסרון מבחוץ כעין גומא ופגם והעור והבשר אין שום ריעותא אחרת בהם המנהג במדינות אלו להטריף אם החסרון ברוחב הריא' ככף כפופה דהיינו החסרון מקיף הבשר השלם והוי החסרון כף כפופה ודוקא ששיעור החסרון אחר הנפיחה כמו אצבע אגודל בינוני ופחות מזה כשר אבל אם החסרון ככף פשוטה כשר אפי' החסרון גדול וטעם חילוק זה לא אתפרש לן שפיר וכן אם נפגם שיפולי הריאה מעבר לעבר עד שנראה הפגם ככף כפופה וכאן א"א לומר שמקיף הבשר שלם שבתוכו שהרי מעבר לעבר בפגמה בסופה אם יכולין להניח אגודל בינוני לתוך הפגם אחר הנפיחה טרפה כיון דנפנם כ"כ הרי הפגם סמוך לסמפונות וחיישינן לקלקולם אבל אם צדו א' ארוך מחבירו וכ"ש אם צד א' שוה עד למטה והרי היא ככף פשוטה אין זה חסרון רק כיותרת בדרי דאונא וכשר וה"ה בכף כפופה דלעיל שע"פ שטח הריאה דוקא כשצד מעלה ומטה שוים אבל אם צד א' ארוך מהשני דינו ככף פשוטה וכשר ואם החסרון כעין גומא עגולה או כרצועה אפי' שיעור גדול כשר במכ"ש מכף פשוטה אבל חסר בתמונות אחרות כגון ל וכיוצא בו מתמונות שאין ללמדם לא מכף כפופה ולא מפשוטה יש להחמיר בדליכא ה"מ ולהכשיר בה"מ דה"ל כאלו ליכא מנהגא בהא ודוקא כשהחסרון כשיעור אגודל כנזכר. ובכל מקום אף חסרון מועט צריך נפיחה לראות שהעור קיים בלא נקב ואם לא נפחוה טרפה וכן אם יש קמט כעין חריץ צריך נפוח אפי' דיעבד לראות אם העור קיים. ומ"מ אפי' חסרון כל שהוא מבחוץ מקרי ריעותא שהרי כתב ש"ע דיש מטריפים (תבואות שור):

יב הריאה שאירע בה מקרה שנפחוה ונמצא בה מקו' אטום כל שהוא שמשמושה קשה ומראיתה כמראית הריאה אלא שאין רוח נכנס בו ואינו עולה בנפיחה מביאין סכין וקורעין הקרום לבד ולא בשר דאל"כ יצא הרוח כשיחתוך האטום ושמא משם ולמטה מטומטם ולכן קורעין רק הקרום לבד סמוך ממש למקום האטום ואם נמצא בה ליחה או דם עכור או הבשר נרקב כשרה שמחמת דברים אלו לא עלתה בנפיחה ובחיי הבהמה הי' אפשר לדברים האלו לצאת מן הבהמה ואם לא ינמצא בה אחד מדברים האלו נותנין עליו מעט רוק או נוצה אם מתנדנד כשרה שהרי הרוח בא שם ואם לאו טרפה שהריאה בחיי הבהמה מרחפת על הלב ואם יש בה אטום אינה יכולה להכניס הרוח ולהניף: ולא מקרי אטום אלא כשמראהו דומה לשאר ריאה אלא שאינו עולה בנפיחה אבל אם מראהו דומה למוגלא אינו אלא טינרא וכשר בלא בדיקה ואף באטום יראה תחילה ליתן הריאה במים פושרין או ליתן מים פושרין תוך הקנה לנענע אותה או למשמש הרבה במקום האטום ולשפוך אחר כך מה שבתוך הקנה ואם עולה אח"כ בנפיחה כשרה ואפילו כבר נחתכה הריאה אם יוכל לבדוק ע"י שפופרת שיעלה המקום האטום בנפיחה יש להכשיר (סעי' ט') והטעם דאטום טרפה לר"מ משום נקב ולרשב"א כיון דאינו יכולה לרחף על הלב סוף שתינטל הלב. ונ"מ לענין ב' לריעותא כגון סרכא או בועה על האטום לר"מ הוי ב' לריעותא ולרשב"א אין עדותן מכוונת וכשר כדלעיל ריש כלל ט' ומיהו אנן קיי"ל כטעם ר"מ:

יג ריאה שקשה כעץ במשמושה טרפה וה"ה אם קלה כעץ שנרקב טרפה:

יד ריאה שנתמסמסה דהיינו שנמצאת שלמה וכשתולין אותה תחתך ותפול חתיכות חתיכות טרפה ואם נמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק:

טו ריאה שיבשה אפי' כל שהוא טרפה והוא שתהי' נפרכת בצפורן ואם משרטט בצפורן על בשר הריאה ונראה השרטוט בתוכה מקרי יבש וטרפה (סעי' י"ג) ואם חזר לקדמותו מעצמו לאט לאט אע"ג דאינו חוזר לאלתר לא ה"ל יבש אבל אם חוזר ע"י משמוש ידים או נפיחה יתירה אפילו לאלתר הוי יבש ואם אינו חיזר אע"ג דאם ניקב באותו מקום מוציא דם אסור דדילמא נתייבשו הקרומים לבד (תבואות שור):

טז צמקה והיא אינה כמו יבשה דסימן הקודם דהתם דנפרכת בצפורן אפילו מקצתה טרפה אבל צמקה היינו קרוב ליבשה ואינו נפרכת בציפורן לכן בעינן דוקא כולה או רובה אם מחמת בני אדם שהפחידוה טרפה ואם בידי שמים כגון שפחדה מקול רעם או ראתה זיקים או מפחד שאר בריות כגון מקול שאגת ארי' וכיוצא בזה כשרה ואם הדבר ספק בודקין אותה כמבואר בש"ע סימן ל"ו סעי' ט"ו (גם בזה א"א בקיאין) ואם צמקה אונה שלימה מניחין אותה במים וממשמשין בה או יתן מים לתוך הקנה ואם תחזור לבריאותה כשרה ואם אינה חוזרת לבריאותה טרפה דכיון דצמקה אונה שלמה הוי כחסר האונ' ולא דמי לצמקה הריאה מקצתה דכשר דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון (ש"ך ס"ק כ"ט) ואם יש ריעותא על צימוק של מקצת הריאה הוי ב' לריעותא (שהרי הב"ח מטריף בצימוק מקצת כמש"כ הש"ך ס"ק כ"ט) ואמנם מצאתי בס' לבושי שרד (סי' ל"ה אות א' ס"ק כ') וז"ל מדין צמקה הריאה דטרפה כל שאינו לא בתורת ניקב ולא בתורת חסרון ונ"מ בצמקה הריאה מקצתה ויש עלי' עוד איזו ריעותא דלא הוי תר"ל והשיג על הפמ"ג בזה והאריך בראיות מגמ' ופוסקים דטרפות דצמקה הוא רק שאינה יכולה להניף על הלב ואינו טריפות מצד עצמו וכן איתא בתב"ש סי' ל"ו סק"פ דטריפות דצמקה שאינה ראוי' לעשות מלאכתה להניף על הלב כראוי א"כ עכ"פ בהפ"מ יש לסמוך עליהם ולא מיקרי ריעותא לענין תר"ל וע' בלבושי שרד):

יז ובצימוק בידי שמים צ"ע אם נקרא ריעותא כלל (דאפשר דדומה למראות כשרות בכלל י"ב דלא בעינן לטע' דהדר בריא. ובאמת לא מצאתי לאחד מן הראשונים שיכתוב הטעם משום הדר בריא זולת הלבוש שכתב טעם דהדר בריא וא"כ משמע דעכ"פ מקרי לקותא וצ"ע):

יח דין מחט שנמצא בריאה תמצא לקמן בדין מחט כלל כ"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.