יד אברהם/יורה דעה/לו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן ל"ו סעיף ה' בהגה"ה
ולא תלינן ביד הטבח אלא אם הנקב משוך כו' אבל אם הוא עגול לא תלינן בטבח כי אין דרכו וכו'. כאן דקדק לומר לא תלינן בטבח ולא כתב בשום דבר כדכתב בסיפא באם אדום סביב הנקב כו' לא תלינן בשום דבר דכאן אם הנקב עגול (עי' זבחים דף ע"ב) בידא דטבחא הוא דלא תלינן שקורע ביד בצפרניו כמ"ש רש"י ור"ן והגהת אשר"י וש"פ וסתם קריעה היינו לארכו. משא"כ תולעים תלינן אפילו אם הנקב עגול שדרכו להיות כן. או בראש האיזמל הקטן או במחט וקוץ (עי' זבחים שם) ודאי דרכו להיות עגול ותלינן שפיר משא"כ בסיפא ולשון הגה"ה מדוקדק הדק היטב:
(ש"ע ס"ו) ניקב אחד מהסמפונית לבשר מגין עליו וכשירה. ונלע"ד דזה איירי שהבשר לא ניקב ג"כ כנגדו דאי היה ניקב כנגדו אזלא לה סתימה. וכדאמרינן בש"ס פא"ט (דף מ"ח) והביאו הש"ך ר"ס מ"ב גבי סתימת דופן לאונא וסתימת כבד למרה. וצע"ג דא"כ האיך מכשרי הט"ו סעיף ט"ז מחט שנמצא בבשר הריאה הלא כשיצאה המחט מהסימפון לבשר ניקב הבשר ג"כ כנגדו ואינו מגין ובפרט מחט שדרך לחסר הבשר. כדאיתא בש"ס שם (ע"ב) דמחט בריאה אינה כשירה אלא למ"ד חסרון מבפנים לא שמי' חסרון וע"ש בפרש"י. ומצאתי בס' פמ"ג בשם תב"ש שכתב דתלינן דמיד שנקבה המחט עברה בתוך הריאה ולא שהתה ולא נחסרה דהחסרון בא ע"י שהייתה כמ"ש רש"י ע"ש. ותמיהני דאכתי אף בלא חסרון יש כאן נקב וא"א להגין. דנקיבת הסותם ה"ל נקיבת הנסתם כדמוכח בש"ס שם דפריך ליתנו נקובת הדופן והכבד. וכבר ידעת שכל נקב במשהו ואפילו אין בו חסרון כמ"ש רש"י ור"ן ורע"ב וש"פ ריש פא"ט. וכן מוכח בש"ס ורש"י (דף מ"ז ע"ב) גבי הריאה שניקבה או שחסרה דשניקבה היינו שאין בו חסרון וזה ברור. ומ"ש בפמ"ג דבשר הריאה רך והדריא בריא צ"ע הא ה"ל קרום שעלה מחמת מכה שאינו קרום בכל הנקבים בין בסותם ובין בנסתם וכמ"ש הפמ"ג עצמו ר"ס מ"ב לענין סתימת כבד במרה דאם ניקב כנגדו ואח"כ עלה בו קרום לא מהני דקי"ל ר"פ המקשה (דף ס"ח) דטריפה אין לה היתר. וגם צ"ע במ"ש האחרונים דאם המחט מקצת תחובה בסימפון ומקצתה בבשר טריפה. שאין הבשר מגין שהמחט מונעת. ותימא דלפ"ז אפילו נמצאת בבשר הא בודאי מתחלה כשיצאה מהסימפון לתוך הבשר היתה מקצתה תחובה בבשר וא"א להיות מותר דטריפה אין לה היתר וצ"ע. ות"ל שאח"ז מצאתי קושיא זו בפמ"ג ולא אשכח לה פירוקא. ובאמת הני קושיות עצומות הן. ולפיכך אין להכשיר מחט בריאה כלל אפילו במקום הפס"מ ודלא כהג"ה וצ"ע. ומיהו בס' תורת יקותיאל סי' מ"ד הוכיח דכל הטריפות יש להן היתר וחוזרין להכשירן ע"י עצמן רק קרום שעלה מחמת מכה אינו קרום דסופו לסתור. וכ"מ בחה"ר פ' המקשה שכתב דטריפה אין לה היתר ע"י אדם כגון שיחתוך למעלה וכו' אבל פסול שחוזר ע"י עצמו או ע"י סמנין חוזר להכשירן:
(שם סעיף ז') הריאה שנשפכה כקיתון כו' אם הסמפונות עומדין במקומן כו' כשרה. והוא שיהא מחוי המים זך אבל אם הם עכורים או סרוחים טריפה. כך הוא דעת הרי"ף והרמב"ם. ובאמת לא כתב הרי"ף גבי נשפכה דצריך שלא יהא בהם סירחון רק כתב שלא יהא עכירי. וגבי בועות בהיפך הזכיר סרוחין טריפה ולא הזכיר עכורין. ודע שכל המפרשים לא ירדו לסוף דעתו של הרי"ף בזה לכן הרבו להקשות עליו. לכן אאריך קצת.
דע שהב"י ר"ס ל"ז כתב בשם ס' א"ח שכתב בשם הר"ר יהונתן דכל היכא דלא אסרוח בחוץ לא חיישי' אי מסריח מבפנים. וכתב עליו הב"י שאין נראה כן מהגמ' והפוסקים. אבל לפענ"ד שדברי הא"ח בשם הר"י ברורים ומוכרחים בש"ס לפ"ד הרי"ף דגרסי' בסוכה פרק לולב הגזול (דף ל"ו) בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפה מהו כו' ומסיק כי קא מבעיא ליה כדעולא אמר ר"י ריאה שנשפכה כקיתון כשירה ואמר רבא והוא דקיימא סימפונא הכא מאי דילמא התם הוא דלא שליט בה אוירא הדרא בריא. אבל הכא דקא שליט בה אוירא סרוחי מסרחא. אי דילמא ל"ש. וקאמר ת"ש אתרוג תפוח סרוח פסול. מאי לאו תפוח מבחוץ סרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ ול"ק כו'. והנה מפרש"י מוכח שהאיבעי' דרבא איירי בשנשפך כקיתון מבפנים דהיינו חדרי הזרע שהגרעינין בתוכן ועדיין לא נסרח. והכי משמע לכאורה ממאי דאמר רבא אבל הכא דקא שליט בה אוירא סרוחי מסרחא. משמע שעדיין לא נסרח כלל. ויש לתמוה דא"כ היאך פושט מהך ברייתא דנקט סרוחה מבפנים דמיירי שכבר נסרח ובזה לא איבעיא לרבא כלל. ובס' כרו"פ הקשה להרי"ף דהא אם כבר סרוח אפילו בריאה פסול וכ"ש באתרוג. ולא דק דאפילו להחולקים על הרי"ף וס"ל דבריאה אפילו אסרוח כשר. מ"מ האיך רוצה למיפשט מהכא כיון דזה איירי בשנסרח והאיבעיא שלו הוא בשלא נסרח עדיין. ואין לומר דהכי פושט דאלמא דאתרוג חמור מריאה עכ"פ דבריאה אפילו אסרוח כשירה. ז"א דא"כ מאי דחייה רבא לא אידי ואידי מבחוץ דהא בריאה אפילו בכה"ג כשירה ובאתרוג טריפה. א"כ ע"כ מוכח דאתרוג חמור דאמרי' האי סברא דקא שליט בה אוירא סרוחי מסרחא. ואין להקשות דאמאי לא מבעיא ליה לרבא בשכבר נסרח כיון דבריאה אפילו בכה"ג כשירה ובאתרוג מאי. י"ל דרבא ידע מהברייתא שמביא אתרוג תפוח סרוח פסול ולא מבעיא ליה אלא בשעדיין לא נסרח. איברא דקושיא הראשונה היא עצומה דהאיך פושט מהברייתא. וגם יש להבין שהרי"ף שם בסוכה השמיט האיבעיא משמע דס"ל לקולא וקשה הא ספיקא היא בתלמודא וה"ל להחמיר. וכבר עמד שם הרא"ש בזה ומ"ש דספיקא דרבנן היא הוא דחוק דמנ"ל דהני פסולין דרבנן הן:
אבל האמת יורה דרכו שדעת הרי"ף ז"ל דאפילו בריאה שנשפכה אי לא אסרוח מבפנים ובחוץ רק מבפנים לחוד אינה טריפה. ומבעיא ליה לרבא באתרוג כה"ג שנשפך ונסרח מבפנים לבד מאי אי אמרינן כיון דקא שליט בה אוירא סרוחי מסרחי פי' לגמרי אפילו בחוץ. כיון דמבחוץ הוא דשליט בי' אוירא מיסרחא שם. והשתא א"ש דבעי למפשט מהך ברייתא דאתרוג תפוח סרוח פסול מאי לאו סרוח בפנים אלמא סרוח בפנים לבד נמי טריפה. ודחי לא אידי ואידי מבחוץ. דשם הוא דטריפה דשם אפילו בריאה טריפה. וכיון דלא נפשטה פסק לחומרא דסרוח פסול בין בפנים לחוד ובין בחוץ. אבל בנשפך בלא סירחון כלל לא פסק בזה לחומרא דבזה לא איבעיא ליה כלל וזה ברור:
נמצא מוכח מכל הנ"ל דבריאה בעינן שיהא נסרח בחוץ וכמ"ש הא"ח בשם הר"י אבל לא בנסרח בפנים לחוד וא"כ בנשפכה כקיתון שהמחוי הוא בפנים אף אם הוא נסרח לית לן בה אי לא אסרוח הריאה בחוץ. ואינה טריפה אלא אם המחוי עכור וכמ"ש הרמב"ן במלחמות ה' הטעם דבעכורים א"א ליבדוק הסימפונות אי יש שורייקי חיוורי. וז"ש הג"ה ומי שהוא בקי לבדוק שלא נימוחו הסימפונות כו' ומשום עכורין נקט הכי דבזה צריך בקיאות. אבל גבי בועות שהם מבחוץ בריאה שפיר כתב הרי"ף דאם הם סרוחין טריפה ולא הזכיר עכורין כיון דא"צ בדיקת הסימפונות בבועות כמ"ש ר"ס ל"ז דלא כהרמב"ם. ובזה נסתלקו כל מ"ש עליו הרשב"א והרא"ש והר"ן והז"ה עי' בב"י שהביאם. ודוק היטב:
ואגב שהזכרתי הש"ס דסוכה אזכיר מה שיש לי תימא רבתי עלה. דהכא קא מבעי' ליה לרבא אי אמרינן כיון דשליט בה אוירא סרוחי מיסרחא או לא. ותימא דבפא"ט (דף מ"ו) אמרי' גבי ריאה שיבשה אפילו מקצתה טריפה וכמה אמר ר"פ משמיה דרבא כדי שתהא נפרכת בציפורן ופריך כמאן כר"י בן המשולם דתנן איזוהי יבישה לגבי מומי בכור כדי שתינקב ואינה מוציאה טיפת דם. רי"א יבישה כדי שתהא נפרכת בציפורן. ומשני אפילו תימא ר' גבי אוזן בכור דקא שליט בה אוירא לא הדרא בריא אבל ריאה דלא שליט בה אוירא הדרא בריא. אלמא דפשיטא ליה לרבא לחלק בהכי אפילו לקולא וכ"ש לחומרא כמו גבי אתרוג וצע"ג. וניחא לי דלענין יבישות האתרוג מיפסלא כשינקוב ואינו מוציא ליחה דה"ל כאוזן בכור דבפירי ליחה שלו ה"ל דם כמ"ש הרא"ש שם בסוכה וכ"פ בא"ח סי' תרמ"ו. אבל מ"ש צ"ע. וצ"ל דבתר דבעיי' הדר פשטה ועיין מ"ל פ"ד מהל' תרומות ובכה"ג איתא בכ"ד. וכ"כ תוש' בעבודת כוכבים (דף ס"ח א') ונ"ל להחמיר בדין נולדו באתרוג כו'. וביש פוסלין שהביא בא"ח סי' תרמ"ח ס"ד. וע"ש בט"ז שנראה שמסכים כן וכן עיקר:
סעיף ח' בהג"ה
נחסר בשרה מבפנים אפילו מחזיק החסרון עד כדי רביעית כשירה יתר מכאן טריפה. מה שמחלקין הרש"ל והב"ח בין זה לנשפך כקיתון דהכא החסרון במקום א' גריעי טפי. לא משמע הכי בש"ס פא"ט (דף מ"ח) גבי מחט בריאה דאמרי' שם דלמ"ד חסרון מבפנים לא שמי' חסרון כשירה אע"ג דכשנמצאת בבשר וטבע הברזל לחסר הבשר כששוהה שם. ולא הוזכר שם כלל חילוק זה בין רביעית ליתר מכאן ושם החיסרון במקום א'. והכי משמע להדיא בש"ס שם ורש"י ותוס' שמדמין חיסרון דהתם לחיסרון דנשיכה וכמו שמותיב ממתני' גבי נשפכה ומסיק דשרי כן התם ומתרץ דלר"ש איצטריך ולא מתרץ בפשוט דמתני' איירי בחיסרון במקום א' יותר מרביעית דשמי' חסרון. אלא ש"מ שאין חילוק כלל בין זה לנשפכה. ותמהני על הגה"ה שפסק לאסור ביותר מרביעית דא"כ גבי מחט בריאה אמאי מכשר סתמא בהפס"מ בסעיף ט"ז וה"ל לומר שיש לבדוק אם יש בחיסרון יותר מרביעית כיון שדרך הברזל לחסר הבשר כששוהה שם וצ"ע. ולכך נלע"ד שיש לסמוך על משמעות הש"ס ורש"י ותוס' ורשב"א במשמרת הבית. וכ"ד הרמב"ם שהרי השמיט מימרא דרב נחמן בש"ס מהברייתא דחיסרון במקום א' אפילו מחזיק רביעית כשירה. ולא כתב אלא דין נשפכה כקיתון ואי הוה ס"ל דיש חלוק בין זה לנשפכה לא הוה משמיט. וכ"פ הט"ז ודלא כהנקה"כ:
(ש"ע סעיף ט"ז) ריאה שהרגיש בה במשמוש היד שמחט בתוכה כו' יש עליה קורט דם כנגד המחט מבחוץ טריפה אפי' היא שלימה. זה נלמד מדין מחט הנמצא בבית הכוסות מצד א' לקמן סי' מ"ח ס"ח. ולדעת הרא"ש שם דא"צ לבדוק אם ניקב משני צדדים. וכן הוא בקוץ התחוב בושט מבפנים לדעתו וכמ"ש בס"ד סי' ל"ג. א"כ כ"ש כאן א"צ לבדוק אחר קורט דם שהרי כאן עדיף מתחוב מצד א' שהרי המחט נמצא בבשר הריאה ואינו תחובה אפילו בעור הפנימי. ומיהו כתבתי שם דבושט צריך לבדוק לכתחלה. וכ"מ בהגהת אשר"י ריש א"ט דריאה שוה לושט. וטעמא דטריפה במחט עבה הנמצאת בחתיכה דריאה וקופה לגו משום שיש לחוש שמא הבריא. פי' שמא יצא המחט לחוץ ונקבה וחזרה לאחורה כדחיישינן בושט להמחבר סי' ל"ג ס"ז וכ"כ הרשב"א בתה"א (דף ל"ו). ואף שהגה"ה פסק שם להקל דלא חיישינן שמא הבריא נראה דש"ה כיון שנמצאת תחובה בתוך בשר הריאה א"כ כיון שנקבה כל כך חיישינן שמא נקבה עוד. ודברים אלו משמע בס' בד"ה לרא"ה (דף ל"ג ע"א). ולפי זה כשנמצאת בסימפונא רבא בלא תחיבה ה"ל דין נמצאת שנתבאר בושט סי' ל"ג וסימן מ"ח דכשירה. וע"ד אי איתא דכבר יצאה לתוך הבשר וחזרה מי מכוונה לאותו סימפון הילכך דברים ניכרים על כרחינו שלא ניקבה כלל. זה יש ללמוד מפרש"י פא"ט (דף מ"ח). ונ"ל דלפ"ז יש להקל בנמצאת בסימפונא רבא אפילו אם יש קורט דם או סירכא כשירה מבחוץ ודומה למחט הנמצאת בכרס. עי' בסי' מ"א ס"ח בהגה"ה ובאה"ט שם וסי' מ"ח ס"ק יו"ד ע"ש ודו"ק. ועמ"ש בענין מחט בריאה בסי' זה סעיף ו' דאין להכשיר כלל אפילו במקום הפס"מ ודלא כהג"ה כאן אם לא שנמצאת בסימפונא רבא והיא שלימה כשירה אפי' אם יש קורט דם או סירכא שהיא בלא"ה כשירה:
(שם סעיף י"ז) מחט שנמצא בסימפונא רבה דריאה כשירה ואפילו בחתוכה. משמע דגם בשלמה אפשר להרגיש ואין להקשות איך אפשר להרגיש במשמוש היד כשהיא בסימפונא רבא. דיש לומר כגון שנפלה דרך הקנה אבל היא עדיין שלימה:
כתב הש"ך בשם הב"ח דאפילו נמצא המחט תחוב בריאה מעבר לעבר אפ"ה אי ליכא קורט דם כלל אמרינן אחר שחיטה דחק ועבר כמו מחט הנמצא בביה"כ בסי' מ"ח. והש"ך הקשה עליו והמ"י מיישבו ע"ש. ומ"מ הניחו בצ"ע דשמא דמי לושט סי' ל"ג. ולפענ"ד טעם ברור דאמרינן המשקין שטפוהו דכיון שקרום התחתון של הריאה אדום כדאיתא בש"ס ופוסקים. אין טיפת דם ניכרת בו וכדאיתא גבי ושט בסי' ל"ג. והיכא שאי אפשר לבדוק טריפה כדלקמן סי' מ"ח ס"ח. וה"נ י"ל שמא עדיין יש קורט דם בפנים ואינו ניכר. ולי קשה עוד ע"ד הב"ח דנהי שאין לחוש לריאה בכה"ג דאמרי' דאחר שחיטה ניקבה מ"מ ניחוש לוושט במחט קלישתא או בקופא לבר דכיון שהריאה נקובה לא עדיף מחתוכה דכבדא דמטרפינן מה"ט. דבשלמא כשהריאה שלימה לפנינו לא מחזקינן ריעותא לומר דניקבה כבר ועלה בה קרום כדאיתא בפא"ט. אבל בנקובה לפנינו לא שייך זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |