כרתי/יורה דעה/לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כרתי ‏ יורה דעה לו

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) זה בלי זה עיין פלתי מ"ש בישוב דלמא לא חיישינן שמא הבריא כמו לעיל סי' ל"ג ע"ש

(ב) ויש מטריפין הש"ך נתן טעם דלפעמים הרוח נכנס בזה ויוצא בזה וא"כ אפי' מב' רוחות טריפה והט"ז כ' זמנין דמזדמני' להדדי ולכך מכשיר בב' רוחות ועיין פלתי שהבאתי ראיה לדברי הש"ך:

(ג) מחמת נפיחה טריפה. היינו שלא נפחוהו יותר מדאי אבל נפחוהו יותר מדאי אמרינן רבוי נפיחה גורם ש"ך. וזה להקל אבל להיפוך ג"כ אמרי' לקמן אם לא היה היקף בשר ובאו אחרים ונפחוהו בכח והיה היקף בשר דכשר דאזלינן בכל דוכתי לקולא דבהמה בחזקת היתר עומדת. ועיין פלתי שהסכמתי לדברי מהר"ץ דבלא"ה היה סביבה יבש ע"ש

(ד) עלה קרום עיין פלתי שבררתי ענין קרום מחמת מכה וסתימא מעיקרא:

(ה) פושרין עיין סקפ"ח מזה וחד דינא אית ליה:

(ו) אין לה תקנה כי המים קרים סותמים את הנקב וכן מים חמין ולכך אין תקנה:

(ז) שהעביר טבח ידו בכח היינו שידעינן שהעביר ידו ט"ז

(ח) זאב אם תלינן בעכו"ם עיין פלתי מ"ש מזה

(ט) תולעים עיין פלתי מ"ש בזה דעיקר אם נמצא תולע ע"ג ריאה אסור רק סמוך לנקב תלינן ביה וכשרה. אבל כשאין בחוץ תולע אין לסמוך להניח ריאה בשמש אם ירחשו התולעים עיין פלתי:

(י) אבל ניקב לבשר עיין פלתי מ"ש בישוב הרמב"ם ועיקר דגם הרמב"ם מכשיר אם הנקב בסמפון לאחר שנתפצל לתוך הבשר והוא הב"ח דמחמיר.

(יא) אפילו סמפון אחד עיין פלתי מ"ש דלא תקשה מגמ':

(יב) עכורים וסרוחים עיין פלתי דלפי רמ"א לקמן בסי' ל"ז דמכשיר בעכורים אף בזה יש להכשיר:

(יג) ויש מי שאוסר הוא הרמב"ם דס"ל דאין נקרא חסרון מבפנים כיון שניכר מבחוץ ועיין פלתי דישבתי מה שטענו עליו מגמ':

(יד) כף כפופה דאז ניכר החסרון ביותר ולא הוי כחסרון מבפנים והש"ך פקפק על זה ועיין פלתי בזה כמה תי':

(טו) יתר מכאן והט"ז חולק ועיין פלתי דבמקום הפסד יש להכשיר

(טז) מקום אטום מראיתו כמראה ריאה רק משמשו קשה:

(יז) סמוך ממש למקום אטום וכן עיקר דאם יחתוך באטום לא יוכל לבדוק:

(יח) ואם לאו משום דריאה צריך לרחוף תמיד ובאותו מקום ניכר ריעות' והוי כנקב כ"כ רמב"ם ועיין פלתי מ"ש בזה

(יט) טינרי אפי' אין בו לחלוחית כלל ומ"מ לא הוי אטום דהדר בריא רמ"א בתשובה דלא כמהרש"ל:

(כ) קלה כעץ היינו עץ נרקב והפשוט עץ שנתייבש שיצאו כל לחלוחית ממנו הוא קל בטבעו:

(כא) שיבשה וכו' ולא קשה הא הוי אטום עיין פלתי:

(כב) אפי' מקצת וכ' הרמב"ם דהוי כחסורה ועיין פלתי ליישב מה שקשה בזה:

(כג) צמקה כולה דעת מהרש"ל ליישב דצמקה אונה אחת ג"כ כולה מיקרי ועיין מ"ש פלתי:

(כד) טריפה כתב הרמב"ם דהוי כחסרה ועיין פלתי מ"ש בזה:

(כה) קול ארי' רבים אוסרים ולא שכיח בגלילות ארופ"א:

(כו) כיצד כו' עיין פלתי שהארכתי בזה לדעת רשב"א ור"ן מה ביניהו וגם ע"י חולה אם הוה כבידי שמים או אדם והארכתי שם ולהיות לא שכיח לא בקשתי לכותבו שנית

(כז) בין אם היא דקה. כי מאתר שסמפון ריאה רחבי' והקרום שלם וגם עולה בנפיחה מה יש לחוש:

(כח) ואם היא חתוכה כתב פר"ח דוקא דיש לה עוקץ אבל אם הוא כמו גרעין תמרה דל"ל עוקץ לנקוב אפי' חתוכה כשרה כ"כ לעיל סוף סי' ל"ג עגולים שמלעיטין בה אוזזת אם הם כמו גרעין תמרה לית לן בה כלל:

(כט) יש עליה קורט דם ולא קשה ניחוש דאחר שחיטה ניקב כמו בבה"כ עיין פלתי מ"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.