ביאור הגר"א/יורה דעה/לו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או זה כו'. כמו בקורקבן כמ"ש שם מ"ג א'. ת"ה:
(ב) ויש מטריפים כו'. כמ"ש בסוף ברכות (ס"א ב') דריאה שואבת כל משקה והרי הוא כוושט דגמדא ופשטא:
(ג) כקרום כו'. שם מ"ז ב':
(ד) י"א אם כו'. כמש"ל (בסי' ל"ה) ס"ח בהג"ה דבחיי הבהמה כו':
(ה) ואם (שמו) כו'. גמ' שם בחמימי לא כו'.
(ו) או קרים. לפי' הר"ן בשם אחרים דקרירי ג"כ סותמין הנקב:
(ז) כגון כו'. רש"י:
(ח) או שלקחה כו' ואפי' כו'. גמ' ט' א' ועתוס' שם וה"ה בריאה כמ"ש כאן דהא תלינן בזאב:
(ט) ואם אין מקום כו'. שם נ' א' וערש"י ד"ה מקיפין בריאה כו':
(י) וי"א כו' ואפי' כו'. כלשון שני שברש"י וכן הסכים רש"י ועתוס' נ"ד א' ד"ה יביא כו' וא"ת כו' וי"ל דאין כו' וסברא ראשונה ס"ל כמ"ש תוס' נ' א' ד"ה מדקה ותוס' נ"ד לפי' גירסת הספרים יביא בהמה כו' וערא"ש פ"ב ס"י וברוב ספרים כו' וכ"ה גירסת הגאונים וכ"כ הרשב"א:
(יא) והוא שיהא כו'. כגירסת הרי"ף שם נ"ה ב' ומים זכים דכשרים כאן וכאן לא אמרן כו' וקאי גם אריאה:
(יב) ויש מכשירין כו'. כמ"ש הרא"ש שם דסתם מיחוי הריאה הוא עכור וכן מוגלא דכשר בריאה סתמא הוא ליחה סרוחה או עכורה וכן הני דחזו כנדי וטנרי ולא חשו לבודקן אם הם עכורים או זבים אלא לא קאי אלא אכוליא וכ"ש לפי גירסת ספרים שלנו:
(יג) חסר כו'. עתוס' מ"ז ב' ד"ה אבל.
(יד) ויש כו'. כפשטא דמתני' או שחסרה ואה"נ דמצי לשנויי הכי אלא שמתרץ לפי דברי המקשה ובזה ניחא דחשיב בר"פ י"ח טרפות במתני' וא"צ לדחוקי כמ"ש תוס' שם ד"ה אפיק כו' ועמש"ל סי' כ"ט:
(טו) והמנהג כו'. זו ודאי דלא כסוגית הגמ' דאי כפשטא דמתני' בכל ענין אסור ואי כסברת התוס' בכ"ע כשר אלא חומרא בעלמא וס"ל כתוס'. וכ"כ האחרונים:
(טז) יתר מכאן. גמ' שם אפי' רביעית וכמש"ל סי' ל"ה ס"ג (בס"ק י"ד) . אהל מועד:
(יז) הקרום לבד. כ"כ בבדיקות דאל"כ ע"י החתך יצא הרוח. והרשב"א כתב שקורעין סמוך למקום האטום וכ"כ בש"ע:
(יח) ולא מקרי כו'. ערש"י מ"ח ב' ד"ה טינרי כו':
(יט) וה"ה אם כו'. כתב ל"ח שכן פי' דפחיזא מלשון פחז כמים:
(כ) ריאה כו'. כן פי' דנפיחא:
(כא) או מפחד שאר כו'. כת"ק:
(כב) אם הדבר כו'. אבל לודאי א"צ בדיקה או לא מהני. ר"ן אבל הרשב"א נסתפק בדבר ולכן כתב בהג"ה למטה להחמיר:
(כג) ובכלי שאין כו' בכלי כו'. לשון הרמב"ם בפי' כ"ח שלהן באותו זמן היה הלבן מזיע והאדום אינו מזיע וידוע שהכלי שהוא מזיע מתקררים בו המים כו':
(כד) בין אם כו'. מדלא מפלגינן כמו בכבד שם ועתוס' שם ד"ה אי. ונראה כו':
(כה) ואם היא כו'. גמ' שם:
(כו) יש עליה כו'. כמש"ש נ"א א':
(כז) ובזה"ז כו'. דא"א בקיאין בפניהם:
(כח) ואפי' בחתיכה כו'. דהא לרבנן מרופאי אין חילוק בין שלימה לחתוכה ואפ"ה מכשרי וכן שם בסמפונא רבא דכבדא מסקינן דכשר ולא חילקו בין קופא כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |