שונה הלכות/אורח חיים/תלה
מי שלא בדק בליל י"ד
א לא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד באיזו שעה שיזכור מהיום ולאחר שנזכר מחויב לבדוק תיכף שמא ישכח עוד הפעם (וע"ל סי' תל"ג דין ה' וצע"ק) ואחר הבדיקה יבטל אם עדיין לא הגיע שעה ששית אבל אם הגיע אין יכול לבטל רק יבדוק ויבער לבד (ס"א וסק"א ב').
ב לא בדק כל יום י"ד יבדוק בתוך הפסח ואפי' כבר ביטל ואפי' ביו"ט עצמו בודק אע"פ שאינו יכול לשרפו ביו"ט מ"מ יוכל לכפות עליו כלי עד מוצאי יו"ט כדלקמן סי' תמ"ו דין א' וי"א דביו"ט לא יבדוק רק בחוה"מ והפר"ח הכריע שאם לא ביטל חמצו קודם הפסח אפשר שיבדוק אף ביו"ט [ותלוי בפלוגתא דלקמן סי' תמ"ו דין ב'], ואם כבר ביטל לא יבדוק רק בחוה"מ (ס"א וסק"ג ושה"צ ועי' בסמוך דין ד').
ג לא בדק בתוך הפסח יבדוק לאחר הפסח כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה [מיהו מותר לשהותו] ועל הבדיקה שלאחר הפסח לא יברך אבל על הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך אע"פ שביטלו קודם הפסח וכ"ש אם נתחמץ לו חמץ גמור בפסח שמברך בשעת הביעור (ואפי' להחולקים בסי' תל"ב דין ב' משום שכאן חייב מדינא לבער מיד כמ"ש הגר"ז) אבל דבר שאינו חמץ גמור כגון שנמצא חטה בתבשיל וכיו"ב אינו מברך וכ"ז במי שלא בדק קודם אבל אם כבר בדק וביטל כדינו קודם פסח ומצא חמץ בפסח י"א שאינו מברך דברכה ראשונה שבירך אז קאי על כל מה שימצא אף בתוך הפסח וספק ברכות להקל (ס"א וסק"ה אך אם נתחמץ לו חמץ גמור בפסח עי' בפמ"ג ר"ס תמ"ו ובמגן האלף כאן דגם בכה"ג מברך).
ד כל הבדיקות צריך להיות בנר ובחורין ובסדקין ואפי' כשבודק ביום אך כשבודק ביו"ט לדעת המתירין צ"ע אם מותר להדליק נר בשביל זה ביום אפי' היכא שלא ביטלו ובביטלו בודאי אין להדליק נר וע"כ טוב לדחות הבדיקה על חוה"מ (סק"ד ושה"צ).
ה מי שלא בדק קודם זמן איסורו ומת אם כיונו היורשים לזכות בהחמץ חצרם קונה להם ועברו על ב"י וצריכין לבדוק ולבערו ואם לא עשו כן ועבר הפסח החמץ אסור בהנאה (וע"ל סי' תמ"ח דין ו'), אבל אם לא כיונו לזכות א"צ לבער אא"כ משתמשין באותו חדר שאז צריכין לבער שמא יבואו לאכלו וי"א דבכל גוונא חייבין היורשין לבדוק ולבער (סק"ג).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |