חק יעקב/אורח חיים/תלה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ביום ארבעה עשר והיינו לאור הנר וכן כל הבדיקות אפילו לאחר הפסח ושלא לחלק בין בדיק' לבדיק' וכן משמעות הפוסקים לעיל סי' תל"ג:
(ב) לא בדק כל יום ארבע עשר. וצ"ע במי שלא בדק חמץ קודם זמן אסורו ומת אי על היורשין מוטל לבדוק ולבער אי נימא דאיסורא לברי' לא מורית וכדאמר אמימר בגיטין ד' מ' גבי המפקיר עבדו ומת יע"ש ואע"ג דלית הלכתא כאמימר התם מ"מ היינו מדרבנן בעלמא וכמ"ש הרא"ש שם ודלא כדעת הרי"ף שם ע"ש ועוד דחמץ גופיה חידוש הוא שאינו ברשותו ועשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו להתחייב עליה כדאיתא פ"ק דפסחים ובב"ק א"כ אין לך אלא חידושו ושלא לחייב היורשים אך אם הם משתמשין באותו בית כדי שלא יכשלו בחמץ צריכין לכפות עליו כלי או במחיצ' כמו בחמץ של אחרים וכמבואר לקמן סימן ת"מ ומכל מקום טוב לבערו כיון שכבר נאסר בהנאה ולמה להם לקיימו אך שאין לברך על הבדיקה וביעור כיון שאינם מחוייבים לבדוק ולבער החמץ שאינו שלהם נ"ל:
(ג) בתוך הפסח. ואפי' כבר ביטל ואפי' ביו"ט עצמו בודק אעפ"י שאינו יכול לשרפו בי"ט מ"מ יכול לכפות עליו כלי עד מוצאי י"ט כן הסכמות הט"ז והמ"א ודלא כב"ח:
(ד) שהוא אסור בהנאה. כן הוא לשון הטור והרמב"ם והסמ"ג ושאר כל הפוסקים מלשון זה משמע דדוקא מטעם חומרא זו שהוא אסור בהנאה על כן החמירו לבדקו ולבערו בחמץ דלא בדילי מיניה כולי שתא משא"כ אלו היה מותר בהנא' אף שאסור באכיל' לא היה צריכין לבדקו ולבערו וכן מבואר להדיא מדברי הר"ן במתני' זו וכן משמעות התוספות ריש פסחים דאפילו קודם פסח שצריך לבדקו היינו מטעם שהוא אסור בהנא' דאילו היה מותר בהנאה מותר לקיימו תוך ביתו כדי להנות ממנו רק שיעשה היכר שלא יבא לאכלו או למכרו לעממין וכל זה פשוט ומוסכס מהפוסקים ולפי זה היכא שביטל קודם פסח דלדעת בעל העיטור מותר לאחר פסח החמץ שעבר עליה פסח כמבואר בסימן תמ"ח ואם כן לדעתו אין צריך לבדקו אחר פסח וצריך לומר דמוקי מתני' זו דקתני יבדוק אחר המועד בלא ביטל אז שפי' לאחר המועד היינו משש שעות ולמעלה וכפירש"י במתני' זו ולא לאחר הפסח וזה הוא דעת הב"ח לקמן סימן רמ"ח וכן כתבתי בספרי תורת השלמים שאלה וי"ו ע"ש באריכות ולאפוקי ממה שכת' בתשובת שער אפרים בקונטרס אחרון ע"ש:
(ה) ועל הבדיק' שלאחר הפסח לא יברך. אע"ג דתקנתא דרבנן היא לבדוק מ"מ לא מברכין עליה כיון דהיא רק משום גזירת תקנה בעלמא דלא ליתי לחלופי בשאר חמץ והיא גופא דאסור חמץ שעבר עליו הפסח קנסא בעלמא הוא וק"ל ודלא כפרי חדש ביורה דעה בקונטרס אחרון בסימן י"ג סק"ה ע"ש ומשמע דדוקא על הבדיקה שלאחר פסח לא יברך אבל הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך כיון שהוא אסור באכילה ובהנאה דבר תורה ואף על פי שביטל ג"כ דאז שוב אינו עובר בבל יראה ובל ימצא אפ"ה צריך לברך עכ"פ כיון שהמצוה עליו לבערו אף שאינו עובר בבל יראה ובל ימצא וכמשמעות התוס' ריש פסחים וכן משמעות לשון הכל בו והאגוד' פ"ק דפסחי' שכתבו וז"ל ולעולם יברך מלבד מי שבדק אחר המועד וכן יש קצת ראיה מהא דמבואר לעיל סימן תל"ב דהסכמת אחרונים כדעת הרא"ש שאם שכח מלברך שיברך בשעת הביעור שהיא עיקר הבדיקה ואם איתא דהיכי שביטל אינו מברך על הביעור אם כן היאך מברך בשעת הביעור כיון שביטל מסתמא כדינו בליל י"ד והוא עיקר הביטול דביטול היום הוא רק למצוה מן המובחר כמ"ש לעיל סי' תל"ד סעיף ב' וטוב לחזור ולבטלו ושוב אינו עובר בב"י וב"י אפ"ה צריך לברך א"כ כ"ש היכי שלא בדק כלל שיברך בשעת הבדיקה כנ"ל עיקר ודלא כט"ז שמסתפק בזה גם מדברי המ"א מבואר שדעתו שיש לברך אע"פ שביטל אך היכי שבדק וביטל ומצא חמץ בתוך הפסח הניח בצ"ע אם יש לברך עליה ולע"ד עיקר שיש לברך בשעת ביעורו וגם המ"א עצמו בר"ס תמ"ו כת' בפשיטות דצריך לברך בשעת הביעור בין אם נתחמץ לו דבר בתוך פסח בין במונא חמץ תוך פסח צריך לברך וכאן הניח הדבר בספק בצ"ע. כל זה בנמצא חמץ גמור אבל חמץ משהו שנמצא תוך הפסח אין לברך עליה וכ"כ המ"א לקמן ר"ס תמ"ו ועיין שם סק"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |