שונה הלכות/אורח חיים/תלג
דיני בדיקת החמץ
א כל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה דלא מבדק שפיר בלא כיבוד והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחלת ליל י"ד, ובשעת בדיקה המנהג ליטול נוצות ולכבד היטב במקום החורים והסדקים לגרור משם החמץ עם הנוצה (סי"א וסקמ"ו).
ב הבדיקה צריך שתהי' בליל י"ד לאור הנר ואסור לכתחלה לדחות הבדיקה על יום י"ד שהנר אין מאיר ביום ואפי' הוא בית אפל הנר מאיר בלילה יותר מביום וגם התקנה הי' לכתחלה בלילה בשעה שבנ"א מצויין בבתיהן כנ"ל סי' תל"א דין ב' (ס"א וסק"א ב' ושה"צ).
ג אם בדק בליל י"ג לאור הנר ונזהר היטב שלא להכניס חמץ א"צ לחזור ולבדוק והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק עכ"פ לא יברך אז [וע"ל סי' תל"ב דין ב'] מיהו לכתחלה אין לעשות כן לבדוק בליל י"ג שמפסיד את הברכה כדלקמן סי' תל"ו דין ג' אבל אם בדק ביום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י"ד [ואפי' שייר חדר אחד לבדוק בלילה לא מהני] ומ"מ לא יברך גם בזה אם בדק הכל ביום שיש פוסקים דבדיעבד יצא בבדיקה ראשונה (סק"א מ"ה ושה"צ) וכ"ש המכבד חדריו בי"ג בניסן אפי' אם מכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ שצריך לחזור ולבדוק בליל י"ד (סי"א וסקמ"ד).
ד אם עבר ולא בדק ליל י"ד כשבודק ביום י"ד לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר שעל ידה יוכל לחפש היטב במחבואות בחורים ובסדקים ואכסדרה שיש לה ג' דפנות וקירוי שאורה רב ע"י דופן רביעית שפתוחה לגמרי בודקה לאור החמה ודיו וכן כנגד ארובה שבאמצע הגג שבחדר וכן נגד החלונות שבכתלים אם אין בו זכוכית או שהוא פתוח בודקה לאור החמה ודוקא נגד ארובה ונגד החלון ממש ששם אורן רב משא"כ מן הצדדין אף שיש שם ג"כ אור צריך לבדוק לאור הנר וכן אם יש זכוכית בהחלון דינו כמן הצדדין. וכ"ז אם עבר ולא בדק אבל לכתחלה גם אכסדרה צריך לבדוק בליל י"ד ולא להשאיר למחר וכן לא יבדקנה לכתחלה ביום י"ג לאור החמה אלא צריך להמתין על ליל י"ד ובדיעבד א"צ לבדקה שנית ומ"מ יחזור ויבדוק עכ"פ חדר אחד בלילה (ס"א וסק"ג ד' ה' ו' ז').
ה מי שלא בדק בלילה ובודק ביום יבדוק בבקר דזריזין מקדימין למצות (וע"ל סי' תל"ה דין א' וצע"ק) ולא יאכל מקודם עד שיבדוק כנ"ל סי' תל"א דין ח' (סק"ה).
ו אין בודקין לאור הלבנה אלא לאור הנר ולא לאור האבוקה שאין יכול להכניסו לחורין וסדקין וגם שמתיירא שישרוף הבית ולא יוכל לבדוק יפה וב' נרות דבוקים ביחד או אפי' קלועין יחד דינם כאבוקה וכן נר שיש לו ב' פתילות כמו שעושין עתה בנר של חלב לפעמים שיש הפרש בין פתילה לפתילה חשיב אבוקה ומשמע בפמ"ג שאם אוחז בידו ב' נרות יחד ואין מפרידן זה מזה חשיב ג"כ אבוקה וכן לא יבדוק בעצים דמשחא שקורין קי"ן שאורו ג"כ גדול כעין אבוקה ואפי' בדיעבד אם בדק לאור אבוקה אין חל הבדיקה וצריך לחזור ולבדוק לאור נר יחידי (ס"א ב' וסק"ח י' י"ב וע"ל סי' רצ"ח דין ו').
ז וכן אין בודקין בנר של שמן שמתיירא להכניסו לחורין ולסדקין פן ישפוך השמן ולא בנר של חלב או של שומן שהוא מתיירא שמא יטיף על הכלים ויפסידם אלא בנר של שעוה והוא יחידי ובדיעבד אם בדק בנר של חלב או שומן חל הבדיקה ובשל שמן יש דעות בין הפוסקים אם חל בדיעבד (ס"ב וסק"ט י').
ח מי שאין לו נר של שעוה יכול לבדוק באותן נרות שבדיעבד יוצא בהן (סקי"א).
ט בודק כל המקומות שיש לחוש שהכניסו בהם חמץ אפי' אין רגיל להשתמש בו חמץ כל השנה רק שיש לחוש שמא הכניס שם חמץ באקראי צריך בדיקה ולכן כל חדרי הבית והעלי' צריכין בדיקה ואפי' חדרים שמחזיקים בהם משכונות ומרתפות שמונחין בהם פירות וכבושים וגבינות וכיו"ב וכן בית העצים ונרות שלכל אלו נכנס לפעמים תוך הסעודה ושמא שכח שם פתו (ס"ג וסקי"ג י"ד), אבל מתבן וכיו"ב א"צ בדיקה שאין רגילין ליכנס בו תוך הסעודה אא"כ יודע שהכניס בו חמץ (ס"ג וסקי"ז).
י אוצרות יין שאין מסתפק מהם או שמסתפק מהם ויש לו קבע שנוטל בפעם א' מה שצריך לסעודה א"צ בדיקה כיון שאין רגילין ליכנס בו תוך הסעודה אא"כ ידוע שהכניס שם חמץ אבל אם אין לו קבע שפעמים נכנס תוך הסעודה להביא יין וכן אוצרות של שאר משקין במקום שרגילין בשתייתו צריכין בדיקה ואוצרות שמן יש לו קבע ויש מחמירין בזה (ס"ג וסקט"ו ט"ז י"ז ושה"צ).
יא מרתף יין שמסתפק ממנו לצורך סעודה שמסדרין בו שורות של חביות זו אצל זו עד שנתמלא כולו וחוזרין ומסדרין שורות אחרות על התחתונות עד הקורה א"צ לבדוק אלא שורה העליונה הרואה את הפתח ואת הקורות ועוד שורת חביות אחת למטה הימנה וי"א העליונה ושלפנים ממנה ולמעשה צ"ע (ס"ט וסק"מ מ"ב ובה"ל ד"ה א"צ).
יב חיוב בדיקה הוא אף על פירורין פחות מכזית שמא יבא לאכלו ולכן חייב לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית [ופירורין שעבר עליהן הפסח אסורין] אבל פירורין בקרקע הבית בטלין כדלקמן סי' תמ"ב דין ד' (וכ"ה בשה"צ אות ל"ג ולקמן סי' תמ"ד דין ו' וע"ל סי' ת"ס דין ז') ולכן אם יש פירורין בסדקי הרצפה כל שאין חמץ כזית שלם אין חייב לבער (חזו"א או"ח סי' קט"ז סקי"ג י"ח וסי' קכ"ב סק"ח).
יג חורי הבית וזיזין הבולטים מהכתלים שאינם גבוהים הרבה ולא נמוכים הרבה צריכין בדיקה שדרך להשתמש בהן אבל הגבוהים שאין יד האדם מגעת שם והנמוכים פחות מג' טפחים א"צ בדיקה שמסתמא לא נשתמשו בו ואם ידוע לו שנשתמש בהן חמץ באותה שנה אפי' פ"א צריכין בדיקה ובבית שהתינוקות מצויין בו אפי' הנמוכים מג"ט צריכין בדיקה שמא הניחו שם התינוקות מעט חמץ (ס"ד וסקי"ח י"ט וע"ל סי' תל"ח דין ה').
יד על גבי התנורים שרגילין להשתמש שם צריכין בדיקה וכן בכל החורים שסביבותיהן אבל על גג היציע [שהוא בנין נמוך] וגג המגדל שקורין אלמע"ר או שאפ"ע שגגיהם משופעים ואין ראוין לשום תשמיש א"צ בדיקה אפי' הם בתוך הבית ואם גגיהן שוין כעין שלנו והדרך להשתמש שם צריך בדיקה וכ"ש תוך המגדל אם משתמש בהן חמץ לפעמים או דברים שדרך ליטלם בתוך הסעודה צריך בדיקה (ס"ה וסק"כ כ"א כ"ב).
טו גג הבית אם הוא שוה ורגיל להשתמש עליו צריך בדיקה ותקרות שתחת גג משופע אם דרך להשתמש שם צריך בדיקה ובאשר שטירחא מרובה היא יש להקל ע"י שימכור לגוי אותו המקום ג"כ עם החמץ שיש שם (סקכ"ג).
טז רפת של בקר ולול של תרנגולים אם הי' שם ודאי חמץ [דהיינו שהכניסו שם חמץ סמוך לפסח ואפשר דכל ל' יום מקרי סמוך לפסח כן דעת המג"א אבל דעת המקור חיים דדווקא מה שהי' בליל י"ד אחר שהגיע זמן הבדיקה מקרי ודאי חמץ אבל מה שהי' ודאי רק קודם לכן לא מקרי ודאי חמץ (וכן סתם לק' סי' תמ"ג דין ב')] צריך בדיקה [וכ"ש במקום שמעמידין אווזים בלול שלהן ומניחין לפניהן בחוץ כלי עם שבולת שועל ושעורים שע"י אכילתן נופלין הגרעינין בחוץ וא"א להם לאכול משם דבודאי צריך בדיקה דה"ז חמץ גמור שהגרעינין שורין במים], אבל בספק חמץ א"צ בדיקה דתלינן שהבהמות או התרנגולים יאכלוהו וכן חצר א"צ בדיקה מספק חמץ בין אמצעה ובין הצדדין שאם הי' שם חמץ העורבים ושאר עופות המצויים שם יאכלוהו אבל חורין שבצדדי החצר צריכין בדיקה לאור הנר (ס"ו וסקכ"ה כ"ו כ"ז ושה"צ אות נ"ד וע"ל סי' תס"ה דין ב').
יז וכן קרקע הבית שהתרנגולים מצויין שם א"צ בדיקה ומ"מ צריך לכבד תחת המטות כי לפעמים נגרר שם ע"י התרנגולים חתיכה גדולה של חמץ שא"א להם לאכלה או לסיבה אחרת, ובמקום שאוכלין כל השנה ואין שם תרנגולים לכו"ע צריך לבדוק תחת הספסלים והשלחנות שמצוי ליפול שם חמץ וי"א שאף אם יש תרנגולים בבית כל שאכלו שם חמץ סמוך לפסח הוי כמו חמץ ודאי שאין סומכין על ספק אכילת התרנגולים וצריך בדיקה אבל כמה אחרונים מקילין בזה שאין זה נחשב ודאי חמץ (סקכ"ד ושה"צ).
יח וכ"ז בחצר שלו או של שותפין ששם אסור לזרוק חמץ על סמך שיאכלוהו עורבין ועופות וגם בדיעבד אם זרק צריך לבדוק ולבער כיון שהוא ודאי חמץ כנ"ל אבל למקום מופקר לרבים כגון רחוב מותר להשליך שם חמצו ולהפקירו קודם זמן איסורו כדלקמן סי' תמ"ה דין ד' ע"ש, ואם לא אכלוהו העורבים ונשאר עד אחר זמן איסורו לא איכפת לן כיון שכבר יצא מרשותו (סקכ"ח).
יט חור שבין יהודי לחברו כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו שמא נתגלגל שם חמץ ודיו ואפי' בודאי חמץ מהני ג"כ הביטול וע"ל סי' תל"ו דין ח' אם מותר ליהנות מחמץ כזה אחר הפסח (ס"ז וסקכ"ט).
כ חור שבין יהודי לגוי א"צ בדיקה כלל אלא מבטלו בלבו ואפי' בודאי חמץ סגי בביטול וא"צ בדיקה שמא יאמר הגוי כשפים עושה לי ונמצא בא לידי סכנה ומ"מ למחר ביום י"ד יבדוק לאור היום ואפי' בספק חמץ שבזה לא יבא הגוי לחשדו (ס"ז וסק"ל ל"א).
כא כותל שרגיל להשתמש בו חמץ בחורין ונפל ונעשה גל אם אינו גבוה ג"ט ויש שם חמץ ודאי צריך להוציאו משם במרא וחצינא [שלא יהא סכנת עקרב] ואם לא עשה כן ועבר עליו הפסח אסור בהנאה אע"פ שביטלו אבל אם ספק אם יש שם חמץ סגי שמבטלו בלבו לפי שיש בו סכנת עקרב שמצויים בגלים [ואע"ג דשלוחי מצוה אינן נזוקים אא"כ שכיח הזיקא חיישי' שמא אחר שישלים בדיקתו יחפש אחר מחט שנאבד לו ואז אין עוסק במצוה ויבא לידי סכנה] ודוקא במקום שמצוים עקרבים ואפשר דבמקום שמצויים נחשים צריך לבדוק דלא שכיח סכנתא כ"כ אא"כ הוא מקום שהנחשים ממיתים דאז הם כמו עקרבים, ואם לא ביטל עד לאחר זמן איסורו צריך לחפש במרא וחצינא [ויש מסתפקין בזה] (ס"ח וסקל"ב ל"ד ל"ה ל"ז).
כב אבל אם יש עליו גובה ג"ט אפי' יש שם ודאי חמץ מבטלו בלבו ודיו ומדאורייתא אפי' ביטול א"צ דדוקא להטמין בידים אסור אבל כאן שממילא נפל הגל אינו עובר ורק מדרבנן צריך לבטל שמא יפקח הגל במועד ויעבור על בל יראה ואם לא ביטל עד אחר זמן איסורו מ"מ אפשר שאין כדאי להחמיר לפקח הגל דעתה כשמכוסה הוא כמבוער מה"ת וכשיגלהו אפשר דעובר בב"י טרם שיבער (וע"ל סי' תמ"ה דין ג' בשם החזו"א) [ודעת הסמ"ק דמה"ת חייב לבטל דהוי כמטמין אע"פ שאין דעתו לפקח הגל במועד ובח"מ מצדד דאפי' ספק חמץ צריך לבטל, ואם לא ביטל עד אחר זמן איסורו חייב לפקח הגל במרא וחצינא לבערו אם לא שהוא גל גדול שא"א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם שאז א"צ לשכור פועלים לפקח הגל וגם א"צ לבטל אפי' לכתחלה דלא קרינן בי' שלך, אבל דעת רוב הפוסקים כדעה ראשונה ובספק חמץ א"צ גם לבטלו וכן עיקר] ואם לאחר הפסח נתפקח הגל ונתגלה החמץ מותר אף באכילה כיון שלא עבר עליו כלום (ס"ח וסקל"ח ל"ט ושה"צ וע"ל סי' תמ"ה דין ג').
כג בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה בליל י"ד לאור הנר מפני שהתינוקות מכניסין בהן חמץ והשמשים אינם נזהרים לבדוק בלילה אלא מכבדים היטב ביום ולא יפה הם עושים וצריך להזהירם על כך שיקיימו מצות חכמים כתיקונה ויכולים לברך על בדיקה זו אבל א"צ לבטל אחר הבדיקה לפי שאינם יכולים לבטל ולהפקיר חמץ שאינו שלהם ואם עבר ולא בדק הבתי כנסיות וב"מ בליל י"ד יכול לבדקם לכתחלה ביום י"ד לאור היום וא"צ נר לפי שדרך להרבות בהם חלונות ויש בהם אורה גדולה ובלבד שיפתח את החלונות בשעת הבדיקה דאם סגור ויש זכוכית לא מהני כנ"ל דין ד' ובחורין וסדקין שבביהכ"נ צריך לבדוק לאור הנר דלא עדיף מחצר כנ"ל דין ט"ז (ס"י וסקמ"ג ושה"צ).
כד הכיסים ובתי ידים של בגדים בין משלו ובין משל התינוקות שבבית שנותנין בהם לפעמים חמץ צריכים בדיקה ואפי' הוא אומר ברי לי שלא ניתן בהם חמץ דמילתא דלא רמיא עלי' לאו אדעתי' והעולם נוהגין רק לנער הכיסים בשעת הביעור ונכון לבדוק אותם בשעת הבדיקה ומ"מ צריך לחזור ולנערם בשעת הביעור שמא חזר והכניס בהם מחמץ שאכל אחר הבדיקה (סי"א וסקמ"ז מ"ח).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |