כף החיים/אורח חיים/תלה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] לא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד וכו'. והיינו לאור הנר וכן כל הבדיקות אפי' לאחר הפסח ושלא לחלק בין בדיקה לבדיקה וכן משמעות הפו' לעיל סי' תל"ג. ח"י או' א' א"ר או' א' חק יוסף או' ב' מק"א או' א' חמ"מ או' ב' ר"ז או' ב' ח"א כלל קי"ט או' כ"ח.
ב[עריכה]
ב) שם. יבדוק ביום י"ד וכו'. ויברך על ביעור חמץ ואחר הבדיקה יבטל אם עדיין לא הגיע שעה ששית. הרמב"ם פ"ג. ר"ז או' א'.
ג[עריכה]
ג) שם. באיזו שעה שיזכור מהיום. ואם יזכור בבקר לבדוק מצפרא דזריזין מקדימין כמ"ש פ"ק דפסחים וכ"כ האחרונים לעיל סי' תל"ג. ברכ"י או' א' ועיין בדברינו לשם או' ד'.
ד[עריכה]
ד) שם. לא בדק כל יום י"ד וכו'. ומי שלא בדק חמץ קודם זמן איסורו ומת (ר"ל אחר זמן איסורו) אין היורשים חייבים לבער אך אם הם משתמשין באותו בית צריכין לכפות עליו כלי או במחיצה כמ"ש לקמן סי' ת"מ סעי' ב' ומ"מ טוב לבערו כיון שכבר נאסר בהנאה ולמה להם לקיימו אך שאין לברך על הבדיקה וביעור כיון שאינם מחוייבים לבדוק ולבער החמץ שאינו שלהם. ח"י או' ב' א"ר או' ב' ועיין באו' שאח"ז.
ה[עריכה]
ה) ומי שמת ע"פ בשש והניח חמץ ויורשים ועבר הפסח אם כוונו היורשים לזכות בחמץ וחצרו קונה לו פשיטא דעברו בב"י ואסור לאחר הפסח ואם לא כוונו לזכות מותר לאחר הפסח בהנאה. א"א או' ב' ואם מת בשבע דעבר רק אעשה דתשביתו הניח בצ"ע יעו"ש. ומיהו עיין בנוב"י מה"ק סי' ך' שכתב דאם לא מכר ולא ביטל חמצו ומת בע"פ אחר חצות או בתוך הפסח דיש להתיר אחר הפסח באכילה ובהנאה יעו"ש. ועיין לעיל סי' תל"ד או' ט"ל ובשדה חמד מע' חמץ ומצה סי' ח' או' ל"ב ובדברינו לקמן סי' תמ"ח או' ק"א,
ו[עריכה]
ו) שם. יבדוק בתוך הפסח. ואפי' ביטל דליכא בל יראה צריך לבדוק דהא אפי' לאחר הפסח צריך לבדוק ואע"ג דליכא בל יראה אלא כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח א"כ מטעם זה כ"ש דצריך לבדוק בתוך הפסח. ב"ח. עו"ש. פר"ח. ח"י או' ג'.
ז[עריכה]
ז) שם. יבדוק בתוך הפסח. מיהו ביו"ט עצמו לא יבדוק אפי' לא ביטל. ב"ח. שכנה"ג. עו"ש. אבל הט"ז סק"א כתב דאפי' ביו"ט עצמו יבדוק. וכ"כ מ"א סק"א דאפי' ביו"ט עצמו בודק ואעפ"י שביטל דגזרינן דלמא אתי למיכל מיניה ואם ימצא ביו"ט יכפה עליו כלי כמ"ש רסי' תמ"ו יעו"ש. וכ"כ ח"י או' ג' מק"ח או' ב' ר"ז או' ב' ח"א כלל קי"ט או' כ"ז. והפר"ח לחלק יצא דאם לא ביטל יבדוק אפי' ביו"ט למ"ד. אבל אם ביטל לכ"ע לא יבדוק ביו"ט יעו"ש. אמנם הרב מנוח בריש פ"ג כתב בהדיא דאין לו לבדוק ביו"ט והוכיח כן מלשון הגמ' דאמר יבדוק בתוך המועד ולא אמר במועד דאלמא דוקא בחש"מ יעו"ש. והביאו המאמ"ר או' א' וכן הסכים א"ר או' ב' וכתב שכן מצא בס' אמרכל יעו"ש. נמצא דדבר זה בפלוגתא שנית וע"כ כתב הרו"ח או' א' דשב וא"ת עדיף ויבדוק בליל חו"ה כמו ליל ערב פסח.
ח[עריכה]
ח) שם. יבדוק בתוך הפסח. מצאתי בשם הגאונים כשבודק בתוך המועד או אחר המועד אינו בודק אלא בלילה ודברי טעם הם. מהר"א אזולאי בהגהו' כ"י משם ס' בית מועד. ברכ"י או' ב' מיהו העו"ש כתב דיבדוק מיד באותה שעה שנזכר. וכ"כ החמ"מ או' א' והר"ז או' ב' וע"כ נראה דאם יש ספק שאפשר שימצא חמץ בתוך ביתו דיש לבדוק מיד שנזכר אבל אם יודע שביתו נקי ואינו בודק כ"א לקיים דברי חז"ל אינו בודק אלא בלילה.
ט[עריכה]
ט) שם. ועל הבדיקה שלאחר הפסח וכו'. אבל על הבדיקה שבתוך הפסח מברך קודם שיתחיל לבדוק. הרמב"ם פ"ג דין ו' וכ"כ הסמ"ג עשין ט"ל וא"ח או' י"ז וכ"כ הגאונים שמברך מידי אפדיון הבן שמברך כל יום אחר ל' יום וכן מילה שלא בזמנה מברכין עליה אחר ח' ימים. חקת הפסח או' ג'.
י[עריכה]
י) ואם ביטל קודם פסח ובא לבדוק בתוך הפסח כתב הט"ז סק"ב דלא יברך על הבדיקה כיון דאינו עובר על בל יראה יעו"ש. אבל הח"י או' ה' כתב דאף אם ביטל קודם פסח צריך לברך על הבדיקה שבתוך הפסח אם לא בדק קודם פסח כלל כיון דאסור באכילה ובהנאה מה"ת ואעפ"י שאינו עובר בל יראה יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ג' חקת הפסח שם. ר"ז או' ב'.
יא[עריכה]
יא) שם. לא יברך. והטעם כתב הר' מנוח משום דההוא זמנא לאו זמן ביעורא ולאו זמן איסורא ואיך יברך אקב"ו על דבר שצוו חכמים משום קנס. א"נ לא אסרוהו אלא משום קנסא ואין מברכין על הקנסות שהרי אין קנס בא אלא ע"י עבירה ועבירה אינה מצוה ואיך יברך עכ"ל. חסדי דוד.
יב[עריכה]
יב) שם. לא יברך. ואם בדק וביטל ומצא חמץ בתוך הפסח נסתפק מ"א סק"ב אם יברך כיון שכבר קיים תקנת חכמים וברסי' תמ"ו כתב בפשיטות דיברך יעו"ש. וכ"כ ח"י או' ה'. חקת הפסח שם. (והשיג על הא"ר שכתב לחלק בין כאן לסי' תמ"ו יעו"ש) מק"ח או' ג' ר"ז רסי' תמ"ו. ח"א כלל קי"ט או' כ"ז. אמנם דעת הא"א או' ב' שלא לברך משום דסב"ל. וכן בס' דבר משה חא"ח סי' ל"א הסכים שלא לברך יעו"ש. והביאו הברכ"י או' ג' ומ"ש בשו"ת קול אליהו ח"ב סי' ך' להשיג עליו אינו מוכרח כיעו"ש. ואם אין בו כזית אף לדיעה ראשונה לא יברך. ר"ז שם או' ג' ח"א שם. ובשר האלף כתב דאפי' נתחמץ לו חמץ בתוך הפסח א"צ לברך יעו"ש. והביאו פת"ע או' ב' ועיין עוד מזה לקמן סי' תמ"ו.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |