קרית ספר/כלי המקדש/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלי המקדש TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כיצד מעשה הציץ עושה טס של זהב רחב ב' אצבעות מקיף מאזן לאזן דכתיב והיה על מצח אהרן וסתם מצח רחב ב' אצבעות וכתבו בתוספות דאין זה אלא מדרבנן דמדאוריתא אין שיעור לציץ ואפשר דמה שאמר דציץ אין לו שיעור היינו שיעור קצוב אלא כל חד לפי מצחו דהא והיה על מצח אהרן כתיב ומינה ילפינן נמי שיקיף מאוזן לאוזן דהיינו מצח. וכותב עליו קדש לה' כדכתיב ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה' ובשתי שיטות נראה דהוי מדרבנן שלא להקדים שאר אותיות לה' והאותיות בולטות בפניו שחופרן מאחוריו דכתיב ופתחת עליו שיהו האותיות עליו והיינו כשהן בולטות והוא נקוב בשתי קצותיו ופתיל תכלת למטה ממנו כדכתיב ושמת אותו על פתיל תכלת דמשמע דהפתיל הוא למטה נכנס מנקב לנקב כדי שיהא נקשר בפתיל כנגד העורף.

ג[עריכה]

המעיל כולו תכלת כדכתיב ביה כליל תכלת שאין מין אחר מעורב בו וחוטיו כפולים שנים עשר דכתיב ביה כליל תכלת וכליל הוא גדיל ואין גדיל פחות משנים ויליף תכלת תכלת מפרכת מה להלן ששה כל מין דכתיב בהו שש והם ד' מינים אף כאן ששה כל אחד מהגדיל דהיינו י"ב ופיו ארוג בתחלת אריגתו דכתיב שפה יהיה לפיו מעשה אורג כפי תחרא ואין לו בית יד אלא נחלק לב' כנפים דכיון דכתיב פעמון ורמון פעמון ורמון על שולי המעיל משמע דב' שולים הם דלהכי איצטריך למימר פעמון ורמון לכל חד מהשוליים כדרך כל המעילים כיון דסתם ביה קרא נראה דצורתו כשאר מעילים:

אזהרת רז שלא לקרוע פי המעיל והקורעו לוקה דכתיב לא יקרע וה"ה לכל בגדי כהונה שהקורען דרך השחתה לוקה דגלי קרא גבי מעיל וה"ה לכל שאר בגדי כהונה כדאמר ונראה דלא איצטריך קרא לקריעת בגדי כהונה אלא אפילו צריך לקריעתן דאי לאו בגדי כהונה אמרינן דבל תשחית דגופיה עדיף אבל בבגדי כהונה לקי לעולם כדאמר'.

ד[עריכה]

ומביא תכלת וארגמן ותולעת שני כל מין משלשתן שזור שמנה דילפינן משזר משזר מאבנט מה להלן כ"ד אף כאן כ"ד כדאמר' לעיל ועושה אותם כמין רמונים שלא פתחו פיהם כדכתיב ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ושלא פתחו פיהם דכתיב רמונים כברייתן דלאחר גמר בישולם הם מתפתחים מאיליהם כקליפי אגוזים החיצונות ותולה אותם כדכתיב ועשית על שוליו רמוני וגו' ומביא ע"ב זוגין ובהם ע"ב ענבולין הכל זהב ותולה ל"ו בשולי כנף זה ול"ו בזה עד שיהיו שוליו משני צדדיו פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון וזהו ופעמוני זהב בתוכם סביב ביניהם סביב בין ב' רמונים פעמון אחד דבוק ותלוי בשולי המעיל ומנין הרמונים והפעמונים לא איתפרש מהיכא ואפשר דהלכתא גמירי לה הכי ורמיזה בקרא דכתיב ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני דמשמע שיעשה רמונים כמנין חוטי תכלת וארגמן ותולעת שני דהוו כ"ד כדילפינן לעיל והם ג' צבעים הרי הם ע"ב רמונים וכתיב פעמון ורמון דמשמע דפעמונים כי הדדי נינהו ורמון שבראש שולי כנף זה מצטרף לפעמון שבראש שולי כנף זה כי היכי דליהוו פעמונים בין הרמונים.

ה[עריכה]

הזהב שבתוך אריגת האפוד והחשן כן הוא לוקח חוט אחד זהב טהור עם ששה חוטין של כל מין תכלת וארגמן ותולעת שני ושש דכיון דכתיב בהו שש חוטן כפול ששה כדילפינן לעיל ואחד של זהב מעורב בכל ששה שבכל מין הרי כ"ח דכתיב וירקעו את פחי הזהב לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש דמשמע בתוך כל מין חוט א' זהב ובאפוד ובחשן בתרוייהו כתיב זהב ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר.

ו[עריכה]

וחשן ארכו אמה ורחבו זרת וכופלו דהוי זרת על זרת מרובע כדכתיב רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו וקובע בו ארבעה טורי אבן הכתובים בתורה כדכתיב ומלאת בו מלאת אבן ד' טורי אבן כל אבן מהם מרובע ומשוקע דכיון דהחשן היה מרובע והיו בו ד' טורים אבן הטורים היו שוים זה לזה דאקשינהו רחמנא ד' טורים משמע דכל ארבעה אבנים שבטור זה שוות לארבעה אבנים שבטור זה דאי לאו הכי הטורים אינם שוים וכיון דהטורים שוים באורכן הכי נמי רוחב כל הארבעה טורים הוי כאורך כל טור בחשן דהוי מרובע הרי שהאבנים הם מרובעות כל א' וטוריהם ג"כ מרובעים ומשוקע כבית של זהב שמקיפו מלמטה ומארבע רוחותיו כדכתיב ומלאת בו מלואת אבן שהאבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות להם וכתיב משובצים זהב יהיו הטורים במלואתם מוקפים משבצות זהב כעומק שיעור שיתמלא עובי האבן זהו לשון מלאותם כשיעור שיתמלא עובי האבן יהיה המשבצת לא פחות ולא יתר. ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם כדכתיב איש על שמו דמשמע כסדר שנקראו שמותם שהוא סדר תולדותם כך סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון ברקת ליהודה וכן כולן וכן הוא פירש רש"י ז"ל בפי' החומש וכותב למעלה אברהם יצחק ויעקב ולמטה שבטי יה כדי שיהיו כל האותיות מצויות שם ונראה דלא הוי כתיבת שמות האבות ושבטי יה אלא מדרבנן דאף על גב דבעינן דליהוו כל האותיות כדי שישיב לנשאל כדכתיב ושאל לו במשפט האורים לפני ה' אפילו הכי היו יכולין לכתוב צד"י וטי"ת החסרות והרי היו כל האותיות מצויות שם. ועושה על ד' זויות של חשן ארבעה טבעות זהב ונותן בשתי טבעות של מעלה שהחשן נתלית בהם שתי עבותות הזהב והם הנקראים שרשת דכתיב ועשית על החשן שרשות גבלות וגו' ועשית על החשן שתי טבעות זהב וגו' על שני קצות החשן ונתת את שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות וגו' ואת שתי קצות וגו' ונותן בשני טבעות של מטה שני פתילי תכלת כדכתיב ועשית שתי טבעות זהב על שפתו אשר מעבר האפוד ביתה וכתיב וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת וגו'.

ט[עריכה]

האפוד רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף דמדכתיב שתי כתפות חוברות יהיה לו וגו' משמע שהוא רחב מכתף לכתף וארכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים ויש לו כמו שתי ידות יוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן שחוגרין אותו בהם והם הנקראים חשב האפוד כדכתיב וחשב אפודתו וגו' ממנו יהיה עמו יהיה ארוג והכל ארוג זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על כ"ח חוטין כדילפינן בחשן והכא כתיב כמעשהו כאריגת האפוד מה' המינין כך אריגת החשב ותופר עליו שתי כתפות כדי שיהיו על כתפות הכהן דכתיב שתי כתפות חוברות יהיו לו אל שני קצותיו וחבר ומדכתיב וחבר משמע שלא יארגם עמו אלא אורגם לבד ואח"כ מחברם בתפירה וקובע על כל כתף וכתף אבן שוהם דכתיב ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד וגו' מרובע מושקע בבית של זהב כדכתיב מסבות משבצות זהב מוקפות כמשבצות שעוש' גומא של זהב למדת האבן וסובבת אותה סביב והאי מרובע נראה דאינו מרובע אורכו כרחבו אלא מרובע על ד' זויות לאפוקי משולש או עגול דכיון שהיו השמות כתובין זה למטה מזה נראה שהיה ארכו יותר מרחבו דהא כל האבנים היו מפותחות מן השמות כדכתיב ופתחת עליהם שמות בני ישראל דמשמע דכל רחבן וארכן היו מפותחות ומפתח על האבנים שמות השבטים ששה על אבן זו וששה על אבן זו כדכתיב ששה משמותם וגו' ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם וכותבין שם יוסף יהוסף כדכתיב עדות ביהוסף שמו שהוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה מפני שקדש שמו בסתר דכתיב ותשב באיתן קשתו וגו' משם רועה אבן ישראל משם זכה להיות חקוק שמו עם שמות השבטים באבני ישראל והואיל ומשם זכה להוספת השם ולהיות חקוק באבן נחקק שם שמו בה"א שהוסיפו עליו כדאמר' נמצאו כ"ה אותיות באבן זו וכ"ה אותיות באבן זו. וכך היו כותבין

ראובן שמעון

לוי יהודה

יששכר זבולין

נפתלי דן

גד אשר

יהוסף בנימן

ונראה לדעת הרב ז"ל שפירוש כתולדותם כסדר לידת אמותיהן לאה שילדה בראשונה כל בניה זה אחר זה וכן בלהה זלפה ורחל ואין סדורן בכל אבן אלא בשתי האבנים ראובן באבן זו ושמעון אחריו באבן אחרת ולוי תחת ראובן ויהודה תחת שמעון וכן כולם ומדכתיב ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם משמע דסדר תולדותם אינה אלא מאבן זו לאבן זו לא שסדורים כסדר תולדותם באבן זו לבד ובאבן זו לבד דהא לא כתיב כתולדותם אלא בתר אבן השנית דמשמע כשיהיו על האבן השנית אז יהיו כתולדותם שהוא קריאתם מאבן זו לזו כדפי' וגרסת הרב ז"ל בגמרא נראה שהיתה שניה כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם ור"ל שעם השניה הששה שהם כתולדותם לא בראשונה לחוד כדפי' ול"ג מפני שיהודה מוקדם ואם לא על דרך זה אין לדבריו ישוב בגמרא. והאבן שכתב בה ראובן על כתפו הימנית ושכתוב בה שמעון על כתפו השמאלית דמדכתיב על האבן האחת ועל האבן השנית משמע האחת המיוחדת שהיא הימנית והשמאלית היא שנית לה. ועושה בכל כתף שתי טבעו' אחת מלמעלה בראש הכתף ואחת מלמטה לכתף למעל' מן החשב כדכתיב ועשית שתי טבעות זהב וגו' ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד וגו' ושתי טבעות של מעלה אחת בכל כתף שהזכיר הרב ז"ל לא הוזכרו בתורה אלא שתים באפוד והד' בחשן והמשבצות הן שהם על כתפות האפוד כדכתיב על שתי המשבצות ונתת על כתפות האפוד אל מול פניו ובמשבצות הוא נותן קצות העבותות כדכתיב ואת שתי קצות שתי העבותות תתן על שתי המשבצות ונותן פתיל תכלת בשתי טבעות שבשולי החשן ובטבעות האפוד של מעלה מחשב האפוד כדי שידבקו זה בזה ולא יזח החשן מעל האפוד:

אזהרת רח שלא יזח החשן מעל האפוד וכל המזיחו ומפרקו דרך קלקול לוקה דכתיב ולא יזח החשן מעל האפוד. נמצא כשלובש האפוד עם החשן יהיה החשן על לבו כדכתיב את חשן המשפט על לבו והאפוד מאחוריו דשתי כתפיו לחוד הוא דנקפלות לפניו וחשב האפוד קשור על לבו תחת החשן ושתי כתפות האפוד על שתי כתפיו כדכתיב על שתי כתפיו ושתי עבותות זהב יורדות עד טבעות החשן כדפי' ושני חוטי תכלת מרוכסין מתחת אצילי ידיו מטבעות החשן לטבעות האפוד כדאמר' דאף על גב דבקרא לא כתיב אלא פתיל תכלת על כרחך לא היו פחות משנים שהרי בשני קצות החשן היו ב' טבעות ואם כן ר"ל בפתיל תכלת בכל טבעת:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.