קרית ספר/כלי המקדש/ח

קרית ספר ‏ כלי המקדש ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קיב ללבוש בגדי כהונה לעבודה דכתיב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך וגו' ואלה הבגדים אשר יעשו וגו' וכתיב ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות וגו' ועשית להם מכנסי בד וגו'. בגדי כהן הדיוט הם אלו הארבעה וארבעתם של פשתן לבנים דבכולהו כתיב שש וכתיב בד ודרשינן דבר העולה מן הקרקע בד בבד דאין לו בדים וענפים כעצים א"נ גמרא גמירי לה מדאתא יחזקאל ואסמכיה אקרא דכתיב פארי פשתן יהיו על ראשם וגו' וחוטן כפול ששה דכתיב ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ובד הוא שש הרי חמשה הוה סגי בחד שש וליכתביה לבסוף אלא חד לגופיה דכתנא ניהוו וחד שיהו חוטן כפול ששה וחד שיהו שזורין כל הששה וחד לשאר בגדים דלא נאמר בהם שש וחד לעכב והאבנט לבדו רקום בצמר דהוי כלאים דכתיב ביה ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם ותכלת עמרא היא.

ב

בגדי כ"ג הם שמנה כלים הארבע של כל כהן ומעיל ואפוד וחשן וציץ כדכתיב בקרא ואבנטו של כ"ג מעשה רוקם הוא ואינו דומה במעשיו לאבנטו של כהן הדיוט דאבנטו של כהן הדיוט כתיב ביה תכלת והאי לא כתיב ביה אלא מעשה רוקם ומצנפת האמורה באהרן היא המגבעת של בניו אלא שכ"ג צונף בה כמי שצונף על השבר דלהכי קרייה מצנפת ובניו צונפין אותה ככובע ולפיכך נקראת מגבעת.

ג

בגדי לבן הם ד' כלים משמש בהם כ"ג ביום הכיפורים כתנת ומכנסים ואבנט ומצנפת דכתיב כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד ילבש על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף בגדי קדש הם וגו' והני ארבעה בד דכתיבי בהאי קרא חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהם בגדי זהב כמו שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והד' לומר שטוב משל ערבית א"נ בד שלישי ורביעי מידרשי הכי בד המובחר שבבד וארבעתן לבנים דבר כברייתו שהוא פשתן לחודיה בעינן ואי צבוע לאו היינו בד לחודיה וחוטן כפול ששה כדילפינן לעיל דהתם נמי כתיב בד ומן הפשתן לבדו הם דאין האבנט רקום בצמר כאבנטו של כהן הדיוט דכתיב ביה תכלת. וב' כתנות היו לו לכ"ג ביום הכיפורים א' לובשה בעבודת שחרית של יום הכיפורים ואחד בעבודת בין הערבים שהיא הוצאת הכף והמחתה ושל שחר עדיפא כדדרשינן בלבישת בגדי שחרית בד מובחר שבבד ולא מובחר שבבד של כל שאר ימות השנה לחוד אלא אפילו משל בין הערבים נמי דכתיב ביחזקאל ולבשו בגדים אחרים וגו' דאיכא לאוקומי ביום הכיפורים דכתיב לעיל מיניה והיה בבואם וגו' ולא יעלה עליהם צמר הא ודאי ביום הכיפורים כתיב דבשאר ימות השנה איכא תכלת מעיל וחשן ואפוד וכתיב בתריה ובצאתם אל החצר החיצונה יפשטו את בגדיהם וגו' ולבשו בגדים אחרים דהיינו כשיחזור ויכנס שם בין הערבים והם פחותים מאותם של שחר כדכתיב אחרים משום דעבודה ראשונה חשובה ומכפרת וזו אינה אלא לפנות את המקום שאין כבוד שיהיו מונחים שם הכף והמחתה לפיכך שנה הכתוב בבגדים לפחות ומשום דמשה לא רמזו בתורה והלכתא גמירי לה אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא ושתיהם בשלשים מנה של שחר של י"ח מנה ושל בין הערבים של י"ב דבבציר מהכי לאו בגדי חשיבות הוו ליום הכיפורים ומשל הקדש ואם רצה להוסיף משלו מקדיש התוספת דקרא כתיב בגדי קדש הם דמשמע שיהו של הקדש.

ד

בגדי כהונה מצותן שיהו חדשים נאים ומשולשלים דכתיב לכבוד ולתפארת וכתיב בד דמשמע בשעה שהיו בבדי פשתנו ולא לעיכובא אלא למצוה. היו מטושטשין בטיט ומקורעין ואפילו הם חדשים פסולים דלאו בגד הראוי הוא דבעינן לכבוד ולתפארת א"נ מדין מחוסר בגדים שאינו לבוש בהם במקום הקרע. היו ארוכין יתר על מדתו או קצרים ואפילו סלקן באבנט עבודתו פסולה דבעינן מדו בד לא פחות ולא יתר וכל סילוק שע"י אבנט ה"ל כחותך ומשום הכי אם היו כמדתו וסלקן ע"י אבנט עבודתו פסולה ואם היו ארוכין וסלקן כמדתו עבודתו כשרה דה"ל כחותך ונוטל היתר שבהם ומכשירו. כל בגד מבגדי כהונה שנעשו צואים אין מלבנין אותם דלכבוד ולתפארת מעיקרא בלי הפסק בעינן אלא מניחן לפתילות דהוו נמי צורך הקדש ובגדי כ"ג שבלו גונזין אותן אפשר דילפינן מבגדי לבן שנגנזין במקום שיפשוט אותה כדכתיב והניחם שם מלמד שטעונים גניזה ואינו עובד בהם פעם שניה לעולם והכא כשבלו לחודה הוא דילפינן מינייהו הואיל וכולהו בגדי כ"ג הם.

ז

כל בגדי כהנים אינם באים אלא משל צבור ויחיד שהתנדב בגד כהונה מוסרו לצבור וכן כלי שרת ועצי מערכה ואף כל הקרבנות צבור שהתנדב יחיד ומסרן לצבור כשרים דכיון דמסרום הא הוו כשל הקדש. בגדי כהנים הדיוטים היו עושים מהם מחלצות רבות בגדי כהונה לכל המשמרות.

יא

בגדי כהונה מותר ליהנות בהם ביום עבודתו אפילו שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז ולא הותר אלא בשעת עבודה. ונראה דלא אסיר מדאוריתא דלא ניתנה תורה למלאכי השרת שיוכלו ליזהר להסירן מיד אחר עבודה והואיל והותרו בשעת עבודה הותרו כל זמן שהם במקדש מדאוריתא. אין הכהנים לובשים לעבודה אלא צמר ופשתים בלבד דכל מקום שנאמר שש או בד הוא הפשתים והבוץ כדילפינן לעיל ותכלת האמורה בכל מקום הוא צמר צבוע כעצם השמים פתוך מן הכוחל דתכלת עמרא הוא ארגמן הוא צמר צבוע אדום נראה דכך היתה קבלה ביד הרב ז"ל תולעת שני הוא הצמר הצבוע כתולעת והכל צמר כדכתיב בתר כולהו ושש ועזים משמע דעד השתא לא איירי אלא בצמר.

יד

כל מקום שנאמר בתורה שש או שש משזר כמו בבגדי כהונה חוטן כפול ששה כדילפינן מדכתיב חד שש יתירא לשיהא חוטין כפול ששה ומקום שנאמר בד אם היה חוט לבדו כשר דהכי משמע בד חוט אחד לבד ומצוה מן המובחר שיהיה כפול ששה דהא כתיב בד אצל שש כדכתיב מכנסי בד שש משזר ומקום שנאמר בו משזר בלבד כדכתיב ויעשו את שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן תולעת שני משזר צריך שיהא חוטן כפול שמנה דילפינן משזר משזר מאבנט ויש בו ארבעה מינין תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר וכל אחד כפול ששה וכששוזרן יחד הוו להו כ"ד אף כאן כ"ד וכאן ג' מינין הם תכלת וארגמן ותולעת שני דהוו להו כל חד וחד שמנה ודנין בגד ודבר שלא נאמר בו זהב מבגד ודבר שלא נאמר בו זהב לאפוקי חשן ואפוד ופרכת.

טו

כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם הוא שתהיה הצורה הנעשית באריג נראית מצד א' בפני האריג בלבד מפני שהיא מעשה מחט ומעשה חושב הוא הצורה נראית משני צדדין מפנים ומאחור לפי שהיא מעשה אורג.

טז

הכתנות היו מעשה משבצות שהוא בתים בתים באריגתן כדרך שעושין האורגין כדכתיב מעשה אורג וכתיב ושבצת את הכתנות שש ובית יד שלה נארג דכתיב את בגדי השרד לשרת ודרשינן ביה בגדים שגורדין אותם מכליהם כברייתן דכשהיו חותכין אותם מתוך כלי אריגתן היו נשארים חלולים כברייתן כדרך לבישתן ולא כשאר יריעה שצריך שוב לחותכה למדת הלבוש ולתופרה במחט ומה שמשיירין ומשרדין ממנו מקצת שאינו ארוג עמהם דהוא לשון שרד אינו אותו שיור אלא לבית יד דהיתה נארגת בפני עצמה ומחברה במחט. אורך הכתנת עד למעלה מן העקב נראה דהיינו אחר חגירת אבנט דאי לאו הכי הא בעינן מדו בד כמדתו שוה לארץ ודאמרן לעיל סלקן באבנט עבודתו פסולה היינו שסלקן יותר למעלה מן העקב ואורך בית יד עד פס ידו דהיינו נמי מדו ולא יתר שיוכל לעבוד עבודה בידו ורוחבו כרוחב היד דהיינו מדו.

יח

המכנסיים הם ממתנים ועד יריכים כדכתיב ממתנים ועד ירכים יהיו ומוקפין כמין כיס דהשוה הכתוב מדותיו ממתנים ועד ירכים.

יט

המצנפת ארכה י"ו אמה ואבנט רוחבו ג' אצבעות וארכו ל"ב אמה ובגדי כהונה כולן מעשה אורג כדכתיב מעשה אורג:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.