משנה למלך/כלי המקדש/ט

משנה למלך ‏ כלי המקדש ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עושה טס של זהב רוחב ב' אצבעות כו'. שיעור זה הוא מדרבנן ומן התורה ליכא שיעור. כ"כ התוס' פ"ק דסוכה (דף ה'):

ג

שהקורען דרך השחתה לוקה. בעל קרבן חגיגה סי' ס"ח ס"ל דדוקא בשאר בגדי כהונה אינו לוקה כי אם דרך השחתה אבל במעיל לוקה אפי' שלא בדרך השחתה ומטי בה ממ"ש רבינו בפ"ח מהלכות מעשה הקרבנות דין כ' יע"ש ולדידי ליתנהו להני מילי:

ו

כל אבן מהן מרובע כו'. לא ידעתי דין זה היכא איתיה. ועיין בקרית ספר. ומ"ש רבינו שמקיפו מלמטה ומד' רוחותיו כן הוא דעת רש"י שכל האבן היתה משוקעת בתוך הזהב ומטעם זה נקראו אבני מילואים על שם שממלאים את הגומא אבל הרמב"ן בפרשת תרומה כתב שהיו עושין מלמטה מושב כמדת האבן ומוציאין ממנו מזלג שלש השנים שיאחזו את האבן ע"כ וכבר נוהגין כן היום באבן יקרה כדי שתהא נראית מכל צד וקורין אותו בלשון תורגמה ג"א רדאקל"י וכתב עוד שדעת אונקלוס הוא ג"כ כסברא זו:

ז

ומפתח על האבנים שמות השבטים כו'. בפרק עגלה ערופה (דף מ"ח) אמרינן אבנים הללו אין כותבין אותם בדיו משום שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במלואותם אלא כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהם כתאנה זו שנבקעת בימות החמה ואינה חסרה כלום וכבקעה זו שנבקעת בימות הגשמים ואינה חסרה כלום ע"כ. והרמב"ן ז"ל בפרשת תרומה צידד לומר שדין זה אינו אלא באבני החשן דכתיב בהו במילואותם אבל אבני האפוד מסרטין אותם באזמל ומה שכתב איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפוד החושן יקרא אפוד בדרך העברה ע"כ. ולא ידעתי אמאי השמיט רבינו כל זה:

ט

ששה על אבן זו כו'. (א"ה עיין בס' גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף