קרית ספר/כלי המקדש/י

קרית ספר ‏ כלי המקדש י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סדר לבישת הבגדים המכנסים תחלה דכתיב ומכנסי בד ילבש על בשרו משמע שלובשם בעודו ערום שאין עליו אלא בשרו ואח"כ לובש הכתנת ואח"כ חוגר האבנט שכיון שהתחיל בלבושי הגוף משלימם ואחר כך לובש המגבעות שהוא כיסוי לראש וחגורת האבנט היא כנגד אצילי ידיו שהיה כעין חגירה וכתיב לא יחגרו ביזע במקום שמזיעין.

ג

כהן גדול אחר שחוגר באבנט לובש המעיל דאם היה צונף המצנפת בתחלה לא היה יכול ללבוש המעיל שהיה נקרע פי המעיל וכיון שלובש המעיל קודם לובש ג"כ האפד והחושן וחוגרם בחשב האפוד על המעיל מתחת לחשן ולפיכך נקרא מעיל האפד שחוגרו באפד ואחר כך צונף במצנפת וקושר הציץ בפתיל תכלת כנגד העורף למעלה מן המצנפת ושערו היה נראה מלפניו בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין שהמצנפת למעלה בגובה הראש ואינה עמוקה ליכנס כל הראש עד המצח.

ד

מצות עשה של בגדים אלו היא שיהיו הכהנים עובדים בהם דכתיב ועשית בגדי קדש וגו' ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות וכ"ג או הדיוט ששמשו בפחות מבגדיהם ח' או ד' נקראים מחוסרי בגדים ועבודתם פסולה דכתיב וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהונת עולם הלבישה הזאת לכהונה אלמא כהונתן תלויה בבגדיהם ואי לא הוו להו זרים וחייבים מיתה דכתיב בזר והזר הקרב יומת והאי לא איצטריך אלא למחוסר אחת משלשה בגדים כתנות ואבנט ומגבעת דמחוסר מכנסים בהדיא כתיב ביה מיתה דכתיב ועשה להם מכנסי בד וגו' והיו על אהרן ועל בניו וגו' ולא ישאו עון ומתו הא למדת שאם משמש מחוסר מכנסים הוי במיתה ובשאר בגדים ילפינן להו מג"ש מחוקה חוקה דכתיב בשתויי יין חוקת עולם וכתיב בבגדי כהונה לחוקת עולם מה שתויי יין אם עבד חלל אף מחוסר בגדים אם עבד חלל והיינו בעבודה שהזר חייב עליה מיתה כדכתיב בההוא קרא בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו בעבודה שיש בה חיוב מיתה שהם ארבע עבודות זריקה והקטר וניסוך המים והיין אבל עבודת סילוק או עבודה שיש אחריה עבודה דממעטינן להו מעבודת מתנה שאין זר חייב עליהן מיתה לא והשתא להכי איצטריך קרא דוהיתה להם כהונה לחק עולם לשויינהו זרים כשאין בגדיהם עליהם ולא חלק הכא בין עבודה שיש בה מיתה לעבודה שאין בה מיתה דכולהו עבודות מאלו מחלי מחוסרי בגדים והדר ילפינן שתויי יין ושלא רחוץ ידים ורגלים בג"ש דחוקה חוקה דכי היכי דמחוסר בגדים כל עבודותיו פסולות אף שתויי יין ושלא רחוץ כן.

ה

וכשם שמחוסר בגדים חייב מיתה בארבע העבודות ופוסל עבודה בשאר עבודות כך היתר בגדים כגון שלבש שתי כתנות או כהן הדיוט שלבש בגדי כ"ג ועבד זה חייב מיתה וחלל העבודה דכתיב וערכו בני אהרן הכהנים וגו' הכהנים בכהונם דהכהנים אבני קאי דהוו הדיוטות בכהונם בראויים להם שנתלית כהונתם בם מכאן לכהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד עבודתו פסולה כמחוסר בגדים דכיון דדרשי' הכהנים בכהונם במה שנתלית כהונתם דהיינו בגדים דכתיב בהו והיתה להם כהונה לחק עולם משמע דכי היכי דמחוסר אית בהו מיתה וחלול כדאמ' הכי נמי במיותר אית ביה חלול ומיתה.

ו

נאמר בבגדי כהונה על בשרו ולבשם מלמד שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו לבגדים שלובש דאע"ג דהאי על בשרו ולבשם לאו להכי אתא אלא לדרשא אחרינא דלבישה מעכבת ולא קדוש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה אפ"ה ממשמעותי' דקרא ילפינן שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו לבגדים שלובש מדסמיך בשרו ללבישה וקרא דמכנסי בד יהיו על בשרו אוקמינן ליה שלא יהא דבר קודם למכנסים כדאמ' לעיל וא"כ אפילו נימא או כנה חוצצת בין בשר לבגד ועבודתו פסולה כדאמ' ושלא במקום בגדים אינו חוצץ עד שיהא בו ג' אצבעות על ג' אצבעות כדכתיב על בשרו ולבשם במקום לבישה לא יהא חציצה אפילו כל שהוא כדאמרינן אבל שלא במקום בגדים אי הוי בגד חשוב פוסל משום דהוי מיתר בגדים ואי לא בטיל דלא חשוב ייתור בגדים בפחות מג' אי לא הוי חשוב כצלצול כדאמר'.

י

עשו אורים ותומים בבית שני כדי להשלים שמנה בגדים ולא היו נשאלין בהם מפני שלא היתה שם רוח הקדש שכל כהן שאין שכינה שורה עליו אין נשאלין בו דכתיב ויעל אביתר שנסתלק מן הכהונה מפני שלא נענה באורים ותומים.

יא

וכיצד שואלין עומד הכהן פניו לפני הארון דכתיב ושאל לו במשפט האורים לפני ה' דהיינו לפני הארון והשואל עומד מאחוריו דלפני אלעזר הכהן יעמוד משמע שהוא יעמוד באופן שהכהן יהיה לפניו ואינו שואל בקול רם ולא מהרהר בלבו דכתיב ושאל לו משמע לו לבדו שאינו שומע אלא הוא וסמיך ליה על פיו יצאו קרי ביה הכי ושאל לו השואל על פיו שהוא מוציא דברים בפיו ולא מהרהר ומיד רוח הקדש לובשו ומביט בחושן באותיות שבולטות בו דלהכי נקרא אורים ומשיב כדכתיב מיד על פיו יצאו וגו'.

יב

ואין שואלין על ב' דברים כאחד ואם שאל אין משיבין לו אלא על הראשונה כדילפינן מדוד ואין נשאלין אלא למלך או לב"ד או למי שצורך הציבור בו דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו' הוא וכל בני ישראל אתו הוא זה מלך דהא ביהושע מישתעי קרא אתו זה משוח מלחמה מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו וכל העדה אלו סנהדרין.

יג

אפד בד היה חגור כל מי שהיה ראוי שתשרה עליו שכינה כדאשכחן בשמואל שהיה חגור אפוד בד. ויש במצות אלו הלכות מדרבנן סמוכים אלאו דלא תסור גדר וסיג לתורה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.