מעשה רקח/כלי המקדש/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png כלי המקדש TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ט מהלכות כלי המקדש

א[עריכה]

קדש מלמטה לה' מלמעלה. הדבר מבואר שמוכרח לומר שכך היתה גירסתו של רבינו בגמרא אלא שמרן ז"ל נראה שהיה גורס כן בההיא דבמה אשה אמנם בפ"ק דסוכה היה גורס כגירסתינו אך בירושלמי פ"ק דמגילה איתא כגירסת פ"ק דסוכה להדיא וכיון שכן קשה טובא בדברי מרן למה רבינו לא פסק כן מאחר דגירסא דפ"ק דסוכה מסכמת להירושלמי משא"כ אם נאמר דבשני המקומות היה גורס כן אתי שפיר ועיין להכנסת הגדולה ז"ל שהעמיק הרחיב הרבה בזה עיי"ש. שוב ראיתי בילקוט שהביא גירסא כדברי רבינו עיי"ש:

ב[עריכה]

והאותיות בולטות לפניו. מדברי מרן ז"ל נראה שהיה כותב ואח"כ חופר והוא קשה מאד דכיון דהחפירה היתה מאחריו איך שייך שיכתוב והיותר קשה דבסוגיא דגיטין דף כ' נראית היפך זה וכמו שכתבתי בס"ד בפ"ד דהלכות גירושין הל' ו' עיי"ש גם הרב קרית ספר ז"ל לא הזכיר תיבת כתיבה כלל נראה פשוט שהבין מדברי רבינו שהחפירה עצמה נקראת כתיבה והכי מסתברא שהרי בציווי מעשה הציץ פרשת תצוה אין שם אלא פיתוחי חותם והכי מוכח נמי מדין אבני החשן לקמן הל' ז' עיי"ש:

ג[עריכה]

והקורע פי המעיל לוקה וכו'. בספר קרבן חגיגה סי' ס"ח רצה להבין דקריעת המעיל אפילו שלא בדרך השחתה לוקה ונסתייע ממ"ש רבינו בפ"ח דמעשה הקרבנות הל' כ' עיי"ש מלבד הדוחק המבואר דאיך אפשר שיהיה חילוק בינו לשאר בגדי כהונה ושניהם בלאו אחד נאמרו ונכללו ואי משום דקדוק לשון רבינו הא לא מכרעא כלל דא"כ בואו ונדקדק דדוקא פי המעיל קאמר ואם קרע שאר חלקי המעיל יהיה פטור וזה לא ניתן ליאמר דיהא חמור הלמד מהמלמד גם המל"מ ז"ל כתב עליו דליתא עיי"ש. ודע דהרב קרית ספר אחר שהביא דברי רבינו כתב דנראה לו דבגדי כהונה אפילו לצורך אסור לקרעם ולקי לעולם עיי"ש. וקשה דבפרק דם חטאת תנן בגד שניתז עליו דם חטאת קורעו כדי שיבטל מתורת בגד ופסקו רבינו פ"ח דמעשה הקרבנות הל' י"ט אם לא שנאמר דהתם בבגד חול קאמר ומזה יש להכריח דמעיל שכתב שם לאו דוקא ודלא כהרב קרית ספר ז"ל וכן פסק רבינו לקמן הל' י' גבי מזיח החשן וכו':

ו[עריכה]

ארכו אמה ורחבו זרת וכו'. הזרת מבואר בפסוק רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו אמנם האמה אינה וצ"ל דאין זו כשאר אמות של מקדש שהיו בת ששה טפחים דא"כ הו"ל טפי מג' זרתות:

ומפתח על האבנים וכו'. בסוטה דף מ"ח ולר' נחמיה שמיר למאי אתא מבעי ליה לכדתניא אבנים הללו אין כותבים אותם בדיו משום שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במילואותם אלא כותב עליהן בדיו ומראה להם שמיר מבחוץ והן נבקעות מאיליהן וכו' ורבינו פ"א דבית הבחירה פסק כר"נ עיי"ש:

ז[עריכה]

וכותב בתחילה למעלה וכו' וכותב למטה וכו'. ולא ביאר רבינו על מה היתה כתיבה זו דהרי אין שם אלא י"ב אבנים ועליהם הי"ב שבטים גם לא בגמרא ולא ברש"י ולא בתוס' אין שם שום גילוי דהא א"א לכתוב על בגד עב כזה שחוטיו כפולין כס':

ט[עריכה]

וכך היו כותבים וכו'. מרן הקדוש פלפל בדברי רבינו מפני שהבין שפסק כרבי חנינא בן גמליאל ודבריו דחוקים כמבואר ולענ"ד נראה שפסק כת"ק ומפרש שניה כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם שבשניה נמשך התולדותם דהיינו שמעון בשניה אחר ראובן שהיה בראשונה לאפוקי שלא יכתוב הששה בני לאה על האבן הראשונה ומדקפדינן אתולדותם דהיינו כסדר שנולדו ויהודה צריך להיות מוקדם אם היו ארבעתם כסדר התולדה היה יהודה אחרון לכך היו כתובים כסדר הזה בשני אבנים ויהודה מוקדם אלא שהקדים יששכר וזבולון לנפתלי ודן אף שנולדו אחריהם לתת כבוד לבני הגבירה. אך מאי דקשה טובא מסדר נפתלי ודן שהרי דן נולד קודם לנפתלי ובס' שמע שלמה ז"ל הביאו ג"כ השיירי כנסת הגדולה כתב בפשיטות שהוא טעות סופר וצריך להחליפם. ואחרי המחילה הראויה אילו היה רואה שגם בפירוש המשנה פרק בא לו סדרם כן וכן בדפוס מגדל עוז וכן בהרב קרית ספר ז"ל לא היה כותב שהוא טעות סופר גם הסמ"ג ז"ל עשין קע"ג סדרם כן ובאמת סמך מצאתי לו ממ"ש במדרש פסוק נפתולי אלהים נפתלתי א"ר יוחנן אני נינפה היה לו לעשות לפני אחותי אילו שלחתי ואמרתי לו תן דעתך שהם מרמין בך לא היה פורש אלא אמרתי איני כדאי שיבנה העולם ממני יבנה מאחותי וכו' ע"כ נמצא דיש לו מעלה זו לנפתלי ולכך הקדימו לדן. שוב ראיתי להרב גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז שכתב דכדי להשלים הכ"ה אותיות סדרם רבינו והוא נכון:

י[עריכה]

וכל המזיח וכו' דרך קלקול. מרן ז"ל ציין מפרק בא לו ושם לא נתפרש דרך קלקול וצ"ל שלימדו רבינו מנותץ אבן מאבני מזבח שפסק פ"א דבית הבחירה הל' י"ז וכמ"ש מרן גופיה:

יא[עריכה]

מכאן ומכאן. בנוסח אחר כתב יד מוסיף ושתי עבותות זהב מיכן מכתפות וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון