תורה תמימה/בראשית/י
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
גומר וגו'. גומר – זו גרממיא [א], מגוג – זו קנדיא, מדי – זו מקדוניא [ב], יון – כמשמעו, תובל – זו בית אונייקי [ג], משך – זו מוסיא [ד], תירס – פליגי בה רבי סימאי ורבנן, חד אמר זו בית תירייקי וחד אמר זו פרס [ה] (יומא י.).
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
וסבתה ורעמה וסבתכא. תנא רב יוסף, פקיסתן גוייתא ופקיסתן ברייתא, בין חדא לחדא מאה פרסי והקיפה אלפי פרסי [ו] (יומא י.)
י[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבל וגו'. בבל כמשמעה, ארך זה אוריכות, אכד זה בשבר, כלנה זה נופר נינפי [ז] (שם שם).
בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, א"ר יוחנן, שכל מתי מבול ננערו שם [ח], ור' אבהו אמר, שמנערת עשיריה [ט], (זבחים קיג:).
בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ [י], דבר אחר, שהם מנועים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר [י"א], דבר אחר שנער, שהעמידה שונא וער להקב"ה, ואיזה הוא – זה נבוכדנצר [י"ב] (ירושלמי ברכות פ"ד ה"א).
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
יצא אשור. תנא רב יוסף, אשור זו סליקא [י"ג] (יומא י.).
את נינוה ונו'. תנא רב יוסף, נינוה – כמשמעה, רחובות עיר – זו פרת דמישן, כלח – זו פרת דבורסיף [י"ד] [שם שם]
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואת רסן. תנא רב יוסף, רסן זו אקטיספון [ט"ו] (שם שם).
היא העיר הגדולה. איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה [ט"ז], כשהוא אומר (יונה ג ג) ונינוה היתה עיר גדולה, הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה (שם שם).
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואת החוי. למה נקרא שמם חוי, אמר רב פפא, שהיו טועמין את הארץ כחויא [י"ז] (שבת פה.).
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחי יפת הגדול. יפת גדול שבאחיו היה, [וכתיב (פ' בראשית) ויולד נח את שם את חם ואת יפת, מלמד שדרך חכמתם השיב להו] [י"ח] (סנהדרין סט:).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ וכן הגירסא בירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובערוך ערך גרממיא, בשניהם במ"ם, ויתכן דגירסא זו מכוונת אל תרגום הפסוק ביחזקאל (כז יד) מבית תוגרמה – ממדינת גרממיא, והגר"א הגיה בגמרא כאן גרמניא בנו"ן, וכנראה כוון לגירסת תרגום יונתן שכן הוא גורס, אבל לא נתבאר לי למה הכריע כגירסת תר"י נגד גירסת הגמרא הבבלית והירושלמית וגירסת הערוך, וצ"ע.
- ↑ היא מלכות מקדוניא בימינו באירופא אצל ים התיכון המבדיל בין אירופא לאפריקי. והב"ח הגיה מדי כמשמעו ויון זו מקדוניא, וכ"ה הגירסא בע"י ובירושלמי מגילה פ"א ה"ט, וזה מוסכם לפי שמות המדינות שבימינו שמלכות מקדוניא היא במדינת יון.
- ↑ בירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובמדרשים גירסות שונות בזה, ובמקום בית אונייקי הגירסא ביתוניא. ואמנם נמצא היום חלק ארץ באזיא הקטנה אצל ים השחור בשם ביתהינא.
- ↑ היא ארץ מוסיא שבאזיא הקטנה סמוכה לארץ ביתהינא, ע' באות הקודם.
- ↑ יתכן דבית תירייקי שהיא מדינת טהאראקיא שבארץ אנאטאליען.
- ↑ ר"ל דסבתה וסבתכא שמן שוה, אלא דאחת היתה פנימית ואחת חיצונית, ובין חדא לחדא מאה פרסי.
- ↑ ועיין בעזרא (ד ט) אפרסיא ארכויא בבליא שושנכיא, ופירש"י ארכויא הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה, עכ"ל, ויתכן שגם יתר השמות מכוונים להשמות שבאלו הפסוקים עם איזו שנויים.
- ↑ מפני שהיא עמוקה מאד, ואשר ע"כ נקראת בבל [שהיא גם שנער] בשם מצולה וכמש"כ בישעיה מ"ד האומר לצולה חרבי, יעו"ש במפרשים.
- ↑ אולי הפי' שאין קיום לעשרם, או שאין העשירות מתקנת נפשם, וכמ"ש בביצה ל"ב ב' עתירי בבל יורדים לגיהנם מפני שאין מרחמין על הבריות, ושנער הוא בבל, כמבואר בפרשה הסמוכה (י"א ב' – ט'). והנה אע"פ שאין הכרח לדרוש מה שנקראת מתחלה שם עיר זו בשם שנער, אך כן דרך חז"ל לדרוש שמות, וכמ"ש בברכות ז' ב' על הפ' אשר שם שמות בארץ (תהילים מו ט) אל תקרא שמות אלא שמות, יעו"ש, וע"ע בדרשא הבאה מענין זה.
- ↑ על הפסוק בפ' בא את אשר התעללתי במצרים תרגם יונתן ית מה דשניקית מצראי, ולפי"ז י"ל דהכונה שמתים כמזולזלים והוללים שאין עומדין לפני מטתן בנר ואין רוחצין ומטהרין גופן, שכל אלה הם דרך כבוד ומניעתם – דרך בזיון. וטעם הדבר שנהגו כן י"ל ע"פ מ"ש בשבת כ"ה ב' על הפסוק ותזנת משלום נפשי ( איכה ג':י"ז) זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה – זו בית המרחץ, וכתבו המפרשים דתפס רק שני דברים אלו משום דשמן ועצים היו יקרי המציאות בבבל [ושנער היא בבל כמבואר בפרשה הסמוכה ( י"א ב' וט')], ולכן לא שמשו בהם גם לצרכי מתים. ומה שראו חז"ל בכלל לדרוש המלה שנער לענין זה י"ל משום דבלשון רומי הוי באור המלות סינ"י אאו"ר – בלי אור, וסינ"י ארו"ר – בלי מרחץ, וידוע כי חז"ל השתמשו הרבה בלשון רומי, ולאשר כי הברת המלות קרובה למלת שנער לכן דרשוה מענינים אלה, וכן מצינו הרבה לחז"ל שדרשו על יסוד זה שכן בלשון פלוני קורין לדבר פלוני כך וכך, כנודע, ואין להאריך.
- ↑ נראה דר"ל מן המצות התלויות בארץ.
- ↑ ע' ישעיה י"ד שהעיז לומר אעלה על במתי עב אדמה לעליון.
- ↑ ע' בפ' דברים ג' י' סלכה ואדרעי תרגום ירושלמי סליוקא, ונראה דאין זו סליקא, יען שסלכה בא"י היא וארץ אשור רחוקה ממנה סמוך לבבל. והנה אע"פ דלא הואי אז עיר זו, כתב קרא על שם העתיד, ע' כתובות י' ב' ומש"כ לעיל בפ' בראשית בפסוק הוא ההולך קדמת אשור.
- ↑ ושניהם נקראין על שם הנהר פרת שעובר בתוכן.
- ↑ היא במדינת פרס, שכן בגיטין ו' א' מאקטיספון לבי ארדשיר ומארדשיר לאקטיספון, משמע שם שסמוכים הם, וארדשיר היא בפרס, ובעירובין נ"ז ב' איתא בני אקיסטפון ואולי צ"ל אקטיספון, וסופרי דברי הימים מזכירים עיר בפרס בשם קטיזיפון, ויתכן שהיא אקטיספון.
- ↑ ר"ל על מה קאי הלשון היא העיר הגדולה.
- ↑ כנחש שכל מאכלו עפר, ור"ל שע"י הטעימה היו יודעים ומכירים סגולת הארץ ותכונתה מה ראוי לגדל בה, וכעין מ"ש בפסוק אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ (ס"פ וישלח) אטו כולי עלמא יושבי רקיע הם, אלא שהיו בקיאים בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים, כלומר, במקום זה ראוי לגדל זית ובזה גפן ובזה תאנה, וכדומה. ועיין מש"כ שם מה שנוגע מדרשות אלו לדינא, ובכלל מדרך חז"ל לדרוש שמות עיין מש"כ לעיל אות ט'.
- ↑ מדחשיב את שם ברישא, ועיין לפנינו לעיל ס"פ בראשית בפסוק ויולד נח את שם את חם ואת יפת, באה דרשא אחרת בענין זה שיפת גדול בשנים משם, וי"ל הא דלא ילפו שם מפסוק זה, משום דכאן אין הכרע דיפת גדול בשנים משם, משום די"ל דהגדול קאי על שם. ועיין ברמב"ן שפירש דהגדול מוסב על שם, ביחס אל חם, שהוא, שם, היה הגדול שבאחי יפת והוא נגד פסוק הטעמים.