מראי מקומות/בראשית/י

מראי מקומות בראשית י

פסוק א

ויולדו להם בנים אחר המבול

ובמבול לא שמשו, כמו שדרשו חז"ל מהכתוב 'ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה' וביציאה כתב 'ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו איתו'. שאין ראוי לאדם שיתנהג במיני התענוגים בעת היות שכניו בצער, כי מזה יפול הקטטה והמחלוקת בין האנשים. רלב"ג בתועליותיו (אות ד).

פסןק כא

ולשם יולד גם הוא

לכאורה היה לו לומר 'גם לו'? ומפרש בספר נועם מגדים וכבוד התורה (ריש פרשת נח) עם אמרם ז"ל (ויקרא רבה לה ז, ילקוט שמעוני ח"א רמז תרעא) על הפסוק (ויקרא כו ג) ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, מעלה אני עליכם כאלו עשיתם את עצמכם, וטעם הדבר הוא על פי אמרם ז"ל (סנהדרין יט:) כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו, מטעם שהוא הכניס בתוכו עיקר החיות תורה ומצות, וממילא כמו כן הלומד תורה לעצמו ומשמרה הרי זה כאילו מוליד את עצמו. וזהו ולשם יולד גם הוא, שהוא הוליד את עצמו.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף