רד"ק/בראשית/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משך חכמה
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואלה תולדות בני נח, שהיו שם חם ויפת, אלה היו תולדותם.

ויולדו להם בנים אחר המבול, כבר ראינו כי כשבאו אל התבה לא היו להם בנים ומה צירך לכתוב ויולדו להם בנים אחר המבול, אלא בא להודיע שלא שמשו בתבה ולא הולידו בנים, ואע"פ שהורנו כבר באמרו צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך, יש לטעות שמא היו הנולדים בכלל בניך כי בבאם אל התבה באר יותר, שאמר בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתו, לפיכך אמר ויולדו להם בנים אחר המבול לבאר הענין יותר:

ב[עריכה]

בני יפת גמר, פי' רב סעדיה הוא אבי האומה הנקרא אלתרך,

ומשך, פי' יוסף בן גוריון שהוא תושכאנא, שהם באמונת הנוצרים היום וראש אמונתם, כי רומה, היא בגבול תושכאנא.

ותירס, אמרו רז"ל (ב"ר ל"ז) זהו פרס:

ג[עריכה]

ובני גומר אשכנז, אמרו שהם אלה אשר בארץ אלמניא.

וריפת, פירש רב סעדיה שהם פריגה אשר בארץ צרפת, ובדברי הימים (א') דיפת בדל"ת:

ד[עריכה]

ובני יון, הנה זכר קצת משפחות בני יפת ולא זכר כולם ולא ידענו למה.

ודדנים, שני דלתין, ובדברי הימים (א') רדנים בריש ראשונה ושם כתבנו טעם החלופים, והדל"ת והרי"ש קרובים במכתב, לפיכך טעו הרואים בכתב השם ראשונה, יש קראו בדל"ת ויש קראו ברי"ש, ומשה רבינו קראו בדלית, לפי שבאתהו רוח הקודש ועזרא כתב בריש להודיע כי הם בכתובים אלא שיש קורא בדל"ת ויש ברי"ש, וכן ריפת ודיפת. ויוסף בן גוריון כתב כי הם אשר שכנו על נהר דודנו:

ה[עריכה]

מאלה נפרדו, אחר הפרדם בחרו להם בני יפת איים ששכנו בהם, ואיים הם מחוזות מחולקות זה מזה.

איש ללשונו כי לא היו כולם בני לשון אחת אחר הפלגה, וכן לשון גוי בפני עצמו אע"פ שכולם בני יפת, ושבעים היו בני נח ונחלקו לשבעים לשון:

ו[עריכה]

ובני חם, זכר חם אחר יפת, ואם יפת היה הקטן לפי זכרונם, מפני שיפת היה גדול במעלה מהם, ואם יפת הגדול בשנים ראוי גם כן להקדימו. והזכיר תולדת שם באחרונה, לפי שעתיד לזכור ענין האבות שהם מבני שם והדביקם להם:

ז[עריכה]

ודדן, פירש רב סעדיה אלתינדי:

ח[עריכה]

וכוש ילד את נמרד, זכר לבדו מפני גבורתו ומלכותו. ומה שזכר הוא החל להיות גבור בארץ, אינו אומר כי לא היה גבור לפניו ולא בדורו אלא הוא, כי זה לא יתכן, והלא הנפילים היו, ועוד שמלת החל אינו נופל בזה הענין, כי החל ר"ל החל לעשות מעשה, אלא פירש החל להראות גבורתו באומה אחת או באומות לכובשן תחתיו ולהיות מלך עליהם, כי עד שקם הוא לא היה אדם שמלאו לבו בגבורתו למשול על עם וזהו שאמר בארץ, וזכר ממלכתו והערים שכבש ועד שקם הוא לא היה מלך אלא היו מתנהגים כל גוי וגוי על פי שופטים ומנהיגים, וכל זה היה אחר הפלגה:

ט[עריכה]

הוא היה גבור ציד לפני ה', אמר שהתגבר גם כן על החיות רעות לצוד אותם בגבורתו ותחבולותיו עד שתמהו בני אדם עליו איך יכול עליהם, עד שהיה משל בפי האנשים, כי כשהיו רואים באותו זמן או בזמנים הבאים אדם מתגבר על החיות רעות, היו אומרים עליו, זהו כנמרד. ופירש לפני ה', הוא הגדלת הגבורה כי כן מנהג הלשון כשמגדלים הדבר סומך אותו לאל, כמו "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג') "כהררי אל" (תהלים ל"ו) "וענפיה ארזי אל" (שם פ') שלהבת יה (ש"ה ח') מאפליה (ירמיה ב') ויש מפרש (אב"ע) שהיה צד החיות ומקריבם לפני ה', ודעת אונקלס נוטה לפירושנו שתרגם גבר תקיף:

י[עריכה]

ותהי ראשית ממלכתו בבל, ומלך עליה ואחר כך כבש. ארך אכד וכלנה, שארבעתם בארץ שנער או ארבעתם כבשן בתחלה ואחר כך כבש מדינת אחרות שלא נזכרו:

יא[עריכה]

מן הארץ ההיא, מארץ שנער. יצא אשור, ולא זכר בו מי היה אולי מבני חם לפי שזכרו עם בני חם, או היה בן שם. כמו שאמר בני שם עילם ואשור וזהו הקטן, ומה שזכרו הנה עם ספור בני חם, אולי ישב אשור בארץ שנער אחר שגדל והתגבר על מלך הארץ ההיא שהיה נמרד או אחד מבניו ולקח המלוכה מידו, כי מן הדומה כי הוא לקח המלוכה מיד נמרד או מיד זרעו ומלך על כל הארץ, לפיכך אמר יצא, יצא מארצו מי שלקח המלוכה מידו, אע"פ שהיה גבור, או מיד זרעו, ונקרא הארץ אשור על שמו, כי מצאנו כי מלך אשור מלך על בבל ועל כל הארץ ההיא. גם בני חם גורשו משם והיתה לבני כשד שנקראו כשדים והם מבני שם. וכל הספור הזה להודיע כי הארץ ומלואה לשם יתברך ולא בכח יגבר איש, ונוטל מלכות הארץ מזה ונתנה לזה כאשר ישר בעיניו כמו שאמר "ונתתיה לאשר ישר בעיני" (ירמיה כ"ז) והכל לפי מעשיהם כי הוא אל אמונה ואין עול. ואפשר כי לעיר מיוחדת שבנה אשור קרא שמה אשור כשמו, או לכל הארץ ההיא כי מצאנו "בואכה אשורה" (כ"ה י"ח), מלך אשור, מלכי אשור (מלכים ב' י"ט) לפיכך יוכל להיות שם עיר או שם הארץ. ובדרז"ל (יומא ד' י') תני רב יוסף אשור, זה סליק:

יב[עריכה]

ויבן את נינוה וגו' היא העיר הגדולה, רוב המפרשים אמרו כי על ננוה אמר כמו שנאמר עליה (יונה ג') "גדולה לאלהים", והנכון כי על רסן אמר, כי עליה היה הספור. וכל הספור הזה כמו שכתבנו, כי אע"פ שכבש אשור ארצות ובנה עירות גדולות ומלכו עליהם מלך אשור, בזמן רב לקחום מידם הנקראים מלכי בבל, מדורך בלאדן בן בלאדן ונבוכדנאצר ובניו, ואחרי כן לקחו המלוכה מלכי פרס, וכן ממלך למלך, כן הם כן כל הארצות, כל הימים להודיע כי לה' הארץ:

יג[עריכה]

ומצרים, לא ידענו למה קרא חם שם בנו זה מצרים ביו"ד מ"ם השניות מה שלא מנאנו בכל שמות הנזכרים הנה בבני נח ובבני בניו אלא בבני יון כתיב כתים ודודנים ביו"ד מ"ם הרבוי, ואפשר שהיה לענין אירע בעת מולדתו, כי בזמנים הראשונים כל שמות בני אדם היו נקראים לענין, וכן מצרים קרא לבניו ביו"ד מ"ם הרבוי, וכל זה לענין ידוע אצלם. ובדרש (ב"ר ל"ז) כל תולדות מצרים ים ר"ל יו"ד מ"ם כמו שטבעו בים:

יד[עריכה]

אשר יצאו משם פלשתים מכסלוחים או משניהם מכסלוחים ומפתרוסים שהתחתנו יחד, ומצאנו מלת שם נופלת על האדם כמו (בראשית מ"ט) משם רועה אבן ישראל.

כפתרים, תרגם רב סעדיה דמי אטיין, וכפתר דמי אטא, וזכר זה שאע"פ שפלשתים מזרע מצרים, ארץ מצרים היתה ארץ לא להם וארץ פלשתים היתה ראויה להם כי היא ארץ כנען:

טו[עריכה]

וכנען ילד, ותולדות פוט לא זכר כי אין צורך בספור תולדותיו.

ומה שאמר את צידן בכרו, לא מצאתי בו טעם נכון למה אמר בכרו מה שלא זכר כן באחרים, כי ברוב הנזכר ראשון הוא הבכור אלא אם כן זכר אתו ראשון למעלתו, כמו את שם את חם ואת יפת, ולדעת המפרש כי יפת היה גדול בשנים, וצידון שהיה גדול במעלה מאחיו וגם בכור היה ולשתי מעלות שהיה בו אמר בכר, וכן אמר (ד"ה א' כ"ט) "בכור ישמעאל נביות" והוא היה גם כן גדול במעלה מאחיו כמו שאמר אחות נביותל

טז[עריכה]

ואת היבוסי, כל אלה זכר עם יו"ד היחוס כי המשפחות היוצאות מהם נקראו כן, לפיכך בא עליהם ה"א הידיעה כי לא תבוא ה"א הידיעה על שם אדם פרטי, והפרט לא נזכר הנה, אולי הוא אחד מן הנזכרים שלא נאמר לאברהם אבינו, כי עשרה נאמר לו והנה נזכרו עשרה גם כן, וצידן אינו מן הכלל, ואע"פ שהוא סמוך לארץ כנען, שהרי אמר יעקב אבינו בברכת זבולן "וירכתו עד צידון", וכן אמר הנה גבול הכנעני מצידן, והאל נתן לאברהם ארץ כנען לגבולותיה, וזכרנו מקצתם כאן בשם אחד ושם בשם אחד, ושם נזכר הכנעני עם הפרזי וכאן לא נזכר אלא כנען אביהם וראה שאחד מן הנזכרים היה שמו גם כן כנען בשם אביו ונקראת משפחתו כנעני, והרבה נמצאים במקרא איש אחד בשני שמות, ונקראו כולם גם כן כנעני דרך כלל לפי שכלם בני כנען:

יח[עריכה]

ואחר נפוצו, אחר הפלגה.

משפחות הכנעני, אלה הנזכרים שהיו בני כנען נפוצו ממקומם שהיה במזרח עם שאר המשפחות ונפוצו אל הארץ הנקראת אחר כן ארץ כנען:

יט[עריכה]

ויהי גבול, ועתה זכר גבולה מצידן עד סדם, ולא זכר כל גבולותיה, כי עתיד לזכרם בחלוקת הארץ. והיה הספור הזה להודיע כי רצון האל היה שישכנו משפחות הכנעני שם עד בא קצם, כי לישראל בחרה אל, אלא שיישבוה בני כנען לצורך ישדאל שלא יצטרכו ישראל בבואם לישב הארץ לטעת כרמים ולבנות בתים אלא ימצאו אותה ישראל מיושבת מלאה כל טוב, כמו שאמר בהבטחתו להם (דברים ו') "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת, ובורות חצובים אשר לא חצבת, כרמים וזיתים אשר לא נטעת" ואמר בשירת האזינו "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" כלומר הציב גבולות משפחות הכנעני שיהיו נחלקים למספר בני ישראל, כלומר לשנים עשר שבטים, כי לכולם היה די בארץ ההיא, והיה רצון האל שיהיו הכנענים קודמים לפי שהם עבדים כמו שקלל נח, והיו מכינים הארץ לישראל כעבד המכין לפני אדוניו:

כא[עריכה]

ולשם יולד, זכר שם באחרונה לפי שהיה עתיד לזכור ספור ענין האבות שהיו מזרעו, ספר תולדות שם מאיש לאיש עד אבדהם אבינו.

ומה שאמר גם הוא, אל תחשב לפי שלא זכרנו תולדותיו בראשונה כמו שנזכר בכל הספורים בראשונה, שלא היה לו תולדת, כי גם הוא היה לו תולדות והוא היה אבי כל בני עבר שממנו יצאו האבות, ויותר היו חשובים תולדותיו מתולדות אחיו שהיה אבי כל בני עבר, והוא היה גם מעולה כאחיו שהיה אחי יפת הגדול, כלומר אחיו היה במעלה, לא אחי חם שהיה פחות מאחיו ותולדותיו גם כן פחותים מתולדות אחיו. וטעם הגדול על יפת או על שם, ויהיה פי' הגדול בשנים, כי לדעתי שם היה גדול בשנים ולדעת רוב המפרשים יפת היה גדול בשנים כמו שכתבנו. ויש לפרש גם כן גדול במעלה, ויאמר גם כן על אחד משניהם,

ומה שאמר ילד ולא אמר יולדו אמר כן על דרך כלל, כמו, ולעבר ילד שני בנים:

כג[עריכה]

ובני ארם, החל מהקטן לפי שגמר בו, ולא זכר תולדת עילם ואשור ולוד, כי אין צורך בזכרונם, וזכר תולדות ארם, אולי תרח התחחן עם זרע ארם, לפיכך קרא נחור שם בנו הבכור עוץ, וכן בן בנו ארם ומש ובדברי הימים ומשך:

כה[עריכה]

ולעבר ילד שני בנים, אמר ילד על דרך כלל כמו ולשם ילד, וליוסף ילד שני בנים (ברא' מ"ט) ולא נוכל לומר שלא היה לו בנים אחרים, שהרי נאמר עליו (י"א ט"ו) "ויולד בנים ובנות" אלא זכר אלה לבדם על שם המאורע שקרא שמותם.

קרא "שם האחד פלג", הטעם כי בימיו נפלגה הארץ, כלומר כשנולד היה מכינים הפלגה. לפיכך קרא שמו פלג.

ושם אחיו יקטן, ולא זכר הטעם. ואמרו כי ממנו ואילך חסרו שנות האנשי' מאשר היו בתחלה, שהרי עבר היה חי ארבע מאות וששים וארבע שנים ופלג בנו מאתים ותשע שנים, הנה חסרו יותר ממחצה, וכן היה הלוך וחסור, וקרא לפלג על שם הפלגה, וליקטן על שם קטנות השנים, וידע זה עבר בעת הולדו, כי נולד וצורתו קטנה מהנולדים אשר היו לפניו, וידע כי גם שנותיו יהיו קטנים, כי הראשונים כמו שכתבנו היו מאריכים ימים והיו גדולי הגוף, והטעם כתבנו, וכיון שראה עבר צורת בנו הקטנה ידע כי גם ימיו יהיו מעטים כנגד דורות הראשונים. ובדרז"ל (ב"ר ל"ז) נביא גדול היה עבר שקרא את שם בנו פלג ברוח הקודש, ואם תאמר בתחילת ימיו היה, והלא יקטן אחיו קטן ממנו היה והוליד כמה משפחות ונתפלגו באמצע ימיו, הוי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, אלא ודאי בסוף ימיו היה:

כו[עריכה]

חצרמות, מלה אחת:

כט[עריכה]

ואת, ואת, ואת, כל אלה בני יקטן, אמר כל לפי שאין בכל הנזכרים אדם שהיה לו שלשה עשר בנים:

ל[עריכה]

ויהי מושבם, אחר הפלגה בררו להם את הארץ אשר ממשא עד הר הקדם והוא הר המזרחי וישבו בזאת הארץ. ממשא, תרגם רב סעדיה ז"ל מכא שהולכים הישמעאלים לחוג שם:

לב[עריכה]

ומאלה נפרדו הגוים אחר המבול, והנה לא נפרדו אלא אחר הפלגה, אלא פירושו, אלה משפחות בני נח שנולדו אחר המבול נפרדו בארץ כשנפרדו והוא אחר הפלגה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.