רש"י/בראשית/י
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ותירס. זו פרס (ב"ר):
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
להיות גבור. להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה:
ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבר ציד. צד דעתן של בריות בפיו, ומטען למרד במקום:
לפני ה'. מתכון להקניטו על פניו:
על כן יאמר. על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכון למרד בו, יאמר זה כנמרד גבור ציד:
יא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מן הארץ וגו'. כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם:
יב[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר הגדלה. היא נינוה שנ' ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים (יונה ג'):
יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
להבים. שפניהם דומים ללהב:
יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים. משניהם יצאו, שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים:
יח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואחר נפוצו. מאלה נפוצו משפחות הרבה:
יט[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבול הכנעני. סוף ארצו. כל גבול לשון סוף וקצה:
באכה. שם דבר. ולי נראה כאדם האומר לחברו, גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני:
כ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ללשונותם בארצותם. אע"פ שנחלקו ללשונות וארצות, כלם בני חם הם:
כא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבי כל בני עבר. הנהר היה שם:
אחי יפת הגדול. איני יודע אם יפת הגדול אם שם, כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול, הוי אומר יפת הגדול, שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול היה בשנת שש מאות שנה, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה, ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול:
אחי יפת. ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו[1]:
כה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפלגה. נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא, שקרא שם בנו על שם העתיד. ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו, שא"ת בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קדם לכן, שנאמר ויקטן ילד וגו' ואחר כך ויהי כל הארץ וגו'. וא"ת באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתם אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו:
ויקטן. שהיה ענו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו[2]:
כו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חצרמות. על שם מקומו, דברי אגדה (ב"ר):
- ↑ אין כוונת רש"י שלכן ייחסו אחר יפת, שהרי אדרבה במעשה זה נטפל יפת לשם, שכן שם התאמץ יותר במצוה זו כמו שפרש"י שם. אלא כוונתו להקשות מפני מה לא ייחסו גם לחם כדרך שייחסו גם כ'אבי כל בני עבר' אף שמפורש בכתוב שעבר היה בנו, ועל זה פירש רש"י שכיון שהוא כיבד וחם ביזה לא רצה לייחסו אליו. (באורי מהרי"א).
- ↑ דקדק כן ממה שנאמר 'כל אלה בני יקטן' ואילו לגבי כנען שהוליד אף הוא בנים רבים לא נאמר כן, ועל כרחך שבא הכתוב לתת טעם לכך שזכה להעמיד כל אלה. ודקדוק זה הוא שהצריך את רש"י לפרש כן, כי לולי כן צריך ביאור מה דחק את רש"י לפרש למה זכה להעמיד הרבה בנים. (באורי מהרי"א).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |