מחצית השקל/אורח חיים/ו

מחצית השקל ‏ אורח חיים ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ס"ק א חלולים כו' ל"ש בריאה. הם דברי הטור והרב"י דהחלל אינו רק העדר. והט"ז הקש' א"כ גם נקובים הל"ל ולא נקבים דגם בנקב מה"ט ל"ש בריאה. ואפשר לומר קצת כי אנו מברכים על תכלית האיברים שהוא מענין עשיית צרכיו. והנה הפה תכלית הבריאה מה שהו' מענין עשיית צרכים הוא קיחת המאכל בפיו א"כ בענין זה הנקב הוא עיקר והדפנות שנבראו הם לצורך הנקב אם כן שייך ע"ז לשון בריאה אף דבנקב אין שייך בריאה מ"מ נופל שם בריאה על הדפנות אבל תכליתן הפה. ואם כן שפיר י"ל בריאה על הפה כי ברא הדפנות כדי שיהיה על ידן הפה. משא"כ בחללים דהיינו הכרס ומעיי' דאדרבה עיקר תכלית בריאת האיברים מעין עשיית צרכיו הם הדפנו' שלא יפול המאכל לחלל הגוף. אם כן נבראו לתכלית עצמן והחלל נעשה ממילא אף שגם החלל מצטרך שינוח בו המאכל מ"מ כיון שתכלית הדפנות לצורך עצמן א"כ א"א לומר שבריאת הדפנות לא הית' כ"א לצורך החלל. ועל החלל לבד לא יפול שם בריאה כי הוא העדר:

(ב) (ס"ק ב') כלומר כו' כמ"ש מור"ם. משום קושיא הנ"ל דאדם סותם פיו כו' כמ"ש בהרב"י:

מ"ג תיבות. ואילו היינו אומרים אפילו שעה אח' הוי ג' תיבות יתירים והוי מ"ו תיבות. ול"ג לפניך דא"כ בציר להו שני תיבות ולא הוי רק מ"א תיבות. מ"ה תיבות וא"כ צ"ל דהוא גורס אפילו שעה אחת. אלא דא"כ הוי מ"ו תיבות. ונ"ל דל"ג לפני כסא כבודך אלא לפניך. ובצרי לה ב' תיבות והוי מ"ד אלא דהאגודה ל"ג חולי כל בשר כמ"ש מ"א בס"ק שאח"ז. ולפי הכתבים צ"ל דגריס חולי כ"ב והוי מ"ה תיבות:

(ג) (ס"ק ג') חול כו' שא"ל חולי. דבגמרא אמרינן דרב חתים רופא חולים. ואמר שמואל עליה שווינהו אבא לכולי עלמ' קצורי וחולים. ולפי זה גם חולי כל בשר אין לומר ודעת האמורים חולי כ"ב. טעמייהו דוקא רופ' חולי' סתם ע"ז הקפיד שמואל אבל חולי כ"ב שפיר י"ל שהכוונה רופא אותה חולי שהיא בכל בשר דהיינו הפסולת שיש בגוף כל אדם. כמו אם יאכל יותר מדאי שאותו מאכל יחלהו או אם אכל מאכל המזיקו שצריך הרופא לתת לו הרקות ורפואות להוציא מגופו אותו מאכל. וכל זמן שלא קיבל הרפואה ה"ה חולי. כ"כ הפסולת שנעשה ממותר המאכל ה"ה חולה עד שיוציאו מגופו והקב"ה הטביע בטבעו להוציאו וזה נקרא רופא חולי כ"ב ע"י שהטביע כח הדוחה באצטומכא לדחותה. כי ארבע כחות ניתן לה להאצטומכא. כח המושך מלמעלה למטה את האוכל. וכח המחזיק המאכל שישהה שם עד שיתעכל. וכח המעכל. וכח הדוחה הפסולת אחר העיכול. והם כחות הסותרים זה אל זה. ולכן נברא באצטומכ' גידין ההולכים לאורך ולרוחב ושתי וערב וזהו החכמה שהזכיר הרב"י לבסוף ע"ש שבורר טוב כו':

וכ"מ באגודה. דא"כ הוי מ"ד תיבות ולמה כ' שהן מ"ג תיבות. כמ"ש במ"א בס"ק שלפני זה:

(ד) (ס"ק ד') רוחני כו' ומכח זה קשורים זב"ז. דאל"כ איך יתקשר רוחני בגשמי ואיך יתקיים הנפש בגוף ע"י אכילה גשמית. ותצא מהגוף ע"י מניע' האכילה כי הנפש הלא אינה נהנית מאכילה גשמית. ועפ"ז פי' האר"י ז"ל מקרא שכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם ופי ה' ר"ל ברוחניות שיש בכל מאכל. כי ברוח פיו ית' כל צבאם נבראו. וכמו שארז"ל אין לך כל עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה כו' והיינו שמשפיע בו ע"י כח קדוש שניתן לו מאת ה' להשפיע על מה שממונה עליו:

(ו) (ס"ק ו') לברך כו' מיד אבל אם לומד אחר הנטילה או עושה ד"א ואח"ז הולך לבהכ"נ ומברך שם ענ"י לא עביד שפיר דיש הפסק גדול בין נטילה לברכה וכמ"ש אח"ז בשם ס' ע"ה: כ' הלבוש כו' ע"ש הטעם בסי' א' חדא שהעולם מלא קליפות וכמו שארז"ל במס' ברכות דף וי"ו אין לך בית רובע כו' והם המקטריגים והמונעים את התפלה לעלות. ובפרט המשחיתים הנבראים ע"י עונות האדם המתפלל. וסגולת אמירת תהלים בכוונה להבריח אותן הקליפות. ולכן נקרא תהלים זמירות לשון כריתה כמו לזמר עריצים. וטעם שני שס' תהלים עיקרו סיפור שבחי המקום. ואמרי' בברכות דף ל"ב ע"א דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל ובתשובת בית יעקב סימן קכ"ז חולק עליו וכ' ודאי אם אמרו בעשרה דהיינו צבור יש לאומרו קודם התפל'. אבל היחיד טוב שיאמר אחר התפלה. והביא בשם האר"י ז"ל שהשפעה היורדת מלמעלה ע"י תפלת הצבור כל העסק שאדם עוסק בבית הכנסת אחר התפלה קודם שיצא מבהכ"נ. היא נכללת תוך אותה ההשפעה ועולה עמו. והביא ראיה מש"ס דברכות דף ז' ע"א שאמרינן ע"פ ואל זועם בכל יום. וכמה זעמו רגע וכמה רגע כמימרי'. והקשה התוס' א"כ איך רצה בלעם לקללם באותו רגע לולי שהקב"ה לא זעם כל אותן הימים מה היה יכול לומר באותו רגע. ותי' לחד תירוצא אם הי' מתחיל לקלל בעת הזעם. אף שעבר הזעם מ"מ גם שהיה מקלל אח"ז ח"ו היה חל. כי הכל נמשך אחר ההתחלה שהיה בשעת הזעם וא"כ כ"ש במדה טובה שהיא מרובה. כיון שתפלת צבור היא רצויה וכמ"ש ע"פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון כשהצבור מתפללין. א"כ כשהתחיל העת רצון אף גם מה שאומר אחר תפלת הצבור היא בכלל הרצון אף ביחיד כיון שהתחיל עם הצבור ע"ש עוד:

(ז) (ס"ק ז') לא נהגו כו' כ' בע"ה כו' מ"מ תקנת קדמונים לא זזה ממקומה וראייתו ממ"ש הרב"י סי' קכ"ד בשם אבודרהם שכתב ששאלו מן הרמב"ם צבור שכלם בקיאים אם יחזור הש"ץ ח"י ברכות בקול רם שניתקן להוציא את שאינו בקי והשיב אף עכ"פ יחזיר הש"ץ ח"י ברכות בקול רם כי התקנה לא זזה. דאל"כ ניתן תקנת חז"ל לשיעורים ויצטרך בכל פעם לחפש אם יש בקהל מי שאינו בקי אלא עבדו רבנן לא פלוג. וע"ז כתב מ"א ול"נ דלא דמי דדוקא כו' תקנת קדמונים כו' משא"כ ברכות אלו כמ"ש לבסוף. ועוד משום קדושה ר"ל אפילו כולם בקיאים צריכים לחזור ח"י ברכות משום קדושה שיאמרו בחזרת הש"ץ. אבל הברכות האלו ניתקנו ר"ל בזמן הש"ס:

מיד בביתו. כמבואר לקמן סי' מ"ו:

שהוא תיקן כו' הרי שאינו תקנת קדמונים ובעל ב"ז תקנו:

וכ"מ בד"מ כו' דצריך נטילה שנית. כמ"ש לעיל סי' ד' סעיף י"ד שיש להסתפק שמא הלילה גורמת לרוח רעה ולכן אף שנטל ידיו כשעמד קודם אור היום מ"מ אח"כ כשהאיר היום צריך ליטול שנית:

דא"צ לברך כמ"ש סי' ד' סעיף י"ד כצ"ל וכמ"ש שם שיטול בלי ברכה וגם מ"א כ' שם דמשום רוח רעה אין לברך ומשמע שרק הש"ץ היה מברך ואעפ"כ כתב דאינו נכון: ס"ק ד'. ברכ' הסמוכה לחברתה ולכן רשאי לומר בבקר בקומו עד אלקי נשמה ובב"ה יתחיל אלקי נשמה טור כצ"ל ור"ל שהטור כ' שי"א שמה"ט אינה פותחת בברכה אלקי נשמה משום שהיא סמוכ' לברכת אשר יצר וכל ברכה הסמוכה לחברת' אינה פותחת בברוך ולכן כל ח"י ברכות אינן פותחים בברכה כ"א הראשונה וכלם סמוכות זה לזה. וא"כ אין להפסיק בין אשר יצר ובין אלהי נשמה אבל הטור חולק דע"כ אינה סמוכה דהא אמרינן פ' הרואה כי מתער משנתיה יאמר אלהי נשמה. ובתר הכי אמר וכי משי ידיה נימא ענט"י וכמבו' לקמן סי' מ"ו. אלא הטעם שאינה פותח' בברכה כי היא ברכ' הודאה ולא תיקנו בה חז"ל פתיח'. וכמו בברכת הגשמים לקמן סי' רכ"א אם נעצרו הגשמים ואח"כ ירדו אם אין לו שדה אומר מודי' אנחנו לך על כל טפה כו' וחותמת בברכה ואינה פותחת בברכה הואיל והיא ברכת הודאה כמו תפילת הדרך כו' שגם כן אינה פותחת בברכה לפי שהיא דומה לברכת שמע קולנו שבי"ח ברכות. ושם ברכת ש"ק אינה פותחת בברכה משום שהיא סמוכה לחברתה. ולכן אפילו כשאומר' בפני עצמ' לא תיקנו בה פתיחה (כ"כ האר"י והטור בשם ר"י כ' טעם אחר ע"ש) ואעפ"כ כ' סי' ק"י סעיף ז' שמהר"ם סמכה לברכה אחרת אף שלא תיקנו לה חז"ל פתיחה ה"ה הכא:

וע"ה כ' כו' דענ"י קאי דוקא על תפלה ר"ל הן לטעם הרא"ש הן לטעם הרשב"א דמה"ט מברכים ענ"י ע"נ שחרית כיון שנעשה בריה חדשה ולכן חייבים בהודאה לשמו יתברך וע"ז תקנו ברכת השחר שהן הודא' והוי ככהן העובד שצריך קידוש ידים ורגלים וכמבואר במ"א רסי' ד' כ"ש לטעם הרא"ש דמשום שנגע בלילה במקום מטונף צריך נטילה לתפלה. א"כ לכל הדיעות ניתקן בשביל התפלה:

דהא בגמ' אמר כו' וכמבואר לקמן סי' מ"ו. אפילו אינו מתפלל תיכף ר"ל דלא תימא אף דלא אמר כל הברכות אחר ברכ' ענ"י אלא לפניה מ"מ א"ש ברכ' ענ"י משום שמתפלל מיד אחר ברכ' ענ"י. ואם כן קאי הברכה בשביל התפלה דז"א דמשמע אפילו אינו מתפלל מיד:

כדאיתא דף י"ד ע"ב כצ"ל דאמרינן שם על רב זמנין מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין ואח"ז מנח תפילין וקרא ק"ש והתפלל הרי שהפסיק בין ברכה ענ"י ובין התפלה דמתני פרקין לתלמידיו. ומסתמא גם הוא סידר כל הברכו' קודם ענ"י כמו שמסודרים בש"ס ואף שרש"י פי' שם על הא דמברך ברכת התורה מ"מ גם ענ"י בירך דאל"כ הוי הפסקה בין הנטילה לברכה ענ"י. וזה אינו כמ"ש לעיל סק"ו וא"ל משום שאמר אחר ברכת ענ"י ברכת התורה שפיר דמי דמשום ברכה אחר לא תיקנו ברכ' ענ"י. דהא כל היום כשיצ' מבית הכסא ועשה צרכיו וצ"ל אשר יצר אפ"ה אינו מברך ענ"י אפילו לדעת הרא"ש דס"ל אפילו בתפלת המנחה אם עשה צרכיו צריך נטילה וברכ' ענ"י א"ו דאין קפידא דלא כע"ה:

וכ' בסדה"י כו' אלהי נשמה והמפיל חבלי ר"ל בקומו יאמר אלהי נשמה בלי חתימה וכשיחזור וילך לישן יאמר ברכ' המפיל חבלי בלי חתימה:

דהא י"א דאפילו ביום כו' כ"ש כשישן סוף הלילה אלא כיון דלא קי"ל הכי ולכן טוב יותר כשמשכים שיאמר אלהי נשמה בלי חתימה. ואז כשיקיץ משינתו פעם ב' יאמר עם חתימה ויוצא ידי כולם:

(ט) (ס"ק ט) עושים כו' צ' אמנים. וכמ"ש המקובלים שיראה שיהיה בתואר צדיק. דהיינו צ' אמנים. ד' קדושות י' קדישים. ט' ברכות. ובעשרה מאמרות ראיתי שכ' שיהדר שיהיו שנים שומעים ברכותיו ויענו עליהם אמן. והש"ך בח"מ סי' שפ"ב כתב הא דאמרינן שברכה שוה עשר' זהובים היינו דוקא כשמברכו בפני אחרים. אבל לא בינו לבין עצמו עיין שם:

(י) (ס"ק י) שלא כו' ועיין סי' נ"ט. ושם כתב מ"א דלאינו בקי מוציא אפילו פחות מיו"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.