תולדות יצחק/בראשית/כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק בראשית כט

י

ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר אחז"ל כמי שמעביר הפקק מעל פי הצלוחית הטעם שהיה ראוי שיאמר ויגלול האבן אם הכוונה כמו וגללו את האבן שהוא שגלגלו אותה מעל פי הבאר שלא הסירו האבן אלא בגלגול כדרך האבנים הכבדות אבל אחר שאמר ויגל הכוונה היא שהרימה בידיו מעל פי הבאר. עוד לפי שהוא דרך כשאדם רוצה לגלגל אבן כבדה להוליכה למקום אחר מרחיק גופו ואוחזה בידיו בחזקה ומביאה אליו אבל כשהיא קלה מקרב עצמו אליה ולוקח אותה ובכאן אמר ויגש יעקב ויגל את האבן:

יג

ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו פירוש ששמע שהיה תם יושב אוהלים ויחבק לו וינשק לו כמו שעושים לאותם שאינם בקיאים ברמאות ועושים להם חנופה כדי שיתנו להם ממונם וכדי לעשות להם אונאה שחשב שהיה מביא אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בזה וכשספר ללבן את כל הדברים האלה שבא בורח בעבור הבכורה והברכה א"ל אך עצמי ובשרי אתה אני חשבתי שהיית תם אבל עתה אני רואה שגם כן אתה רמאי כמוני עצמי ובשרי אתה וזהו אך רמאי כמוני:

טו

הגידה לי מה משכורתך אמר כן כדי שיתחייב בגניבה ואבדה שאם יהיה שומר חנם יהיה פטור ואחר כך חייבו גם באונסים שנאמר טרפה לא הבאתי אליך ואח"כ לא רצה לפורעו ותחלף את משכורתי עשרת מונים:

כב

ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה לא כאברהם שנתן להם לאכול ולא כלוט שאמר ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו אלא ויעש משתה שקביעותו עשה על היין כדי לשכר אותו בעבור שלא ידע אם היא רחל או לאה:

לא

וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה בזה יש ספקות:
הספק הא' ידוע שלא היתה בלתי אהובה ולא די זה אלא היתה שנואה ואם כן ראוי היה שהבן הא' שנתן לה השם יתברך יהיה להסיר השנאה והבן השני להביא אהבה והיא אמרה בהפך בבן הא' אמר ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי ובבן הב' אמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ואם הבן הראשון הספיק גם להביא אהבה הבן השני לא היה צריך להסיר לה שנאה שגם אהבה יש בבן הראשון:
הספק הב' הפעם ילוה אישי כי ילדתי לו ג' בנים ולמה הפעם יותר מבשאר הבנים ולמה ילוה בבן הג' ולא בבן הב' או בבן ד' או ה' ואיפשר שהאשה שיש לה שני בנים קטנים לוקחת הבן הא' בזרוע הא' והבן השני בזרוע האחר אבל כשיש לה ג' בנים קטנים על כרחו של בעל יקח הא' והוא לעולם אצל אשתו לאמר קח הילד והניקהו ולזה אמרה עתה הפעם על כרחו ילוה אישי אלי אחר שילדתי לו ג' בנים:
הספק הג' אמרה ביהודה הפעם אודה את ה' ולמה לא יודה על ג' בנים שילדה קודם זה:
הספק הד' למה אמרה לאה לבן שפחתה בגד וכי אינו יותר מזל טוב בניה היוצאים מבין רגליה מבן שפחתה שבהם לא בא לה מזל ובבן שפחתה בא לה מזל:
הספק הה' אז"ל ביששכר וישכב עמה בלילה הוא הקב"ה סייע בו שיצא ממנו יששכר ולמה בו יותר מלוי שהיה יותר קדוש:
הספק הו' למה ילדה בת ולא בן אחר שאחריתה מרה כלענה וכל אלו הבני' נולדו בהשגחה פרטי':
הספק הז' למה קרא שמה דינה שבכל הבנים נתן טעם לשמותם ולמה לא נתן טעם בה למה קראה אותה דינה ורז"ל אמרו שדנה בעצמה ואמרה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות התפללה ונהפך לנקבה. ויש להקשות על זה הנה אלו השתי אחיות קנאיות היו מאד על הבנים ובפרט לאה שאחר שהיו לה ד' שהיה לה בן אחד יותר מחלקה אמרה הפעם אודה את ה' ואחר כך נתנה שפחתה ליעקב לפי שילדה שפחת רחל שני בנים ועדיין לא ילדה רחל עצמה ואין דרך הנשים להרבות נשים לבעליהן אלא עשתה כן מצד הקנאה הגדולה לשם שמים להרבות שבטים ואיך יתכן שהתפללה שתתהפך הבן שהקב"ה נתן לה במעיה לבת לתתו לאחותה ואין משיבין על הדרש ואולי נאמר שכוונתם לומר שאחר שילדה חצי השבטים חמלה על אחותה שהאמהות צדקניות היו ולא ראיתי בכל המפרשים היתר לאלו הספקות ואף לא מי שהרגיש הספקות הד' האחרונות. ונראה לי התשובה לכל הספקות שהאמהות היו נביאות וידעו שיוליד יעקב י"ב שבטים ולפי שלאה צדקת לא חשדה ליעקב שהיתה שנואה אלא שאינה אהובה ולכן קראה הראשון ראובן כי ראה ה' בעניי שלא היה אוהב אותי ועתה יאהבני אישי ואחר שילדה הראשון זה היה מספיק לשיאהבה ומן הראוי שתלד רחל השני שכבר לאה אהובה לפי דעתה וכשראתה שילדה גם בן שני אמרה אני לא הבנתי האמת שחשבתי שלא היה ליעקב עמי אלא בלתי אהבה ואינו כן ששני דברים היו ליעקב עמי אחד בלתי אהובה שנית שנואה ולכן נתן לי הקב"ה הראשון להסיר השנאה ונתן לי השני להביא אהבה ואני הייתי טועה שחשבתי שלא היה ליעקב עמי אלא בלתי אהבה ולכן קראתי הראשון ראובן לומר כי עתה יאהבני אישי וזהו שאמר' כי שמע ה' כי שנואה אנכי מלשון כי שימע יוסף כלומר הבין ה' כי שנואה אנכי והראיה לזה ויתן לי גם את זה שאם לא כן היה ראוי שיתן השם יתברך השני לאחותי וכשנתן לה הג' אמרה עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה והוא חלקי לד' נשים י"ב הם ג' לכל אחת וזה ידעה לפי שהיתה נביאה וראיה שכשילדה רחל את יוסף אמרה יוסף ה' לי בן אחר ולא אמרה בנים אחרים נראה שהיו נביאות וכשילדה בן ד' אמרה הפעם אודה את ה' אחר שילדתי בן אחד יותר מחלקי ואמר ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויש להקשות וכי עתה ראתה והלא מבן ראשון היה לה לראות אלא הכוונה כשילדה לאה הראשון אמרה רחל השני אלה אני כשראתה רחל השני אמרה אחותי ילדה שנים אני אלד שנים אחרים כשילדה השלישי אמרה רחל כוונת הקב"ה שתלד אחותי ג' זה אחר זה שהוא חלקה ואני אלד ג' אחרים ג"כ זה אחר זה כשראתה שילדה ד' אז התחילה לזעוק ואמרה ליעקב ראה תראה שגזלה לי לאה בן אחד. ונראה לי עוד שלפי שלאה היתה בעלת בנים בני שפחתה לא היו בעיניה כבנים לה אלא כזרים אבל רחל לפי שהיתה עקרה היו בני שפחתה בעיניה כבנים לה וראיה לזה שלזה אמרה רחל לבן שפחתה דנני אלהים וגם שמע בקולי פירוש אמרה דנני אלהים שהיה לי בן משפחתי ולא תחשבו בו שבעבור שילדתו שפחתי שלא שמע השם בקולי וגם שמע בקולי ואע"פ שלא ילדתיו הרי הוא לי כאלו ילדתיו ויתן לי בן אבל לאה לא אמרה ויתן לי בן שלא אמרה אלא בגד באשרי כי אשרוני בנות. ואם תאמר למה נתנה לאה שפחתה ליעקב תשובה שבעבור אותו הזכות תלד לאה עצמה ולא שפחתה ולזה אמרה רחל ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה אבל לאה לא אמרה כן אלא ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב ולזה אמרה כשילדה לאה עצמה ותלד ליעקב בן חמישי ותלד בן ששי ליעקב וזה מותר שידוע שהוא בן חמישי ובן ששי אלא לומר שלאה אינה עושה חשיבות מבני שפחתה כאלו הם שלה שאם כן בן ז' ובן ח' היה ולכן לא תמצא שתמנה בן ג' או בן ד' וכיוצא בו ולכן כשראתה לאה שילדה שפחתה אז חרה לה שלא נתנה לו שפחתה כדי שתלד שפחתה אלא כדי שתלד היא עצמה ואמרה אחר שאני לא ילדתיו הוסרה השגחת השם יתברך ממני וזה הבן שניתן לשפחתי הוא מזל וכוכב ולא השגחה ולזה אמרה בגד כאמרם בני חיי ומזוני במזלא תליא מילתא ואחר שילדה בן שני אמרה באשרי כי אשרוני בנות פירוש האושר הוא פועל הנפש המדברת כפי המעלה והמעלה הוא קנין נבחר עומד באמצע וכל זה מדיניות ואנושות לא ענין אלהי והשגחה ולזה תמצא שלא הזכירה שם אלהים בבני שפחתה אלא בגד באשרי ורחל הזכירה בבני שפחתה אלהים דנני אלהים נפתולי אלהים ולפיכך רצה הקב"ה להוציא זה המינו' ממנה שחשבה שהוסרה ממנה השגחתו ונתן לה יששכר ולזה אמרה נתן אלהים שכרי פירוש זהו שכר נתינתי שפחתי לאישי לא מה שילדה שפחתי ולזה הזכירה בזה אלהים ובזה הותר ספק וישכב עמה בלילה הוא שאולי אפילו שילדה היא תחשוב שהוא בטבע לכן סייע הקב"ה בזה ולזה אמר וישכב עמה בלילה הוא שהוא שמו של הקב"ה ואף בעבור זה יצא גד מהול להוציאה מזאת המחשב' ולא הועיל כאמרם ז"ל בא גד מהול שרצה הקב"ה לרמוז לה שהקב"ה מל אותו וא"כ הוא מצד השגחה ואחר שילדה לזבולון אמרה הפעם יזבלני אישי אחר שילדתי ששה בנים כמו שתי נשים יהיה לעולם בביתי ודירתו יהיה עמי מלשון בנה בניתי בית זבול לך לא כבן שלישי הפעם ילוה אישי אלי ואחר שהקב"ה נתן לה שכרה כשילדה היא עצמה בנים והסיר ממנה מחשבתה בהשגחת השם יתברך בה שחשבה שדרך הטבע ילדה שפחתה שני בנים אמר הקב"ה עתה שהוסרה ממך מיעוט אמונה אתן ליך עונש ולכן ילדה בת ואף לא מוצלחת אלא קשת המזל אז הצדיקה עליה את הדין וקראה שמה דינה לומר הקב"ה דן דין אמיתי עלי ברוך דיין האמת זהו דעתי בהיתר אלו הספקות והוא ענין חשוב מאד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.