שרשי הים/חמץ ומצה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ חמץ ומצה ג

ה

מי ששכח או הזיד ולא בדק יבדוק וכו' עבר הרגל יבדוק אחר הרגל כו'. הכי איתא במתני' רי"א בודקין כו' וחכ"א לא בדק כו' יבדוק אחר המועד כו' פרש"י מו' שעות ולמעלה עד שתחשך וכתב עליו הר"ב ח"ה ז"ל נר' שדקדק לפרש לפי שיטתו כו' אבל משש שעות ולמעלה עד שתחשך בודק דאם ימצא אז אכתי אינו עובר בבל יראה כו' וכן מוכח מפי' רש"י לקמן ואינו עובר משש שעות ולמעלה עד שתחשך והשבתתו בכל דבר באותן שש שעות ודוק עכ"ל. מ"ש שכן מוכח מפרש"י לקמן עיין בדי"ב ע"ב גבי מאי דקאמר ר"י אימתי בשעת ביעורו כו' ובמ"ש התוס' שם ד"ה אימתי דמבואר מדברי רש"י דמ"ע דתשביתו היינו מז' ואילך והשבתתו בכל דבר ועיין לעיל ד"ד ע"ב בתוס' ד"ה מדאורייתא ובמ"ש שם הרב ח"ה ושמעתי מקשים דלפי שי' רש"י דמשש שעות אינו עובר בב"י מה יענה לההיא דאמ' ר"א בפ"ק ד"ו ע"א ומייתי לה הש"ס בפרק המניח דכ"ט שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאלו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ מו' שעות ולמעלה ופי' רש"י בפרק המניח דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו להתחייב עליו בלאו דב"י וב"י יע"ש הרי בהדייא דמשש ולמעלה עובר בב"י וב"י היפך מ"ש הר"ב ח"ה בדעת רש"י. ולע"ד לא קשייא דאיכא למימר דמאי דמשמע ליה לרש"י ז"ל שאינו עובר היינו כשדעתו לבערו דקרא אך ביום הא' דהיינו מחצות ואילך תשביתו שאור כלומר תבערו אותו בכל דבר וכל שעוסק בו לקיים מצות תשביתו אינו עובר עליו ודאי אמנם אם מצאו בתוך ביתו ואינו חושש עליו לבטלו ולבערו ודאי דעובר עליו והיינו דקאמר התם ר"א דחמץ משש שעות ולמעלה דאינו ברשותו של אדם שהרי אסור בהנאה כמ"ש רש"י בפ' המניח עשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו להתחייב עליו כשאינו מבערו ואינו מקיים מצות תשביתו ועיין להתוס' לקמן דכ"ט ע"ב ד"ה רב אשי שכתבו בשם ר"י דאף המשהא חמץ בפסח ודעתו לבערו אינו עובר עליו יע"ש ודוק.

יא

שורש דיני ביעור חמץ

כיצד ביעור חמץ שורפו כו'. הנה בגמרא אמרו דר"ע ס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה דאמר רבא התם ש"מ מדר"ע תלת כו' ומה שיש לעמוד בזה ובדברי רש"י ז"ל בפרק אין צדין עלה דמתני' דבהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה כו' עיין במה שכתבתי בחידושינו הלכות יו"ט שורש מתוך יעש"ב.
עוד כתב רבינו חמץ שנפלה עליו מפולת וכו' הנה רבינו והרי"ף והרא"ש לא הביאו מאי דאתמר שם בגמרא ד"ח תנא אין מחייבין אותו לבדוק כו' הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו כו' ושמא תאבד לו מחט ואתי לעייוני אבתרא ע"כ ולא הביאו אלא ההיא דרשב"ג דכל שהכלב יכול לחפש אחריו צריך בדיקה ונראה לע"ד דטעמא דידהו ז"ל שלא הביאו אוקמתא דרב אשי משום דמשמע להו דשינוייא דרב אשי שינוייא דחיקא הוא דילמא תאבד לו מחט ודילמא אתי לעייוני בתר בדיקה ומשו"ה הוא דהדר רנב"י לאוקמא לברייתא כפלימו וכי אקשי' עליו דרנב"י מהא דאמר ר"א שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא משני להאי שינוייא וקאמר דטעמא משום היכא דשכיח היזקא שאני ור"א דלא משני לעיל הא שינוייא כדמשני רנב"י יתכן משום דמשמע ליה דעקרב לא מיקרי שכיח היזקא ועיין להב"ח סימן תל"ג בס"ח כנ"ל ומורי הר"ב שער המלך אמר דאפשר דהרי"ף והרא"ש ורבינו סברי דרשב"ג ורבנן פליגי בהכי אי חיישינן לסכנת עקרב אי לא והיינו דבשמעתין משני סתמא הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו ולא אמ' ומני רשב"ג היא דאמר כל שהכלב יכול לחפש צריך בדיקה. דהא לרבנן לא שמעינן להו דאמרי הכי אלא משום דרשב"ג קאמר סתמא כל שהכלב יכול לחפש צריך בדיקה ולא חייש לסכנת עקרב משו"ה לא אמר מני היא רשב"ג וכיון שהם ז"ל פסקו כרשב"ג כדקי"ל הלכה כרשב"ג במשנתינו לא הביאו להך ברייתא אלו דבריו נר"ו. אלא שק' לזה מ"ש רבינו בפי' המשנה שרשב"ג לא בא לחלוק אלא לבאר ודוק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.