מגדל עוז/חמץ ומצה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ חמץ ומצה ג

א

כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ"ק דפסחים (דף ט' י'):

ב

כשבודק אדם עד שמא גררוהו העכברים. פ"ק דפסחים (דף ט' י'):

ג

חל י"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ"ט):
כתב הראב"ד ז"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די"ד שחל להיות בשבת אבל ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר"א ב"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר"מ מקוצי ז"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר"מ ז"ל אות באות. ומ"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר"י אלפס וגורסין במילתיה דר"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש"י ז"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:

ד

חל י"ד עד יום שבת בלבד. פרק אלו עוברין (דף מ"ט):
כתב הראב"ד ז"ל לא כתב כן אלא בתרומה וכו': ואני אומר אמת כך הוא שכך כתב ר"י אלפס פרק אלו עוברין גמרא מתני' די"ד שחל להיות בשבת אבל ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו הקשו עליו הרבה דרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אמר מבערין את הכל מלפני השבת ולא חילק בין תרומה לחולין ואילו רבי אליעזר בן צדוק חילק ואמר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן ועוד דר"א בן יהודה איש ברתותא אמר ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות ואילו ר"א ב"ר צדוק אמר תרומה מלפני השבת ולא הצריך שיור כלל אלמא בתרתי פליגי ולכך לא ראו את דבריו וכן פסק הר"מ מקוצי ז"ל מדעת והסכמת רבותינו בעלי התוס' כלשון ר"מ ז"ל אות באות. ומ"מ ראיתי רבים מתרצים דברי ר"י אלפס וגורסין במילתיה דר"א בן יהודה איש ברתותא מבערין מלפני השבת ואין גורסין את הכל ומפרשין דאתרומה קאי שמבערין אותה מלפני השבת ומשייר אבל בחולין מודה דאין מבערן אלא בזמנן וכי אמר ר"א נמי תרומה מלפני השבת חוץ מן השיור ונמצאו שניהם שוין ולפי זה הפירוש נ"ל שאין צריך למחוק הגירסא אלא גרסינן במלתיה דאיש ברתותא שפיר מבערין את הכל ומפרשים לה הכי מבערים את התרומה כולה מלפני השבת ומשיירין מן הטהורה מזון שתי סעודות בלבד. ומפרש בתוספתא הטעם לפי שאינה כמו החולין שיש לו הרבה אוכלין עד הזמן ולפיכך אין למהר בביעורם וכמו שפירש"י ז"ל אמנם בענין הדין אלו ואלו דברי אלהים חיים הם ואין לי ראיה להכריע. שוב מצאתי לרמב"ן ז"ל ריש מסכת פסחים סוף גמרא מתני' דר"מ אומר אוכלין כל ארבע בספר המלחמות שלו שמצא נוסחאות שאין גורסין באיש ברתותא מבערין את הכל מלפני השבת אלא שורפין תרומות כו' והאריך בו כראוי והבו דלא להוסיף עלה:

ה

מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ"ט):

ו

מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ"ט):

ז

מי ששכח או הזיד עד שכבר נאסר בהנאה. פ' אלו עוברין (דף מ"ט):

ח

לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב"ד ז"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ"ל: ואני אומר גם רש"י ור"ת ורוב המפרשים ז"ל פירשו כן בריש פ"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש"י ז"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר"ת ז"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר"ם מקוצי ז"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב"ד ז"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור"י שפיר קאמר ר"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע"כ. וק"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור"ש הלכה כר"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש"י ז"ל פ"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע"כ וקי"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:

שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ"ק דפסחים (דף ז'):

ט

לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב"ד ז"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ"ל: ואני אומר גם רש"י ור"ת ורוב המפרשים ז"ל פירשו כן בריש פ"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש"י ז"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר"ת ז"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר"ם מקוצי ז"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב"ד ז"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור"י שפיר קאמר ר"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע"כ. וק"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור"ש הלכה כר"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש"י ז"ל פ"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע"כ וקי"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:

שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ"ק דפסחים (דף ז'):

י

לפיכך אם לא ביטל קודם עד לא יראה ולא ימצא. פ"ק דפסחים (דף ו' ז'):
כתב הראב"ד ז"ל אולי סובר זה המחבר וכו' כתיב עכ"ל: ואני אומר גם רש"י ור"ת ורוב המפרשים ז"ל פירשו כן בריש פ"ק דפסחים על מימרא דרב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל ואמרינן מאי טעמא ושקלינן וטרינן עד דאסיקנא אמר רבא גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה ופירש"י ז"ל ועבר עלה משום לא יראה ולא ימצא וכן ר"ת ז"ל ומרבינן לה מאך חלק וכן כתב הר"ם מקוצי ז"ל ושבעת ימים דכתיב שהקשה הראב"ד ז"ל מבערב הוא דחשיב כדכתיב בערב תאכלו מצות ולקבעו חובה אבל לעבור עליו מחצות די"ד הוא דעבר עליה תדע דגרסינן לה להדיא פרק כל שעה גמרא מתניתין דחמץ של נכרי ומניין לאוכל חמץ משש שעות ומעלה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי ר' יהודה אמר לו ר"ש וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים ואקשינן ור"י שפיר קאמר ר"ש ופרקינן האי עליו לקבעו חובה ואפילו בזמן הזה ע"כ. וק"ל פ' מי שהוציאוהו דר' יהודה ור"ש הלכה כר"י ופשיטא דעובר בלא יראה ולא ימצא כל זמן איסור אכילה וכן כולה סוגיין ועוד אסיק לה ר' יוסי כאביי וכן פירש"י ז"ל פ"ק דפסחים מאך חלק ואי ביו"ט עצמו מי שרי למיהוי גביה חמץ עד שש שעות הא איתקש שביתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה ובאכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצות ע"כ וקי"ל ר' יוסי נמוקו עמו ואביי נמי ליכא מאן דפליג עליה:

שהרי לא ביער עד כשיחזור לביתו. פ"ק דפסחים (דף ז'):

יא

כיצד ביעור חמץ עד זורקו לים. פרק כל שעה (דף כ"א):

וחמץ שנפלה עליו עד סוף הפרק. פ' כל שעה (דף ל"א) ופרק אלו עוברין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.