שרשי הים/גניבה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ גניבה ה

ב

שורש אי עשו תקנת השוק ללוקח מן הגנב

הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים ואח"כ הוכר הגנב ובאו עדים ואמרו שזה החפץ שמכרו פ' הוא גנבו בפנינו חוזר החפץ לבעליו והבעלים נותני' ללוקח דמים שנתן לגנב מפני תקנת השוק והבעלים חוזרי' ועושי' דין עם הגנב ואם גנב הוא מפורסם לא עשו בו תקנת השוק ואין הבעלים נותנים ללוקח. ע"כ. הנה בגמ' בפ' הגוזל דקט"ו הביא פלוגתא דגנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון ור"י אמר הדין עם השני ושקיל וטרי שם בגמ' במאי פליגי אי אית להו הא דרב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה כו' ושוב קאמר הש"ס ר"פ אמר בגלימא דגניבה דכ"ע לא פליגי דהדר למריה והכא בעשו תקנת השוק קמפלגי רב משמיה דר"י אמר דהדין עם הראשון דינא דלוקח דלשקול זוזי מגנב שהוא ראשון שהכי' הלוקח דלא עשו בו תקנת השוק ור"י משמיה דר' ינאי אמ' הדין עם הב' דינו דלוקח דלשקו' מב"ה שהוא שני שהכיר הלוקח דעשו בו תקנת השוק ופי' רש"י ר"פ אמר לעולם בלפני יאוש פליגי ותרווייהו אית להו דרב חסדא ובגלימא דגניבה כ"ע לא פליגי דהדרא למרא מיד בחינם ואין הלוקח יכול לעכבה על מעותיו וכדרב חסדא דהדין עם הראשון דאמר רב לא בדין הבה"ב קאמר אלא בדינו של לוקח קאמר תקנת השוק על שקנאו בשוק בפרהסייא לא הבין בו שנגנב עשו לו תקנה שישלם לו בה"ב מעותיו ור"י סבר עשו תקנה ונהי דאית לן דר"ח דלא מצי לוקח למימר ליה לב"הב לאו בעל דברים דידי את מיהו לאחר שישלם הגניבה יתבע מעותיו מב"הב והדר פריך תלמודא וסבר רב לא עשו בו תקנת השוק והא ר"ה תלמידיה דרב הוה וחנן בישא גנב גלימא וזבנה אתא בעל הגלימא קמיה דר"ה א"ל זיל שרי עבוטך פירש"י פדה משכונך שביד הלוקח אלמא ס"ל עשו תקנת השוק ומשני שאני חנן בישא כיון דליכא לאשתלומי מיניה כלא הוכר הגנב דמי ובלא הוכר הגנב או דליכא לאשתלומי מיניה לכ"ע עשו בו תקנת השוק ומסיק תלמודא דהלכתא דעשו תקנת השוק אף בהוכר הגנב דאיכא לאשתלומי מיניה :
והנה מתוך פירש"י שכתב בהא דקאמר ר"פ בגלימא כ"ע לא פליגי דהדרא למרא דהכונה לומר דהדרא למרא מיד בחינם ואין הלוקח יכול לעכבה בשביל מעותיו וכן ממ"ש דר"י סבר עשו בו תקנת השוק דנהי דאית לן דר"ח דלא מצי לוקח למימר לב"הב לאו ב"ד דידי את מיהו לאחר שיחזיר הגניבה יתבע מעותיו מב"הב מבואר דס"ל לרש"י דבין לר"ח דס"ל דלא עשו ביה תקנת השוק ודינו של הלוקח עם הגנב ובין לר"י דס"ל דעשו ביה תקנת השוק ודינו של הלוקח עם הב"הב לעולם אינו יכול הלוקח לעכב הגניבה על מעותיו עד שיתנם לו הגנב או בה"ב אלא תכף מחזיר הגניבה לבע"הב חינם ואח"כ תובע מעותיו לרב מהגנב ולר"י מב"הב ובכן אני תמיה על הטור ז"ל בסי' שנ"ו כתב וז"ל הקונה מן הגנב לפני יאוש ומוכר הגנב ויש עדים שזה החפץ שמכרו לפ' גנוב הוא צריך להחזירו לבעלים והבעלים נותנים ללוקח מעותיו אע"פ שהוכר הגנב והיה הלוקח לתובעו מעותיו אפי"ה תקנו חכמים שאינו צריך להחזיר הגניבה לבעליה אלא עד שיתן לו דמיו משום תקנת השוק ואין צ"ל כשלא הוכר הגנב שצריך ליתן ללוקח מעותיו עכ"ל ותמהני במ"ש בפשיטות דחכמים תקנו שאינו צריך להחזיר עד שיתן לו דמים משום תקנת השוק מאחר שרש"י כתב להפך דאפי' לר"י דס"ל דעשו תקנת השוק מחזיר הלוקח מיד חינם לב"הב ואח"ז יתבע מעותיו הן אמת דעל סברת רש"י ז"ל ק' לכאורה מעובדא דחנן בישא דקא"ל ר"ה לבעל הגלימא זיל שרי משכונך שביד הלוקח משמע בהדייא דהלוקח מצי לעכב הגניבה עד שיתן לו מעות מדקרי לגניבה שביד הלוקח משכון וכן ראיתי בשיטה מקובצת דקפ"א ע"ג שכתב בשם הרמ"ה וז"ל זיל שלים עבוטך כלומר לך אצל הלוקח ותן לו מה שהוציא והתר המשכון שבידו ושמעינן מינה דלא מפקי' מיד הלוקח עד דיהיב ליה בה"ב דמיו עכ"ל :
ואפשר ליישב דברי רש"י דע"כ לא כתב הוא דאפי' למ"ד עשו תקנת השוק דמחזיר הגניבה ואח"כ תובע מעותיו אלא דוקא בשהוכר הגנב ואיכא לאשתלומי מיניה דכשיחזיר הגניבה לבעלים מיד חינם ליכא למיחש שלא ישלם לו אח"כ בה"ב כיון דהא איכא גנב נמי דמצי בה"ב לאשתלומי מיניה הלכך תקנו חכמים שיחזיר הלוקח הגניבה מיד כדין תורה ואח"כ יתבע מעותיו מתקנת חכמים אבל כשלא הוכר הגנב או דליכא לאשתלומי מיניה אז יכול לעכב הגניבה הלוקח בשביל מעותיו כיון דלית ליה מקום אחר לאשתלומי מיניה בה"ב או הלוקח ובכן בחנן בישא דקאמר הש"ס שאני חנן בישא דכיון דליכא לאשתלומי מיניה כלא הוכר הגנב דמי להכי קאמר ליה ר"ה ללוקח זיל שרי עבוטך דכל כה"ג הדין עם הלוקח שלא להחזיר הגניבה עד שתתן לו מעותיו כנ"ל לע"ד ליישב לדעת רש"י ז"ל אך אכתי ק' מעובדא אחריתי דמייתי הש"ס דנרשאה גנב ספרא וזבן לפפונאה בתמנן זוזי ופפונאה זביני לבר מחוזא במאה ועשרים ואמר רבא ליזיל מריה דספרא ויהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרים ולשקול ספרא וליזיל מריה דספרא ולשקול מ' מפפונאה ותמנן מנרשאה הרי דאע"פ דהוכר הגנב קאמר רבא דמריה דספרא יהיב זוזי תחילה והדר שקיל ספריה ולא אמר שקיל ספריה ויהיב ק"ך זוזי ויש ליישב דאורחא דמילתא נקט ואיך שיהיה הנה דברי הטור שכתב דחכמים תקנו דאינו צריך להחזיר הגניבה אלא עד שיתן לו הדמים הם שלא כדברי רש"י אלא כדברי הרמ"ה ז"ל שכתבנו והוא מן התימא איך לא זכר ש"ר סברת רש"י ז"ל והיותר תימא על מרן ב"י ז"ל שהוא הביא לשון רש"י בד"ה בגלימא כ"ע ל"פ דהדרא למריה מיד בחינם ואין הלוקח יכול לעכבו על מעותיו ולא כת' שדברי רש"י הללו הם הפך מ"ש הטור דאין צריך להחזיר עד שיתן לו מעותיו ולא עוד אלא דעל דברי הטור הללו שכתב דאפי"ה תקנו חכמים שאינו צריך להחזיר לבעליו עד שיתן לו בה"ב מעותיו כתב זה מבואר במ"ש בסמוך כו' דזה הפך מ"ש בסמוך בשם רש"י והי"ל לומר דהטור פליג עמ"ש בסמוך בשם רש"י לא שזה מבואר במ"ש בסמוך ואדרבא איפכא מבואר:
וראיתי למרן החבי"ב בהגב"י אות ג' כתב עמ"ש מרן בשם רש"י ואין הלוקח יכול לעכבו וז"ל נ"ב פי' אם לא היו עושים תקנת השוק הדרא למריה בחינם ואין הלוקח יכול לעכבו מעותיו עד שישלם הגנב אבל השתא דעשו תקנת השוק יכול לעכבו עד שיתן לו בה"ב את מעותיו כדכתב הטור עכ"ל : ותמהני טובא דנראה דאשתמיט מיניה סוף לשונו של רש"י שסיים עוד וכתב ור"י סבר עשו תקנת השוק ונהי דאית לן דרב חסדא דלא מצי לוקח למימר לאו בעל דברים דידי את מיהו לאחר שיחזיר הגניבה יתבע מעותיו מב"הב עכ"ל הרי שכתב דאפ' לר"י דס"ל דעשו תקנת השוק מחזיר תחילה הגניבה לב"הב ואח"ך דן עמו על המעות שנתן לגנב ואיך כתב הוא ז"ל דמ"ש רש"י בתחי' דבריו דהדרא למריה מיד בחינם ואין הלוקח יכול לעכבו על מעותיו היינו אם לא היו עושים תקנת השוק דלמ"ד עשו תקנת השוק יכול לעכבו עד שיתן לו בה"ב מעותיו והם דברים תמוהי' איך לא השגיח בסוף דברי רש"י וכעת צ"ע:
והנה מבואר יוצא מתוך פירש"י בסוגייא זו דלפום אוקמתיה דר"פ דמוקי פלוגתא דרב ור"י בעשו תקנת השוק היכא דהוכר הגנב או לא עשו תקנת השוק אלא דוקא היכא דלא הוכר הגנב או דליכא לאשתלומי מיניה הדין עם הראשון דקאמר רב והדין עם השני דקאמר ר"י אין הכונה כמו שפירשו אותו רב יוסף ואביי ורב זביד דהיינו דינו של בה"ב ותביעתו דגניבה שלו למר יתבע אותה מהגנב דוקא ולמר מצי תבע אותה אף מן הלוקח למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לפום אוקמתיה כמדובר אמנם לפום אוקמתיה דר"פ דלכ"ע בין לרב בין לר"י גלימא הדרא לבעל הגנבה מיד הלוקח דדינו של בעל הגניבה לכ"ע אף מן הלוקח כדרב חסדא דאמר רצה מזה גובה רצה מזה גובה ופלוגתייהו דרב ור"י בעשו תקנת השוק א"כ דינו של ראשון דקאמר רב היינו דינו של לוקח ותביעת מעותיו עם הגנב דוקא שהוא ראשון שהכיר הלוקח ולא עם הב' שהכיר בה"ב שהוא השני שהכיר עכשיו הלוקח משום דס"ל לרב דלא עשו תקנת השוק לשלם לבעה"ב היכא דהוכר הגנב ולר"י דאמר הדין עם השני היינו דינו של הלוקח ותביעת מעותיו שנתן לגנב אף עם השני שהוא בעה"ב שהוא שני ללוקח משום דס"ל דעשו תקנת השוק לתבוע אף מבעל הגניבה ובכן יש לתמוה על מרן ב"י דאחר שהביא לישנא דר"פ דאמר בגלימא כ"ע ל"פ דהדרא כתב וז"ל ופירש"י הדין עם הראשון דינו של בע"הב ותביעתו הוא על הגנב ואין הלוקח בעל דינו ואם בא לגבותו ממנו יתן דמים אע"פ שהוכר הגנב לא אמרינן יחזו' הכלים בחינם ויפרע מן הגנב ור"י אמר דינו עם הב' דינו של בע"הב עם הלוקח הוא ויוציא הימנו כליו בחינם עכ"ל :
הנה העתיק הרב מ"ש רש"י בתחילת הסוגייא בעיקר המימרא דרב ור"י דפי' זה אזיל לפום אוקמתיה דרב יוסף ואביי ורב זביד דפליגי רב ור"י בדינו של בע"הב ותביעתו של הגניבה אם הוא על הלוקח או על הגנב דוקא אמנם לר"פ דקאמר בגלימא כ"ע ל"פ דהדר למרא אי אפשר לפרש דפליגי בדינו של בע"הב ותביעתו אם הוא על הגנב דוקא או גם על הלוקח דבזה הא כ"ע מודו שדינו של בע"הב גם על הלוקח ולא פליגי אלא בתקנת השוק ובדין הלוקח אם חוזר על הגנב שהוא הראשון אצל הלוקח או עם הב' שהוא הבע"הב וצריך לי עיון כעת: ולענין הלכה מבואר יוצא מתוך סוגייא זו דמדינא דאורייתא בין לרב בין לר"י בין הוכר הגנב בין לא הוכר הגנב או שאין לו לשלם חייב הלוקח מן הגנב להחזיר הגניבה לבעל הגניבה חינם ואינו יכול לעכב הגניבה בידו עד שיתן לו מעותיו אמנם חכמים תקנו משום תקנת השוק לרב כי לא הוכר הגנב ולר"י אפי' הוכר הגנב לעכב הגניבה בידו עד שיתן לו בעל הגניבה מעותיו שנתן לגנב לדעת הטור והרמ"ה ז"ל ולדעת רש"י ז"ל אע"פ שאינו יכול לעכב הגניבה בידו עד שיתן לו מעותיו אלא מחזירה מיד חינם מ"מ אח"כ תובע אף מבעל הגניבה כשלא הוכר הגנב או שאין לו לשלם :

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.