אור שמח/גניבה/ה

אור שמח ‏ גניבה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

נתייאשו הבעלים מן הגניבה כו' קנה הלוקח ביאוש ושינוי רשות כו':

הנה אם טוען הלוקח אל הגנב לא ניחא לי למיקני איסורא ואילו הוי ידענא דגזולה היא לא קנינא כלל, מי הוה מקח טעות או לא. לכאורה נראה לפשוט דא מסוגיא דקדושין דהמקדש בהקדש בשוגג דר"מ סבר בשוגג לא קידש, ומפרש הגמרא טעמא דאיהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה ובעי במכר מאי א"ל אף במכר לא קנה, וה"נ לא ניחא ליה דליפוק החפץ מרשות בעלים אגב קנייתו. ומצאתי להבית שמואל סימן כ"ח שעמד בחקירה זו דרך אגב, דהמקדש אשה בגניבה שלא ידעה שגנוב הוא יכולה לומר אין רצוני להתקדש בגניבה עכ"ד, וכייל לנו בכיילא רבא הרב ז"ל דלכאורה ר' יהודה פליג עליה וסבר דבשוגג קידש ולא סבר טעמא דלא ניחא לה דתתחלל הקדש על ידה והלכה כוותיה, ועדיפא אפשר לומר, דאף לר' מאיר דוקא תמן דהמוכר גם המקדש גם המה שוגגים ולכן לא ניחא להו דלתחל הקדש על ידייהו, לא כן כאן בגזול, הלא המוכר איהו הגזלן ואם לא ימכור לו יהיה ברשות הגזלן כמו שהיה. ואולי ימצא למכור אותו לעו"ג וכיו"ב, בזה לא אמרו לא ניחא ליה דליקני גזלה על ידו וז"ב:

אולם אם נאמר כהב"ש דלא מפליג א"ש קושיא שעמדו רבנן בתוס' פרק מרובה (דף עט) ד"ה נתנו לבכורות כו' שהקשו לשיטת הסוברים דיש שליח לד"ע בשוגג היכי יליף דבטביחה ע"י אחר חייב מהיקשא דוטבחו ומכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר, דילמא מיירי מכירה בסבור שהוא של הגנב, ובכה"ג גם טביחה ישנו ע"י אחר דבשוגג בכל התורה יש שליח לד"ע, ולפ"ז הוי א"ש, דמכירה ע"י אחר היינו בלא ידע שגנובה לא אהני מעשיו דלא קני ביאוש ושנוי רשות דהוי מקח טעות וכמ"ד דהמוכר לפני יאוש פטור דלא אהני מעשיו, ובפרט דתמן לר"מ משני דבטביחה ע"י אחר. ולדידיה א"ש, דסבר דבשוגג הוי מקח טעות ודוק. אך אין לבנות יסוד ע"ז דמאן משני בטובח ע"י אחר ר' יוחנן ואיהו סבר דמוכר לפני יאוש חייב (בדף סח). ועוד כמה טעמים פשוטים. ועיין בפרק הדר (דף סח) דמייתי הך דתנן מי שנתן רשותו והוציא בשוגג דפליגי ר"מ ור"י אם אוסר ולא מפרש טעמא דר' יהודה דבשוגג אינו אוסר משום דלא ניחא לאינש למיקני רשות באיסור לכן לא הדר וזכה במה שנתן ואינו אוסר, משום דיהיה היפך שיטת ר' מאיר דסבר דבשוגג אוסר ממה שסובר גבי קידש בהקדש, וע"כ דענין אחר הוא, ולא דמי דשם בהוציא כבר איתעביד איסורא של הוצאה אף אם נאמר דלא חזר וקנה במה שנתן, משא"כ כאן אם יתבטל הענין תו לא איתעביד איסורא כלל דלא איתחלל הקדש ולא נפיק הגניבה מרשות בעלים ודוק: שוב הראוני מש"כ הנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סימן ע"ז על דברי הב"ש עיי"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.