שער המלך/שבת/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
חידושי רבנו חיים הלוי
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


כד[עריכה]

הצד חיה ועוף שברשותו כו'. הנה התו' ז"ל בפרק אין צדין דכ"ד ע"א דבור המתחיל ותני' הצד אווזין הקשו וז"ל ואם תאמר הא קי"ל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור כו' ומדברי התוס' הללו משמע דאווזין ותרנגולין אסור לצודן מדרבנן וכ"כ הרא"ש אחר שהביא תירוץ התוס' וז"ל ולפי זה אסור לצוד בי"ט אווזין ותרנגולין ההולכין בחצר כו' יע"ש. וראיתי להר"ב פ"ח סי' תפ"ז סק"ו שהקשה דאיך אפשר לומר דברייתא דקתני הצד אווזין כו' פטור דר"ל פטור אבל אסור והא בברייתא קתני לקמן בהדיא אבל אווזין ותרנגולים ויוני הרדיסיאו' מותרים ולע"ד נראה דלא קשה דמ"ש התוס' דאסור לצוד אווזין ותרנגולין היינו דוקא כשהן בחצר חוץ לכלוב' דבהכי מיירי בברייתא כדקאמר בגמ' הללו באין לכלובן לערב ועיין ברש"י ז"ל וכמדוקדק מדברי הרא"ש ז"ל שכתב ולפי זה אסור לצוד אווזין ותרנגולים ההולכין בחצר משמע דוקא כשהן בחצר וברייתא דלקמן דקתני אבל אווזין כו' מותרין היינו דוקא כדיניה וכשבאין בכלובן דאז לא מחסרי צידה כלל ובהכי ניחא לי מה שהקשה עוד הרב הנזכר שם בסק"ט על מה שכתב ה"ה בפ"ב מה' י"ט דין ה' וז"ל ודע שדעת קצת מהמפרשים שמשנתינו וכל הדינין שיתבארו לקמן בדין הזימון הם ביוני שובך שאינן יכולין לפרוח אלא שהן מדדין ואינם מחוסרים צידה ומותר ללוקחן כו' ונתלו בזה בסוגייא דאין צדין ויש מתירין בכל גוונא לפי שאין צריכין צידה מעליא וכן דעת העיטור כו' ומדברי רבינו יראה כדעת העיטור עכ"ל והקשה הרב ז"ל שהרי בברייתא קתני בשמעתין בהדיא הצד יוני שובך ויוני עליה חייב ורש"י ז"ל נר' שנרגש מזה וכתב שיוני הבר הן ושאטין ואוכלין בחוץ ולפי זה תרי מיני יוני שובך הן ואין זה מחוור ותו שהרב המגיד נר' שסותר את עצמו שבפ"ה מהלכות שבת דין כ"ד כתב הרמב"ם הצד חיה ועוף שברשותו כגון אווזין ותרנגולים ויוני עליה פטור וכתב ה"ה על זה שט"ס הוא דיוני עליה אינן ברשותו כדאי' בהדיא בפ' אין צדין הצד יוני שובך ויוני עליה חייב וכן מבואר ספכ"א דיוני הרדיסיאות הוא שהן ברשותו והן הגדלין בבית כאווזין ותרנגולין כו' הרי מוכח בהדיא מדברי ה"ה שיוני שובך ויוני עליה אית בהו חיוב צידה בשבת ואם כן הדבר ברור לפי זה שאסור לצודן בי"ט אלו דבריו יע"ש:
ולע"ד יש לישב שדעת היש מתירין הוא דס"ל דברייתא דקתני הצד יוני שובך ויוני עליה חייב היינו דוקא כשהן חוץ לכלובן ומשום דכיון דכשהן בכלובן נמי עבידי לרבויי ולפרוח מפני בני אדם לא חשיבי מה"ט כנצודין ועומדין כדי שיהא מותר לצודן חוץ לכלובן כאווזין ותרנגולין אמנם כשהן בכלובן אע"ג דעבידי לרבויי מ"מ אין צריכין צידה מעליא ונוח לתופסן על נקלה ואין איסורו אלא מדרבנן והילכך משום שמחת יום טוב התירו ואם כן הנהו מתני' דפ"ק בדין הזימון בכל גונא מיירי ואפילו ביוני שובך ויוני עליה שיכולין לפרוח וכדינייהו כשהן בכלובן ומה שכתב הרב המגיד בפ' י' מהלכ' שבת דט"ס הוא דיוני עליה אינן ברשותו כו' היינו משום דמשמע ליה שדברי הרמב"ם ז"ל הן אפילו כשהן חוץ לכלובן שהרי כייל ותני יוני עליה בהדי אווזין ותרנגולין ואווזין ותרנגולין ע"כ היינו כשהן חוץ לכלובן דאי בכלובן לא מחסרי צידה כלל ואין בהן איסורא כלל והיכי קאמר פטור דמשמע אבל אסור והילכך הוצרך לומר דט"ס הוא כנ"ל שוב מצאתי כן בחדושי מוהר"ר דוד ערמה ז"ל שכתב וז"ל דע שדברי הרב המגיד הן כשהן במקום הניצוד כגון בשובך אבל לצודן פשיטא דחייב כמ"ש פי' י' מהלכות שבת עכ"ד ובפשטא דשמעתתא דפרק אין צדין איכא למידק דאדפריך מברייתא דהצד אווזין ותרנגולין אמאי לא פריך ממתני' דפרק ח' שרצים דקתני חיה ועוף שברשותו דצדן פטור ומשמע דהיינו אווזין ותרנגולין וכ"כ התוס' בפ' האורג ד"ה הנז' וז"ל דאווזין ותרנגולין אע"ג דאסור לצודן מדרבנן כדתנן הצד חיה ועוף שברשותו הצדן פטור ומשמע אבל אסור כו' וליכא למימר דהו"א דמתני' מיירי בשאין מחוסרין צידה כלל דאצ"ל הבא מצודה כו' דאם כן מאי אירייא דקתני פטור הא מותר לכתחילה כדקתני במתני' כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר וי"ל דהו"א דמתני' דפר' ח' שרצים מיירי כשאין מחוסר צידה כלל ואע"ג דקתני מתני' דשאינו מחוסר צידה מותר היינו דוקא בי"ט אבל בשבת דחמיר אסור מדר' ואי קשיא לך אם כן מאי ק"ל להתו' והא קי"ל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור אימא דתלמודא הכי פריך דכיון דבשבת פטור אבל אסור בי"ט הו"ל להתיר דמה"נ לא מקשי ממתני' כדכתיבנא הא לק"מ דודאי למאי דלא מקשה ממתני' אית לן למימר שפיר משום דאיכא לדחויי דמיירי בשאין מחוסר צידה כלל ואע"ג דבי"ט מותר בשבת אסור אמנם התו' ק"ל שפיר דמאיזה כח מקשה מברייתא אימא דבמחוסרין צידה קושטא דמילתא הוא דאף בי"ט אסור ומנ"ל לחלק כדי להקשות וא"נ דהוה מצי לדחויי דאיירי בשאינן מחוסרין צידה כלל ומותר לכתחילה ואיידי דקתני החובל בהן חייב תני נמי הצדן פטור וכמ"ש בהגהות מיימ' פ"י מה' שבת ז"ל בפרק ח' שרצים חיה ועוף שברשותו הצדן פטור וכל פטורי דשבת פטור אבל אסור והא דתנן אבל צדין חיה ועוף כו' היינו בי"ט כו' אעפ"י שיש לדחות ולומר דפטור ומותר ואיידי דבעי למתני החובל בהן חייב תני הצדן פטור כו' ע"ש ואין להק' בדברי הגהות מיימ' דהיאך אפשר לומר דפטור ומותר קאמר ואיידי דבעי למתני כו' הא ברייתא קתני בהדיא הצד אווזין ותרנגולין פטור והכא ליכא לשנויי דמשום איידי קתני די"ל דס"ל כמ"ש התוס' בפ"ק דשבת דף ג' ד"ה דהך כללא לא נאמר אלא דוקא במשנה לא בברייתא ודוק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.