קובץ על יד החזקה/שבת/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קובץ על יד החזקהTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
חידושי רבנו חיים הלוי
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הקושר וכו'. עי' ירושלמי פ' כ"ג דף כ"ט מה קשירה היתה במשכן ועמ"ש שם בש"י בפי' הירושלמי:

ג[עריכה]

ואם היה חבל גרדי וכו'. עי' שבת בתוס' דף קי"ג ובגמ' בפי' המתני' א"ר או"ח סי' שי"ז אות ט"ו:

ד[עריכה]

או שנשמט רוב הרגל וכו'. כתב הה"מ תוספתא וז"ל נשמטה לו רצועת מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל ה"ז יחזיר ובלבד שלא יקשור נשמט חוטמו ה"ז יחזיר ובלבד שלא יקשור פי' חוטמו היינו רוב רגלו של צד חוץ. ודין נשמט חוטמו לא מבואר ברבינו וגם בש"ע השמיטו, ועי' או"ח סימן שי"ז בט"ז מה שהקשה מהירושלמי ועי' א"ר שם:

ט[עריכה]

התופר וכו' והוא שקשר. הך קשירה לא בעי מעשה אומן רק שקושר כדי לקיים התפירה והא דאמר בירושלמי שבת דף ל' הממתח צדדין בשבת חייב משום תופר וקאמר שם נאמר משום קושר ומשום תופר. ופי' הק"ע שם כלומר ואס"ד דלא הוי תפירה עד שיקשור א"כ ליחייב נמי משום קושר א"ו דל"ב קשירה רק כשמהדק התפירות ע"ש. ורבינו פי' דברי הירושלמי דקשירה עכ"פ בעי דבלא"ה לא מתקיימין התפירות אבל לא בעי קשר אומן ואינו חייב אלא משום תפירה לבד ולא משום קשירה ובזה סרה קושית הרמ"ך על רבינו שהביא הכ"מ ועי' בתוס' יו"ט במתני' דארבעים מלאכות חסר אחת ודו"ק שם:

יב[עריכה]

אחד נתן את האבן וכו'. כ"ה בתוספתא פי"ב ר"י אומר אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן הטיט ה"ז חייב הנוטל את האבן ונתנו ע"ג דימוס והתקינו לבנין אע"פ שלא נתן את הטיט ה"ז חייב ע"כ. ועי' בק"ע שבת דף ל' ע"ב ד"ה ר"י אומר:

יג[עריכה]

וכן המגבן ה"ז תולדת בונה. בירושלמי פ' כ"ג דף ל' אמרי' המגבן והמחבץ חייב משום לש. ועי' בחידושי רשב"א ר"פ הבונה ולשיטת הסוברים שאין בנין בכלים כלל עי' הה"מ איך שייך באוכלין בונה ע"ש:

יד[עריכה]

העושה נקב כ"ש. עי' כ"מ ועי' בס' יד דוד שבת דף ל"ז ע"ד ד"ה בלול שהביא בשם הפ"ח בס' מ"ח שיש חילוק אם הנקב גדול שעשוי ג"כ להוציא הבל גם שמואל מודה דחייב משום בונה משא"כ בנקב קטן שאין עשוי רק להכניס אויר אבל אינו גדול כ"כ שיכול להוציא הבל ומש"ה סבר שמואל שאינו חייב משום בונה ובזה אין סתירה בדברי רבינו:

טז[עריכה]

המנפח. רבינו כתב משום מכה בפטיש דהכי אמרי' בגמ' פ' כ"ג ובירושלמי שבת דף ל' ע"ב אמר ר"ל המנפח בכלי זכוכית חייב משום בונה:

יט[עריכה]

ודגים. עי' מ"ש לעיל ריש פ"ז שיטת היש"ש לפי הבנת המג"א. ומדפרט רבינו דוקא אלו דייק בק"ע שבת מ"ב ע"ב ד"ה הצד חגבים דרבינו אינו סובר כפירש"י דף ק"ו דבחגבים כולי עלמא מודים דחייב דמאי שנא חגבים משאר מינים ועי' א"ר סי' שט"ז אות י"א ועי' הל' כ"ד:

כא[עריכה]

הצד וכו' את הישן וכו'. ובירושלמי פ' ש"ש קאמר דוקא צבי חייב בישן די קמץ חדא ופתח חדא ועי' א"ר דרבינו סובר דבבלי חולק עם הירושלמי:

כב[עריכה]

המשלח כלבים. עי' הה"מ שפי' רבינו בהא דמחלק הגמ' בין אובצנא היפך פירש"י ואינו מוכרח עי' מ"א סימן שט"ז מה שלמד בדברי הכלבו דלאיסורא לא בעי' דעבד מעשה והכלבו לא מיירי לענין חיוב ועי' א"ר שם שבדברי הכלבו מבואר כדברי רבינו דז"ל שם דף כ"ח וכן המשלח כלבים לרדוף אחרי הצידה ורדף כדי שיגיע הכלב לתופסה חייב וא"כ הן הן דברי רבינו ועי' בס' ברכי יוסף. ומקור דין רבינו לא העירו בו ראשונים ובס' מרכבת המשנה כתב דרבינו חידש כן מדעתו דלא מצא שום תולדה לצידה בע"א. ולא נהירא כלל, וגם לענ"ד אם נפל תינוק או ד"א במים ופרס מצודה להעלותו דהוא תולדת צידה כדמשמע במנחות דף ס"ד ואפשר דלמד רבינו דין המשלח כלבים וכו' מהא דקיי"ל גבי צידה צבי שנכנס לבית ונעל בפניו דחייב כמ"ש בהלכה שאח"ז והוא ממתני' אע"ג דלא עבד איהו הצידה כלל רק שנעשה ממילא ואפ"ה כיון דהוא נעל הדלת חייב כ"ש כאן דעשה מעשה בתחלה ובסוף ועל ידו נגמרה הצידה דחייב ואף דין זה דנעל נלענ"ד דאינו אלא תולדה ודו"ק וצ"ע:

כג[עריכה]

נעלוהו שנים פטורין. כ"ה במתני' ובתוס' יו"ט כתב הך מתני' יתירתא דכבר תנא לה בפרק י' ע"ש. ובש"י הקשיתי על רבינו דכבר הביא הך מתני' דפרק י' בפ"א וכאן אין מן הצורך להזכיר וכתבתי שם דיש לומר דרצה התנא להשמיענו דבזה אינו יכול וזה אינו יכול לא בעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה כדס"ל לחד מ"ד דף צ"ג ע"ב לפי גי' ר"ח תוס' ד"ה אמר ולפ"ד צ"ל צבי דתנן ל"ד אלא ב' כמ"ש התוס' קמ"ל דאפי' בצבי א' חייב ואפי' לפי גירסתנו דלכ"ע לא בעי שיעורא לזה ושיעורא לזה מ"מ ה"מ לטעות בהכי קמ"ל. ועוד כתבתי שם דיש מקום לומר דוקא בהוצאה דמלאכה גרועה היא ב' פטורין א"נ בהיפך בהוצאה יותר מסתבר ליחייב שנים משום די"ל דילפינן ממושיט קחנו משם ואין להאריך פה:

לנועל ביתו לשומרו וכו'. עי' הה"מ מ"ש בשם הרשב"א וסיים ואין להקל ובש"ג כ' בנועל ביתו לשומרו גם זולת הצבי לא איכפת לן אם הוי פסיק רישיה ובס' או"ח סי' שט"ז האריך להקשות עליו מהך דסוכה דף ל"ג בלקטן לאכילה ומקשה והא פסיק רישיה הוא וכן מהא דאמרי' ביצה דף ל"ו פורסין מחצלת בפני החמה ואע"פ שאמר שם דפ"ר הוא וע"ש ועי' מ"ש לעיל בפ"א ובש"י דף מ"ב ע"א ד"ה ובעד כתבתי לתלות מחלוקת הש"ג והר"ן בפלוגתא דחכמים ור"א שבת דף צ"ה דר"א לית ליה סברת הש"ג ורבנן אית להו סברתו ומיושב קושית התוס' שם ודו"ק וע"ש:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.