שערי תשובה/אורח חיים/רד

שערי תשובה אורח חיים רד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ועל קורא. עבה"ט שכ' שבפנים מאירות חולק על הט"ז. וע' באה"ע שגם הוא חולק על הט"ז וע' מ"ש ביד אפרים שאף שיש ליישב דברי הט"ז מ"מ עמא דבר כהפמ"א ואה"ע שאין מחלקין בין קטניות לקטניות ובזה שכ' הט"ז דגם על השרבוטין מברך בפה"א חולקים ג"כ בפמ"א ואה"ע וכתבו דלא פרי הוא ונחתינן חד דרגא לברך שהכל ע' ביד אפרים שעיקר היא כהט"ז. ובשרבוטין מאותן שקורין צוקר ארבי"ס שהרבה כוססין השרבוטין עם הקטניות ביחד נראה דכ"ע מודו ע"ש:

(ב) שעורים. עבה"ט ודין זה מתשובת הרא"ש ויש שכתבו שהרמב"ם חולק על דין זה וע' בתשובת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ'. וע' ביד אפרים דירקות שמכשלים לחולה לצורך מימיה' מברך על המים כברכת הירקות ודוקא שעורים שאין דרך לבשל לאכילה כ"א לצורך מימיהם בשביל החולה ע"ש ועיין לקמן סי' ר"ח במג"א ואה"ע שם:

(ג) שמזיקו עבה"ט ועיין באשל אברהם בשם הא"ר ונראה עיקר כהמג"א כיון דבלא"ה דעת רבינו יונה שהביאו ב"י דס"ל לברך בחומץ וגם אין זה בכלל ספק ברכה שמא ירתיח תוך ג' ימים דמ"מ כיון שעתה אינו חזק כ"כ אינו מזיק ושם ביו"ד י"ל ראין דרך ניסוך בכך רק משום דאין בקיאים מחמירין וע"ש וביד אפרים מ"ש בזה: בש"ע סעיף ה'. בהג"ה ובלבד שלא יהא היין אחד מששה במים וע' בדברי אא"ז בבכ"ש בב"ב כ' וז"ל שמעתי מי שמפקפק על שנוהגין ליתן מים הרבה על הצמוקי' עד שהצמוקין הם א' מששה במים וא"כ היין בטל במים כמ"ש בסי' ר"ד אך במנחות דף נ"ה בגרוגרת אמרינן הואיל ויכול לשלקן ולהחזירן כמות שהי' משתערין לכמות שהיו קודם שנתבשלו א"כ ה"ה לצמוקים הרי אנו רואין שאחר שליקה או שנתמדו במים מתגדלים בכפל או יותר א"כ משתערין כך רק צריך ליזהר שלא יהיו כ"כ מים שיהיו הצמוקים אהר שנתגדלו א' מששה במים שאז ודאי הוה ברכ' לבטלה עכ"ל וע' ביד אפרים מ"ש בזה ולפי זה מ"ש שם בבכ"ש שלא יהיה אחד מששה אחר שנתגדלו לאו דוקא דאפי' פחות מזה ג"כ אין לברך כי עיקר הגידול תלוי בלחלוחית שבצמוקים ע"ש ועיין בשו"ת ח"צ סי' ק"מ לענין לישה ביין צמוקים אם חשוב מי פירות שכ' דבצמוקי' שהוא ע"י מעשה ב"א אין בו כח לשנות עצם המים כו' ע"ש:

(ד) בנ"ר עבה"ט וע' בר"י שכ' שהגאון מופת הדור בעל בתי כהונה כ' בגליון היד אהרן שכ' שראה שמניחין עד שתצטנן כו' וז"ל אין דרך שתייתו בכך ולא עבדי ליה כה"ג ואין זה דרך הנאתו ותיקונו ואנשים הללו בטלו דעתם אצל כל אדם וכההיא דכותח דאמרי' אי שרף כו' וע' במנחות דף ע' ובתוס' בבכורות דף כ"ג וברמב"ם פרק י"ד ממ"א ופ' ח' הל' ט"ז ברברי ה"ה דבעינן דרך אכילה כתקונו וע' מ"ש מורי הפר"ח ביו"ד סי' ק"ג ואותם שכ' הרא"ש פרק כל שעה אינו אלא איסור' דרבנן לחומרא ועיין מ"ש במ"ל בפ"ח מהל' מ"א ומורי פר"ח בתשובה סי' יו"ד ומכל הנ"ל עיניך תחזינה משרים דאנשי מעשה הללו לא עשו כלום דעכ"פ לענין ברכה כה"ג בטלה דעתם וזה ברור עכ"ל ולפענ"ד צ"ע דמה בטלה דעתם שייך לענין ברכה אחרונה דבנ"ר אפי' שותה מים לצמאו מברך לאחריו בנ"ר ואם לו' כיון שאין דרך הנאתו בטלה דעתו ולא יברך לפניו שהכל פשיטא דגם הא ליתא דודאי צריך לברך על הנאה כל שהוא אם לא דאוזיקו מזיק ליה הא לא"ה צריך לברך ובמדינתינו אין מקפידין כ"כ לשתות בחמימות ביותר ולא שייך בטלה דעתו ולכן בסוף השתי' שהוא קצת מצונן יכול לשתות רביעית בלא הפסק בכדי שתיית רביעית ושפיר מברך ברכה אחרונה ומכ"ש דדעת הרבה פוסקים דגם בשתיה בעינן הפסק בכדי א"פ וגם די"ל כיון דדרך שתייתה בכך לא חשיב הפסק ועיין לקמן סי' ר"י בט"ז לענין יין שרף וכבר האריכו בזה בספרים שהביאו בבה"ט ושאר ספרים ונראה דאם נסתפק אם הפסיק כדי שיעור רביעית אם לא אף שספק ברכות להקל מ"מ כיון דאפשר לתיקוני ע"י שישתה רביעית או שיאכל דבר שברכה אחרונה שלו בנ"ר ויצא גם בשתיית הקאו"י מידי ברכה אחרונה ועיין בשו"ת שמש צדקה. סימן ב' תשובות בדבר מבעהמ"ח ובנו ובדעתם מסכמת לברך ע"ש באורך:

(ה) וורדים. עבה"ט וע' בסוף ספר דת ודין בתשובה סי' ב' דכמה גדולים מברכין על צוקר רוזדאי שהכל וכ"כ בבר"י בשם מהר"י מולכו דבמרקחת וורדים שהכל:

(ו) לרפואה. עבה"ט וע' מח"ב האוכל חלמון ביצה כמות שהיא חי לצחצח הקול שאף שאינה נהנה בטעם אכילתו הוא נהנה במזונו ע"ש בשם קונטרס ישן כת"י ובשיורי ברכה כ' השותה מרק עם מי לימונ"ס לרפואה מברך שהכל ואם עירב במרק דבר שאוכלו דרך הנאתו לרפואה אף שהוא מועט והרוב הוא המרק הדבר המעורב עיקר והמרק טפל ומברך ברכה הראויה לאותה דבר ופוטר את הטפלה כ"כ מהר"י ואלי בתשו' כת"י:

(ז) שהכל. עבה"ט והמג"א בס"ק י"ד הביא דברי חכמת מנוח והראה מקום לסי' קס"ז ששם חולק עליו וע' ביד אפרים שם וע' במעיל צדקה סי' מ"ב האריך בזה ומסיק דלשון בינוני עדיף לברך בו אבל שמעתי כי גם נהיה בקמץ פירושו בינוני ואדרבה בסגול הוא מלשון בקשה כמו ונהיה אנחנו וצאצאינו כו' ויש לחלק עכ"ל. ועיין בבר"י שכ' יש מ"ש נהיה בסגול וכמ"ש המג"א סי' קס"ז (ז"א שהמג"א חולק רק בשם חכמת מנוח כ"כ) ואינו מחוור אלא העיקר כמנהג העולם וכ"ב שאילת יעבץ סי' ק"ד וסי' ק"ה עכ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף