ביאור הגר"א/אורח חיים/תלג

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תלג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א ואם עבר כו'. ירושלמי וכי יש חמה בלילה תיפתר כו' הד"א אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר:

אם בדקה. לשון הרמב"ם וכ"כ הרא"ש אע"ג דבגמ' אמרו לאורה נבדקת קאי על מ"ש ולא לאור החמה שאם לא בדק בלילה כנ"ל דלא כפי' רש"י וש"פ שכתבו לכתחילה לבדוק דהא אכתי איכא טעמא אחרינא בשעה שבני אדם מצויים כו' וע' מ"א.

ב

ס"ב ולא. כמש"ש האי בעית כו' וע' רא"ש וטור:

אבל. כמ"ש פ"ב דשבת עשאן כמדורה כו':

אפילו קלועים. עמ"א.

ג

ס"ג בודק. מתני' וגמרא שם ח' א' בי מילחי כו' והשמיט דין המטה החולקת משום דאין הלכה כרשב"ג אף להפוסקים כרשב"ג אלא במתני' דוקא ולפ"ז בכ"ע א"צ לבדוק רק צד החיצון טור. אבל להיפך משמע מדהשמיטו הרי"ף ורא"ש וש"ע משמע דלרבנן לעולם צריך לבדוק. אבל הטור פסק כרשב"ג וכפי' תוס' דלענין צד הפנימי וכפי' הראשון דמידליא צריך בדיקה: וכפי' ר"ח וגי' ולפי' ע"כ צ"ל כפי' הראשון הנ"ל דמידליא כו': ולכן. סה"פ להרא"ש וטור וירושלמי שם הדות והעלייה כו' ובאותן שלא נשתמש בהן חמץ אבל באותן שנשתמש בהן חמץ אפי' גבוה כמה צריך בדיקה כו':

וזיזין. שם ושם וכנ"ל:

שאין יד. כמש"ש בגמ' חור שבין אדם כו' שידו מגעת וכן בין יהודי לארמאי לת"ק ודלא כירושלמי שכ' למעלה מי"ט. שם ושם:

והנמוכין. למד מירושל' שם וגג הבד וגג המגדל הדא דתימא בגבוהין ג"ט אבל אם אינן גבוהין ג"ט כארץ הם ועמ"א ס"ק ט' לול וה"ה כו' שם ושם ועפר"ח:

ה

ס"ה שגגיהם כו'. רש"י:

אפילו. טור:

ו

ס"ו וכן אמצעה. רמב"ם ור"ן לאפוקי חורין. ובזה א"צ למ"ש רש"י ט' א' ד"ה שא"כ. ולאו כו' ונראה שהרמב"ם לא היה גורס ל"צ לארובה עד היינו אכסדרה ומפרש אלא לצדדין אחצר שלא הביא כלל דין הארובה וכן הרי"ף:

וה"מ מספק. מדקאמר א"צ בדיקה מ' מספק ועתוס' שם ד"ה הכא כו'. ושם ט' טעמא דלא חזינא כו' האי מאי כו' וכ"מ בירוש' שאכתוב למטה:

אבל לקמן כו'. אע"פ שהאחרונים יישבו מ"מ נראה שהם דעות מחולקי' וכמ"ש רמ"א וז"ל הג"מ פ"ג ס"כ וע' הג"א פ"ב ס"ג ד"ה ריב"ק היה אוסר להשליך חמץ במקום הפקר דחזינן בתמורה כל אסורי הנאה מצריך להן קבורה ר"ל אפילו להפוסקים כרבנן מ"מ קבורה בעי או כל דבר שמאבדו מן העולם ומביא ראיה מירושלמי לא יאכיל חמץ אפי' לכלבים במה אנן קיימין אם לכלבו היינו הנאה אלא אפי' לכלבים אחרים והא דתנן מפרר היינו משום דממחו ליה מיא קודם שיבא לידי איסור אכילה. מיהו קודם זמן איסור יכול להשליכו בכל מקום שהעורבים מצויין שם הואיל ולא נאסר בהנאה ר"ל דבין רבנן ובין ר"י הכל לאחר שנאסר בהנאה ובהא מיירי דחצר אינו צריך בדיקה ואם ימצא חמץ בחצר אחר זמן איסורו אסור להניחו שם כדי שיקחוהו עורבים דעיקר ביעור חמץ שריפה. ר"ל לר"י ולרבנן מ"מ קבורה בעי וכנ"ל ולכן כת' בש"ע סי' תמ"ה אע"ג דס"ל כרבנן הרי שמתיר אף בחצר מדקאמר ובהא מיירו דחצר כו' ולמד מספק חמץ לודאי וכ"כ ואם ימצא חמץ בחצר כו' ודלא כמ"ש בט"ז שם וא"א לומר דסמ"ק וש"ע כאן לאחר זמן איסור הא כאן בליל י"ד מיירי אבל דברי הסמ"ק וש"ע שבכאן עיקר כנ"ל ודברי הג"מ דוקא במקום הפקר לגמרי בר"ה שם נכונים דבריו מ"מ אם ימצא אחר זמן איסור א"צ לבער וכ"ה בירושלמי פ"ב הלכה ב' אית תני לך אין אתה רואה רואה אתה בפלטיא אית תני אפי' בפלטיא מ"ד לך אין אתה רואה רואה אתה בפלטיא בשהפקירו קודם לביעורו מ"ד אפי' בפלטיא בשהפקירו לאחר ביעורו מ' אפי' בפסח א"צ לבער כשהפקיר קודם זמן איסורו ואף באכילה מותר לאחר הפסח דלא אסרו בירו' אלא במפקיר בתוך ביתו משום הערמה וז"ש בש"ע סי' תמ"א ס"ה בבית ישראל והרא"ש למד מהפקר ע"ש. וכ"ז בר"ה אבל בחצר אפי' קודם איסורו אסור:

ז

ס"ז ושבין יהודי. דבמקום סכנה הולכין אחר המיקל. רא"ש:

ס"ה אבל בידוע. שם ל"א ב' וכפי' תוס' ח' א' ד"ה הכא:

ט

ס"ט מרתף כו'. רמב"ם ורא"ש אבל רי"ף וראבי"ה ושארי גאונים פ' כשמואל דכולהו תנאי ס"ל כוותיה וע' תוס' שם ד"ה רב כו'. ונ"ל דודאי ל"פ בסברא זו אלא דודאי הדיוק מסיפא טוב יותר כמו שמסיים תו' אלא דרב ס"ל כרב יהודה שם ולא אצטריך למעוטי גווייאתא ושמואל כר"י וקי"ל כר"י:

י

ס"י בתי. ירו' פ"א הלכה א' ר' ירמיה בעי בתי כנסיות ובתי מדרשות מהו שיהו צריכים בדיקה מה צריכה ליה שכן מכניסין לשם חמץ בעיבוריות ובר"ח כן גירסת הר"ן וטור ותהא פשיטא ליה הכין הוא צריכא ליה הואיל ואורן מרובה מהו לבודקן בתחלה ביום לאור הנר כו' ולמד הר"ן והטור ה"ה לשלנו מפני התינוקות יכמ"ש הדות הד"א לא חשו לנפילה מתיירא התינוק לילך לשם:

יא

סי"א המכבד כו' ומכוין. ר"ל לא מיבעי בסתם שאין חזקתו מתכבד כמ"ש בנדה נ"ו איבעיא להו עד כו' ומנ"מ דאמר כו' ת"ש כו' ועתו' בפסחים ז' א' ד"ה עשויין כו' אבל י"ל מפני גומות וכמש"ש בגמ' רפ"א כגון כו':

אעפ"כ. כמ"ש בירושלמי שם ר' יוסא בעי חצירות שבירושלים שאוכלין שם חלות תודה ורקיקי נזיר מהו שיהא צריכין בדיקה בלא כך אינן בדוקות מפני הנותר יבא כהדא נדה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורקת נדה כהנת חופפת וסורקת שלא תחלוק בין נדה לנדה אוף הכי שלא תחלוק בין ביעור לביעור. ראב"ן. אבל הר"ן כ' דלא יבדוק בי"ג ביום לאור הנר כמ"ש בירו' שם מבואות האפלים מהו לבודקן בתחלה לאור הנר מיליהון דרבנן אמרין (לא) לא כמה דאיהו מנהר בלילא מנהר ביממא כו' ע"ש וכן בגמ' אמרו בשעה שאור הנר יפה לבדיקה מ' אבל אם בא לבדוק בליל י"ג ש"ד וכ"ה שם בירושלמי למה בלילה א"ר יוסא שאין בדיקת הנר יפה אלא בלילה ר' מנא לא אמר כן ושמרתם את היום הזה לדוריתיכם עשה שיהו היום והלילה משומרין ויתחיל בי"ג ויהא היום והלילה משומרין אוף אית ליה דאמר ר"י ר"ל שגם הוא אית ליה טעמא דר"י ונ"מ מ"ש שיהא כו' שצריך לבדוק בתחלת הלילה וזה ראיה לדברי הראב"ד וש"ע סי' תל"א ס"א ויתחיל אור לי"ג וזה פריך לד"ה. אין כיני אפי' מר"ח ומה שהביא ראב"ן ראיה מירושלמי הנ"ל שאני התם שלא בדק משום פסח ומ' שם דאפילו אם בדקן ביום י"ג מהני בדיעבד כמ"ש שם אר"י מתניתא אמרה שבדיקת היום בדיקה כו' ע"ש וכן בגמ' ט' ב' ל"ק הא בי"ג כו' ועתוס' ד' ב' ד"ה המשכיר כו':

וכל אדם כמ"ש בנדה שם שחזקת בנות ישראל כו' ומסקנא שם דחזקתו בדוק ואעפ"כ בשעת כיבוד בודקות דוקא:

והכיסים כו' שנותנים כו'. מתני' ובמה כו' וגמרא שם ח' א' כנ"ל ובמהרי"ו כתב כמו שאמר בפרק קמא דשבת הלכתא רבתי כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.