אליה רבה/אורח חיים/תלג

אליה רבה ‏ אורח חיים תלג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אכסדרה וכו'. היינו הבנויה על גבי עמודים ואין לה כותל (מגן אברהם), וחק יעקב פירש דמיירי שיש לה שלושה דפנות רק שדופן רביעי פתוח לגמרי וכן כתב שלטי גיבורים, וכן נראה לי מוכח מפסחים דף ח' דקאמר אלא באכסדרה הא אמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת, ומאי פריך הא יש לומר דרבא מיירי על גבי עמודים, ובתוס' ראש השנה דף כ"ד דכל שפתחו גדולה קרי אכסדרה כמו אולם עיין שם:

ב

[ב] [לבוש] נבדקת לאורה וכו'. היינו בדיעבד כשלא בדק בליל ארבע עשר בודק ביום לאורה ויבדוק מצפרא דזריזין מקדימין ולא יאכל עד שיבדוק, והב"ח פירש דאף ביום יבדוק לכתחילה לאורה של נר האכסדרה ודעת אחרונים אינן כן. עוד החמיר הב"ח בכל הדברים שצריכין בדיקה דצריך לחזור לבדוק ליל ארבע עשר לאור הנר אף שכבר בדקן ליל י"ג (בש"ס ירושלמי) וכן משמע בלבוש סעיף י"א דלא כעולת שבת דמתיר ליבדוק ליל י"ג דאישתמיטתיה דבריהם. והחק יעקב האריך להחזיק מש"ס דילן עיין שם ויש לדחות דמיירי כשהולך לדרך, וראיה שהרי המרדכי לא כתב על הירושלמי רק זה לשונו בש"ס דילן אכסדרה נבדקת לאור הנר, אלמא דליכא קושיא זולת זה מש"ס דילן, וגם בזה יפה הב"ח דלמאי דפרשינן דאם לא בדק ליל י"ד מיירי הש"ס דבודקין ביום לאור הנר אבל לא פליג אירושלמי, ואפשר לכוין כן דעת המרדכי וכן בספר אמרכל פסק לירושלמי בסתם ולא סיים דש"ס דילן חולק:

ג

[ג] [לבוש] כנגד החלון וכו'. ממש, ואם יש שם מחיצה זכוכית אסור אף כנגדו (מגן אברהם):

ד

[ד] לאור האבוקה וכו'. אפילו בדיעבד לא מהני, אבל של חלב ושומן ושמן מהני דיעבד או שעת הדחק ונר של שמן עדיף מחלב ושומן, ודוקא כמו שעושין בקצת מקומות שחוקקים ראש מקל עץ ונותנים שמן לתוכו ומטלטלין אותו בתוך הבית, דאפשר להכניסו לחורין וסדקין. אין נוהגין לבדוק במשח"א שקורין קי"ן:

ה

[ה] ואפילו קלוע וכו'. ומכל מקום שני נרות נפרדות כגון שזה נוטל אחד וזה אחד שרי כנסת הגדולה, ועיין בספרי ליורה דעה סימן י"א במה שתמהתי על רמ"א ומהרי"ו דמצרכי לשחיטה שני נרות והעליתי דמותר לכתחילה אצל נר יחידי:

ו

[ו] כל המקומות וכו'. כתב מהרי"ו במקום שאוכלין שם כל השנה יש לבדוק הספסלים שמא הכניסום החמץ עיין שם, ולא דק דמהרי"ו כתב תחת הספסלים יש לבדוק. ועיין באליהו זוטא ודוקא בדליכא שם תרנגולים:

ז

[ז] והנמוכין וכו'. ואם קטנים בבית אף הנמוכים צריך בדיקה (רמב"ם), וכתב מהרי"ל דאף בנמוכין וגבוהין, היינו כשידוע בודאי שאין שם חמץ אכן פעמים יש מקום לחמץ וידוע שנשתמש שם צריכין בדיקה וכן לדידן כל סתם חדרים. אף חדרי משכנות וחדרי כבושים וגבינות ומרתפות ובית עצים וגחלים צריכין בדיקה:

ח

[ח] אמצעה וכו'. אבל בצדדים כלומר בחורין שבצדדים צריכין בדיקה (ב"ח) ועיין בחק יעקב:

ט

[ט] [לבוש] כשיגיע זמן איסורו וכו'. בזה מיושב קושיית רמ"א מסימן תמ"ה סעיף ג', ולכן השמיטו הלבוש ודו"ק (אליהו זוטא), ובספר חק יעקב העלים עיניו מזה, והיינו דמה שכתב בשולחן ערוך והוא מאגודה אבל ודאי חמץ לא מיירי לאחר זמן איסור אבל קודם זמן איסורו מותר להשליך החמץ מקום שעופות מצויין כמו שכתב הגהות מיימוני. ומכל מקום מה שחשיב בחק יעקב לרמ"א וב"ח זה לשגגה ודייק כן מתשובת מהרי"ו סימן קצ"ג עיין שם, נראה לעניות דעתי דאדרבה משם לקח רמ"א סברתו שכתב זה לשונו אבל ודאי צריך לבערו כדאיתא בהגהות מיימוני ומשום הכי יזהר קודם הפסח שלא ישליך התבואה במקום לח לתרנגולים שמא יחמץ וישאר לשם תוך פסח עד כאן לשונו, ולכאורה תמוה דהא בהגהות מיימוני מתיר להדיא להשליך קודם זמן איסור אלא צריך לומר דחולק בזה על הגהות מיימוני דמתיר קודם זמן איסורו אלא מה שאוסר אחר זמן איסורו ואם כן סבירא ליה דהוא הדין בודאי חמץ צריך לבדוק שלא ישאר אחר זמן איסורו, ונראה שדקדק כן מדברי אגודה שכתב היינו בספק חמץ אבל ודאי חמץ צריך לבער, עד כאן, משמע ודאי צריך אף קודם זמן אף שכתב חק יעקב הא דנקט ברישא ספק הוא הדין ודאי, אלא דלשון בדיקה לא שייך אלא על הספק כמו שכתב בית יוסף סימן תל"ח על כן יש לפקפק בזה, גם לעניות דעתי יש לומר איפכא דלכך נקט בסיפא צריך לבער ולא נקט לשון בדיקה משום דמיירי בודאי ולעולם מיירי קודם זמן איסורו דומיא דרישא, ונקט לשון לבער כיון דאי אפשר למיתני בדיקה לא דקדק לומר בלשון אחר רק לשון לבער וכיון שהוא צורך ביעור ועיין סימן תל"ו ס"ק ב', ובשולחן ערוך דקאמר אבל ודאי לא פשיטא דמשמע הכי. והנה במגן אברהם וחק יעקב הקשו על הב"ח מאי פריך בפסחים דף ח' והאמר רבא אמצעה של חצר אין צריך בדיקה דילמא הכי מיירי בודאי חמץ, נראה לי בהך פריך על מה דתנא אין בודקין לאור החמה וכבר כתב דבודקין הוא דוקא בספק, ומגן אברהם תירץ דמה שכתב הסמ"ק אבל ודאי חמץ לא היינו דלא תלינן שמא אכלוהו ואם העופות מצויין בחצר צריך לבדוק אבל אם העורבין באים ודאי גררוהו למקום אחר, עד כאן, והקשה חק יעקב אכתי מאי פריך הש"ס דילמא מיירי בחמץ ודאי ובמקום שאין עורבין מצוים, עד כאן. נראה לי דמדאמר רבא חצר אין צריך בדיקה מפני שעורבים מצויים שם מבואר דבכל חצר העורבים מצויים, דאם לא כן הוה ליה למימר חצר שעורבים מצויים אין צריך בדיקה. ומה שכתב מגן אברהם ואם העופות מצויים בחצר וכו' היינו ללמוד מינה בלול דצריך בדיקה, שוב מצאתי בספר אמרכל על קלף זה לשונו נראה לי ברור דוקא בספיקא אין צריך לבדוק, אבל אם ידוע בודאי שהחמץ מונח בחצר צריך לבדוק כדתנן חמץ שנפלה עליו מפולת וכו' אף שהכלבים מצויים שם ומה לי כלבים ומה לי עורבים, אלא שאני התם כיון שהחמץ ודאי לשם ועוד אמרינן דלא חיישינן שמא גיררה חולדה משום דודאי חמץ מי יימר דאכלתם עד כאן לשונו, ולפי זה אזלא כל התירוצים לתרץ הש"ס ודו"ק, וצריך לומר דניחא ליה לש"ס לאוקמיה אפילו בספק דומיא דאור אבוקה דנקט, וצריך עיון, גם הפירושים שפירשו באגודה ושולחן ערוך ליתא, אלא ודאי מכוונין לספר אמרכל וכמו שהבין רמ"א, ובסוף סימן תמ"ה צריך לומר דשאני דמיירי במקום הפקר כמפורש בהגהות מיימוני, ומכל מקום אם מצאו שם אחר זמן אין צריך לבערו שלא תאכל ממנו כשראוהו חמצו עדיין מונח שם, ולא דמי כלל לנותן לכותים אחר זמן איסורו שהוא ברשות כותים ולא כט"ז סוף סימן תמ"ה:

י

[י] [לבוש] חורי החצר וכו'. וכל שכן חורי דרפת בקר (ב"ח):

יא

[יא] אין צריך בדיקה וכו'. ומכל מקום ביום ארבע עשר יבדוק לאור יום כל מה שיוכל, וכן הדין כשיש חמץ ודאי שם:

יב

[יב] [לבוש] היכא דשכיח וכו'. והא דלא קאמר טעמא דבסעיף שאחר זה שיחפש אחר מחט, תירץ מגן אברהם דשאני חור שמשתמש בו בכל יום ומהיכי תיתי יחפש עתה:

יג

[יג] סכנת עקרב וכו'. דוקא במקום שמצויים שם עקרבים ואפשר דבמקום שמצויים נחשים צריך לבדוק (מגן אברהם):

יד

[יד] מבטלו וכו'. ויכול לאוכלה אחר פסח כיון דלא עביד שום הערמה (ריא"ז וב"ח) כן משמע בתשובת רשב"א סימן ע' ודו"ק. כתב מגן אברהם אם לא בטלו עד אחר זמן איסורו חייב לפקח הגל ולבערו, אבל אם נפל עליו גל גדול שאין בידו לפקחו והוא אבוד ממנו ומכל אדם מותר, דלא קרינן ביה שלך:

טו

[טו] צריכין בדיקה וכו'. בליל ארבע עשר (מגן אברהם), ואם לא בודק בארבע עשר לאור החמה הואיל דאורן מרובה כמו אכסדרא (חק יעקב):

טז

[טז] צריכין שלפעמים נותנין וכו'. ומי שאין דרכו בכל אין צריך בדיקה (דרכי משה מגן אברהם), ונוהגין לבער הכיסים בשעת הביעור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.