רש"ש/פסחים/לה/ב

רש"ש פסחים לה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מע"ר שנטלה תרומתו פשיטא כו'. ק"ל לדעת הש"א תשו' צ"ו וצ"ז דאיסור לאו גרידא כגון חדש כה"כ נדחין מפני מ"ע של אכילת מצה ואפילו לכתחלה נימא דמתני' ר"מ היא דסבירא ליה (ביבמות פו) דמע"ר אסור לזרים דכן מוקמינן התם סתם מתניתין כוותיה בזה וקמ"ל דאפ"ה יוצאין בו זרים משום דאין בו מיתה כדאיתא התם ולכן מ"ע דמצה דוחהו. וי"ל משום דאם אין לו מצה אחרת של היתר יקשה ג"כ פשיטא דע"כ לא שמעינן דעשה דוחה ל"ת ואי דאית לי' כיון דלכתחלה אסור משום דר"ל כ"מ שאתה כו' אם אתה יכול לקיים א"ש כו' אף בדיעבד ל"י משום מצוה הבאה בעבירה אלא דמשמע שם בתשו' צ"ו בסופה [הוא בק"א שם בשם יד המלך] דאין בזה משום מהב"ע דהואיל אם לא היה לו אחרת היה מותר וצ"ל דא"כ ה"ל לתנא לאשמעינן שאר ח"ל ואליבא דכ"ע:

שם מ"ד כדא"ל ר"פ לאביי קמ"ל כדשני ליה. לכאורה אינו מוכח רק לאפוקי מהא דקא"ל אפי' הקדימו בכרי נמי. אבל קושיית מאי ראית מנ"ל דאתי לאפוקי. ולפמש"כ תר"י בברכות דלהכי בסיפא קורא תרומתו לת"ג כיון שכבר הגיע שעת חיובה בשעה שנטל המעשר ע"ש וגם למה שפירשתי אנכי בס"ד בעירובין דמאי ראית ר"ל דנימא איפכא כפשטיה א"ש. אבל לפי' התוס' שם ובביצה קשיא:

שם מי שאיסורו משום בת"ע חמץ יצא זה כו'. כה"ג דריש ר"י (בזבחים סט ב) קרא דנו"ט ל"י לטמאה בה וממעט מזה נבלת עוף טמא ע"ש. וק"ל לפמש"כ התוס' שם דדוקא טמא ממעט שאין במינו משום נבלה משא"כ עוף קדשים ע"ש. ה"נ לא נמעט אלא אורז ודוחן שאין במינן משום חמץ משא"כ טבל ובלא"ה קושייתם שם דל"ח איסור נבלה אאיסור קדשים תמוה דהא אמרי' בריש מעילה קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ועי' (יבמות לג) רש"י ד"ה אלא מליקה וצע"ג:

שם ואיסורא דחמץ להיכן אזלא כו' ר"ש היא כו'. משמע דלרבנן חל איסור חמץ עה"ט אפי' נתחמץ בתוך הפסח בשעה שהוא יוצא בו יד"ח אע"פ דאותה שעה שנתחמצה שאז ראוי שיחול עליה איסור חמץ אינה גורמת לחול על שאר עיסות החמוצות מ"מ כיון דבאותה שעה מוטל על שאר עיסות איסור חמץ כוללת גם זו עמהן וסייעתא מזה להצ"צ בביצה שנולדה מן הטרפה ביו"ט חל עליה איסור נולד ע"י כולל ודלא כהגרע"א ז"ל בתשוב' ס"ה וכ' שגם בתרומה שנתחמצה בפסח דלא הוי כולל:

תוס' ד"ה מי פירות. וקשה כו'. דאבישונא שרי דמ"פ א"מ כו' כצ"ל ותיבות אבל מ"פ למחוק:

בא"ד דקאמר התם שיאור דר"מ לר"מ דפסול כו'. כן הגיה הנו"ב במ"ת חלק או"ח סימן נ"ז ועי' (מנחות נד) תוד"ה אין:

תוס' ד"ה יוצאין. מסופק ר"י כו'. ולרש"י לקמן בד"ה טבול מדרבנן פסיקא ליה דדוקא דיעבד:

תוס' ד"ה שחילל. ויסף חמישית (כצ"ל) כו' והיה לו חזר וכלל. הנה כאן בגמרא ובכ"ד מביא קרא דוקם לו הכתוב אצל מקדיש שדה ובאמת קרא דוהיה לו מוקדם בפרשה אצל מקדיש בית. וכן רש"י (בב"מ נד) הביא קרא דוהיה לו וצ"ע [וע"ש ברש"א]:

בסה"ד והא עיקר המיעוט בחומש כתיב ויסף כו'. תימה דהא כסף ערכך היינו הקרן ואמר קרא דחמישיתו יוסף עליו ונוכל לפרש דאפי' בקרקע רק שיהא שוה חמישית כסף הקרן [אח"ז מצאתי במורמ"ש שם שקדמני בזה]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף