רש"ש/פסחים/לו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא כדא"ל ר' יהושע בן לוי לבניו כו'. כצ"ל וכ"ה ברי"ף ורא"ש:
שם ומ"ש ממנחת העומר כו'. לכאורה לפי מאי דתרצינן לקמן (מ) אליבא דרבא ל"מ חטין כו' אבל שערי דשיעי וכו' וע"כ גם אליבא דשמואל דאוסר לתיתה בחטין צריך לתרץ כן מאי פריך דילמא שאני מנה"ע דשערי דשיעי נינהו והוא לא אמר אלא חטין של מנחות אין לותתין. ואולי דס"ל להש"ס דכיון דשוו תרווייהון לאיסורא בהדיוט אין לחלק ביניהון גם לגבוה:
רש"י ד"ה אין לשין. ולא בי"ט דהבערה שלל"צ היא. נ"ל כוונתו מפני שיכול לבטלה דעדיין לא נתחמצה אלא שבתוך שתאפה החמץ דאם כבר נתחמצה הא לשיטתו לעיל (דף ו) ד"ה כופה (ועי' בהגר"א תמ"ו סק"ג בסופו) ולקמן בר"פ א"ע דעוברין על חמץ נוקשה בב"י אפי' בי"ט נמי דהא ר"ג אית ליה מתוך כדמוכח מהא דאמר מניחין את המוגמר ביו"ט (ביצה כב ב). אך לפ"ז דעדיין לא חומצה יכול ליהנות בשרפתה והוה הבערה לצורך:
בא"ד ולר' יוחנן כו'. הגרי"פ הגיה ולר"ל ולעיל בתוד"ה מ"פ מבואר דגם לפניהם היה הגירסא רבי יוחנן:
רש"י ד"ה לישה. פותתין אותן עד שמחזירן לסולתן. זהו דעת תנא דבר"י במנחות (עה ב) והוא נגד סתם מתניתין דשם וכולן פותתן כזיתים וע"ש ומי דחקו לפרש אליביה דוקא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |