רש"י/ראש השנה/כו/ב

רש"י ראש השנה כו ב

קבען פלניא. גזלני פלוני:

במה קבענוך. המעשר והתרומה אתם קובעים אותי:

מאי סירוגין. ששנינו במגילה (דף יז.) קראה סירוגין (סירוגין):

פסקי. לפרקים שאינן נכנסין יחד:

מאי חלוגלוגות. ששנינו בפ"ק דיומא (דף יח.) כל שבעת הימים לא היה אוכל השום והחלוגלוגות:

פרפחיני. ירק שקורין עורקקל"י:

סלסלה. חפוש והפך במטמונים של תורה:

והוה דרינא טונא. נושא משוי:

מתני' שופר של ראש השנה של יעל פשוט. מפרש טעמא בגמרא דמידי דתפלה בעי פשיטות:

יעל. שטיי"ן בו"ק:

ופיו מצופה זהב. בשל מקדש קאמר:

שופר מאריך. לאחר שחצוצרות פוסקין תקיעתן נשמע קול השופר:

ובתעניות. דאמרינן במס' תענית (דף טו:) תקעו הכהנים תקעו:

בשל זכרים. אילים שסתמן כפופין:

ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות להן אחד מכאן ואחד מכאן והן באמצע:

שמצות היום בחצוצרות. דלכנופיא בעלמא נינהו וכל כנופיא בחצוצרות דכתיב (במדבר י) והיו לך למקרא העדה:

שוה היובל לראש השנה לתקיעה. בפשוטין ואף על גב דתקיעתו ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות אפילו הכי כדר"ה בעי למעבדי' דגמרינן לה לגזירה שוה שביעי שביעי בפ' בתרא (דף לד.):

ולברכות. דבעי למימר תשע ברכות ביום הכפורים של יובל:

ר' יהודה אומר כו'. טעמא מפרש בגמ':

וביובלות בשל יעלים. וגזירה שוה לא גמיר:

גמ' ושל כל השנה. של תעניות:

קמ"ל. בר"ה אית ליה כרבי יהודה אבל ביובל לית ליה משום גזירה שוה:

במאי קמיפלגי. תנא קמא ורבי יהודה:

כמה דכייף איניש. בתפלתו פניו כבושין לארץ טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א ט) הלכך בראש השנה דלתפלה ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין וגזירה שוה לית ליה:

כמה דפשיט טפי עדיף. משום נשא לבבנו אל כפים (איכה ג) הלכך בראש השנה בפשוטין דלתפלה הוא ודיוה"כ נמי משום דשוייה בגזירה שוה ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן ועבדינן כפופין להכירא ולר' לוי אית ליה כר' יהודה דלתפלה בעינן כפופים וביום הכפורים סבירא ליה דשוה היובל לראש השנה כרבנן הלכך תרווייהו בעינן כפופים:

ופיו

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף