שיחה:בבלי/ראש השנה/כו/ב
במתני' שוה היובל לר"ה וכו'[עריכה]
והיינו תקיעת יובל ביוהכ"פ דכתיב בקרא "וביוהכ"פ תעבירו שופר בכל ארצכם" וגו'. ועי' ריטב"א (וצוין בשוטנש') דתקיעה של יוהכ"פ דידן (במוצאי יוהכ"פ – ביהשמ"ש) הוא זכר להך תקיעה, וקצ"ע דהלא תקיעת יובל מסתמא היה בתחילת יוהכ"פ או עכ"פ בעיצומו עי' תורת כהנים "ביום הכיפורים – ביום ולא בלילה", ועכ"פ לא בסופו (הר"צ סופר שליט"א). ואולי צ"ל דתקיעה דידן דזה רק מנהג אסור לתוקעו בעצם היום, ולכן עבדינן לה רק בביהשמ"ש בסופו – דזה שבות לצורך מצוה (עי' משנ"ב סי' תרכ"ג סקי"ב), אך אכתי יל"ע דבעינן למיתקע בכניסת יוהכ"פ בביהשמ"ש דדמיא טפי לתקיעת יובל אמנם לתו"כ הנ"ל יתכן דליכא עדיפות בכניסתו מביצאתו, ויל"ע. ולטעמים האחרים המובאים בראשונים ופוסקים (עי' משנ"ב הנ"ל) ניחא שפיר דשייכא רק בסופו.
ועי' שו"ת מן השמים (סי' פ"ד) וז"ל: "ועוד שאלתי על ענין כי בכל שאר מקומות תוקעין תשר"ת במוצאי יום הכפורים ולא נאמר טעם בדבר על מה, ויש מפרשים כי הוא זכר ליובל שנאמר בו תעבירו שופר בכל ארצכם, וא"כ היה ראוי לתקוע ביום ולא בלילה, דהא ביום נאמר הכתוב ביום הכיפורים, ושאלני מה הענין, ואם צריך לתקוע, ואם הוא מנהג או אם הוא חובה. והשיבו: הנסתרות לה' אלהינו וביום הכפורים כל פנים מאירים וכל עון נאלח, ובאותו יום נחתמים הספרים בחותם המלך, והשטן על הר גבוה יעלה וירד, ועבר יומו ובטל קרבנו, ובמוצאי יוהכ"פ סריסי המלך הגיעו ויבהילו להביא אותו אל המלך ולקחת הספרים הן למות הן לשרוש, הן לעונש נכסין ולאסורין, ולהמתין עליהם עד אשר יראה אם ישובו אותם הנדונים או אם יתנחמו מן חטאתם ויתקרע גזר דינם, ואזי השטן בוכה ומתמרמר ופותח בלשון הרע, וצריך לתקוע אז תשר"ת ורוח מלפניו יעבור. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה' וצריך אזי זרע קדוש לומר פסוק זה אחר התקיעה", עכ"ל. פניני משה (שיחה) 09:33, 7 במרץ 2021 (IST)
בגמ' ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעליה[עריכה]
עי' רש"י, ויל" מדברי הפוסקים דיש שמתפללין בכריעה תפילות ר"ה ויוהכ"פ. פניני משה (שיחה) 09:33, 7 במרץ 2021 (IST)