רש"י/ברכות/כד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל לנטורינהו טפי עדיף. להו מבזיוני[1] כמה שהוא מוזהר על שמירתן מן העכברים ומן הגנבים טפי עדיף להו מבזיוני:
בכובע. הוא הכיס שלהם:
למורשא דכובע. שהתפילין נכרין בבליטתן בקצה הכיס והוא כמורשא:
צייר להו בכילתא. ביריעה הפרוסה סביבו' מטתו קושרן:
ומפיק למורשהון לבר. בליטת הקשר שהתפילין בולטין מן היריעה היה הופך לצד החוץ ולא לצד המטה:
אשרשיפא. ספסל:
יום טבילה הוה. יום שטבלה אשתו דהוה ליה ליל תשמיש והיינו כשמואל דאמר אפילו אשתו עמו:
ולאגמורן הלכה למעשה. מה שצוני להביאם לו לא עשה אלא ללמדני הלכה לעשות מעשה כשמואל:
ואפילו אשתו עמו.[2] שיחזיר פניו דכל זמן שהן פונים פנים כנגד פנים פשיטא ליה דאסור דאיכא הרהור נגיעת ערוה על ידי אברי תשמיש:
אשתו כגופו. ורגיל בה וליכא הרהור כולי האי:
בשלמא לרב יוסף. דאמר אשתו היא דשריא אבל אחר לא מתרץ להו למתניתא הא באשתו הא באחר והא דקתני בני ביתו אינו אשתו:
היה ישן במטה ובני ביתו. ואשתו בכלל ביתו:
לדידי נמי. בין אשתו בין אחר פלוגתא דהני תנאי היא:
הא איכא עגבות. דנגעי אהדדי:
וקוצה חלתה ערומה. ואף על פי שערום אסור לברך אשה יושבת מותרת שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע:
אבל לא האיש. מפני שהביצים והגיד בולטין ונראין ואף על פי שמגולות עגבותיו והיינו סייעתא:
כגון שהיו פניה טוחות. דבוקות ומכוסות בקרקע טוחות משמע לשון שעיעות טיח חלק שאינה בולטת אפלטיירש"א בלע"ז:
בת שלש ובן תשע. שהוא זמן שהן באין לכלל ביאה:
בת י"א ובן י"ב. זמן שהן באות לכלל שערות ושדיהן נכונים שמשם ואילך באות לכלל [ביאה] שאדם מתאוה להן:
התם אמר רבא. גבי תפילין תחת מראשותיו דקאמר שמואל אפי' אשתו עמו הלכה כשמואל:
הכא. גבי שנים שהם ישנים דקא שרי שמואל באשתו עמו מאי:
מחתא מחתינהו. באריגה אחת ארגתם:
יצא שערו בבגדו. שנקב בגדו כנגד זקן התחתון ויצא מן השער בנקב מהו מי הוי ערוה לקרות ק"ש כנגדו או לא:
שער שער. כלומר מה בכך:
לאסתכולי בה. אם אשת איש היא:
תכשיטין שבפנים. כומז דפוס של בית הרחם שהיו עושין לבנותיהן ונוקבין כותלי בית הרחם כדרך שנוקבין את האזנים ותוחבין אותו כדי שלא יזדקקו להן זכרים:
עם תכשיטין שבחוץ. אצעדה וצמיד הן הביאו אותן על כפרת הרהור עבירה שנסתכלו בבנות מדין:
לאשתו ולק"ש. אם טפח מגולה בה לא יקרא ק"ש כנגדה:
שוק. באשת איש:
ערוה. להסתכל וכן באשתו לק"ש:
גלי שוק. וכתיב בתריה תגל ערותך:
קולך ערב. מדמשבח לה קרא בגוה שמע מינה תאוה היא:
התולה תפיליו. ביתד יתלו חייו:
דורשי רשומות. קשרים וסתומים הכלולים בתורה דורשי חמורות גרסינן והיא היא:
זה התולה תפיליו. שהתורה חייו של אדם[3] ורמז לך הכתוב שיתלו חייו:
ברצועה. והקציצה למטה גנאי הוא להם אבל תולה הוא אותם בקציצה ותהא הקציצה מונחת על היתד והרצועה למטה:
בכיסתא תלה. בתוך תיקן היו ותלה התיק:
שגיהק. ריט"ייר בלע"ז פעמים שאדם מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו וריחה כריח המאכל שאכל:
פיהק. באליי"ר בלע"ז חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה מלא כאדם שרוצה לישן או שעמד משינה:
ונתעטש. שטרנוד"ר בלע"ז ויש שדורשים גיהק נוטריקון גו הקים שטריליי"ר פיהק פיו הקים:
ורק. ע"ג קרקע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |