רש"י/ברכות/כג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
רש"ש
בית נתן

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

ננטרן. ישמרוני אכניסם עמי וישמרוני מן המזיקין:

לא יאחוז בידו וכו' ויתפלל. שאין דעתו מיושבת עליו בתפלה שהרי לבו תמיד עליהן שלא יפלו מידו:

ולא יישן בהן. שמא[1] יפיח:

הרי אלו כיוצא בהן. לענין תפלה שדואג עליהן שלא תפול הסכין ותזיקנו והקערה תשפך והמעות יאבדו והככר יטנף:

לית הלכתא כי הא מתניתא. דקתני לא ישתין בתפילין:

דבית שמאי היא. דאמרי לעיל מניחן בחלון הסמוך לר"ה ולא יכניסם בידו ויכנס:

דאי ב"ה. הא אמרי לעיל אוחזן בידו ונכנס:

בית הכסא עראי. כגון להשתין שאין אדם הולך בשבילם לבית הכסא והפעם הזאת נעשה המקום הזה בית הכסא תחלה:

שהתרתי לך כאן. בבית הכסא קבוע:

אסרתי לך כאן. בבית הכסא עראי:

מאי לאו תפילין. שאמרו בית הלל אוחזן בידו ונכנס לבית הכסא קבוע ולהשתין בהם אסרו כדמפרש טעמא לקמן:

הא לא שרו. בבית הכסא קבוע:

כי תניא ההיא. לאו לענין תפילין תניא אלא לענין גלוי טפח וטפחיים דלגדולים אינו מגלה אלא טפח ולקטנים מגלה טפחיים ועלה קאי גלוי טפחיים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן:

לאחריו טפח. ולא יותר משום צניעות:

ולפניו טפחיים. משום קילוח מי רגלים הנתזין למרחוק:

מאי לאו כו'. והיינו דקאמר לעיל דברים שהתרתי לך בבית הכסא עראי אסרתי לך בקבוע:

אלא אידי ואידי בגדולים. ומתוך שהוא דוחק עצמו לגדולים הוא בא לידי קטנים הלכך באיש מלאחריו טפח ומלפניו טפחיים ובאשה מלפניה ולא כלום והכי קאמר הא דלעיל דברים שאסרתי לך באשה התרתי לך באיש:

אי הכי. דלענין טפח וטפחיים קתני דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן:

הא דקתני עלה. בסיפא דידה וזה הוא ק"ו שאין עליו תשובה בדבר הזה יש לך להשיבני ק"ו ואין לי עליו תשובה להחזיר לך אי אמרת בשלמא בתפילין קאמר וכדאמרן וב"ה היא היינו דקתני דיש כאן להקשות קל וחומר השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא ואין לי תשובה להשיבך עליו אלא אי אמרת לענין טפח וטפחיים מאי ק"ו יש להקשות כאן:

אורחא דמילתא הכי הוא. שהאיש צריך לגלות לפניו ולא האשה:

תיובתא דרבא אמר רב ששת. דאמר בית שמאי היא ולא בית הלל דאם כן לא משכחת מידי לאוקמה הך ברייתא דקתני מאי שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן:

דליכא ניצוצות. שיהא צריך לשפשפן בימינו מעל רגליו:

בית הכסא עראי. לקטנים:

דאיכא ניצוצות. הניתזין על גבי רגליו ואמרינן במסכת יומא (דף ל.) מצוה לשפשפן שאסור לאדם שיצא בניצוצות שעל גבי רגליו שמא יראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהם ממזרים הילכך אי אפשר לאחוז תפילין בידו:

הא מילתא. דתפילין דבית הכסא עראי וקבוע:

תיתי לה בתורת טעמא. להתיר בבית הכסא קבוע את האסור בבית הכסא עראי משום טעמא דניצוצות:

דאי אתיא לה בתורת ק"ו. לומר דין הוא להקל בבית הכסא עראי קל ולהחמיר בבית הכסא[2] חמור ולא תזול בתר טעמא אלא בתר חומרא וקולא ואנן עבדינן איפכא אין לי עליו מה להשיבך שאין לי למצוא שיהא בשום מקום בית הכסא עראי חמור מן הקבוע שאוכל להשיבך אם התרתי בקבוע שהוא קל בדבר פלוני נתיר בשל עראי שהוא חמור בה אבל טעמא איכא למאי דעבדינן דהכא איכא ניצוצות והכא ליכא ודבר זה לאו קל וחומר לא קל ולא חמור:

הנכנס לסעודת קבע. וגנאי הוא שיצטרך לנקביו בתוך הסעודה:

מהלך עשרה פעמים כו'. ובכל פעם ופעם בודק עצמו ויושב אולי יוכל להפנות שההילוך מוריד הגדולים לנקב:

חולץ תפיליו. שמא ישתכר בסעודה ויתגנה בתפיליו:

וכן הדור לו. שיהו מזומנים לו ויחזור ויניחם בשעת ברכה:

באפרקסותיה. סודר של ראשו:

עם מעותיו. לא עם המעות ממש אלא שני קשרים זה אצל זה:

ה"ג הא דאזמניה הא דלא אזמניה. לההיא סודר לתפילין דכיון דאזמניה שוב אסור לצור בו מעות מאחר שהקצו לכך:

צר ביה. אי אזמניה אין אי לא אזמניה לא קדיש ושרי למיצר ביה דהכי תניא בהדיא בסנהדרין (מח:) הניח בו תפיליו יניח בו מעות:

ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא. גבי אורג בגד למת בסנהדרין בפרק נגמר הדין (ד' מז:):

מהו שיניח תפיליו תחת מראשותיו. בלילה כשהוא ישן[3]:

אם היה מקום גבוה ג' טפחים. למעלה מראשותיו ועליו נותן התפילין או למטה מראשותיו יוצא מקום מן המטה:





שולי הגליון


  1. שמא יפיל. כצ"ל (הגהות הגר"א. ועי' גליון הש"ס לרע"א והגהות בן אריה).
  2. בבית הכסא קבוע חמור (הגהות הב"ח).
  3. וכ"כ הרשב"ץ. ודקדקו האחרונים מדוע העמיד רש"י את ספק הגמרא דווקא בלילה ולא ביום. ואף אם דעת רש"י שאסור לישון ביום, אך עדיין יש להבין מדוע העמיד רש"י ספק הגמרא דווקא כשהוא ישן ולא כשהוא ער (ברכת יהושע, וינשטיין). וביאר מהר"ם בנעט שלא הסתפקה הגמרא להתיר הנחת תפילין תחת מראשותיו אלא בלילה כשהוא ישן וצריך שימור מפני הגנבים והעכברים, אך ביום ודאי אסור. וכ"כ המגן אברהם (או"ח סימן מ סק"ד) שבמקום שאין חשש גנבים ועכברים לא התירו להניחם במיטה בכל גוונא. ובשו"ת אהל יעקב (סימן א) דקדק דברי רש"י לאידך גיסא שלא הסתפקה הגמרא לאסור אלא בישן על מיטתו שדרך שינה גנאי הוא ואסור, מה שאין כן כשאינו דרך שינה, ועיי"ש שיש לחלק בעניין זה בין תחת מראשותיו לתחת מרגלותיו שאסור בכל גוונא אף שלא כדרך שינה, כיון שהוא מנהג בזיון. ויש שכתבו (ברכת יהושע, וינשטיין) שרש"י דקדק שכל ספק הגמרא הוא תחת מראשותיו ומשמע שבצדדיו אסור, ולכך פירש רש"י שספק הגמרא הוא בלילה כשהוא ישן ומשוך כך בצדדיו אסור שיש לחוש שיבואו לידי בזיון שמא ישכב עליהן או שיבואו למרגלותיו, וכמ"ש תלמידי רבינו יונה, משא"כ כשהוא ער שאין זה שייך [ובדעת תר"י אפשר שהם יחששו אף ביום שמא ישן ושמא ישכב עליהן].



< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.